כנישתא חדא - האתר הרשמי - מהנעשה בעולמו של הרב אליעזר ברלנד שליט"א Rav Eliezer Berland Shlit"a

כנישתא חדא - האתר הרשמי מהנעשה בעולמו של הרב אליעזר ברלנד שליט"א - דיווחים שוטפים 24 שעות, חדשות, תמונות, וידאו, שיעורים, שידורים חיים, סיפורים, ועוד

יום ראשון, 28 ביוני 2015

הרב אלדד שמואלי שהה בשבת האחרונה במחיצתו של הגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א בהולנד

תמונה ליד נהר הטבליה בכפר הנופש בהולנד

הרב עופר ארז מוסר שיעור כעת בהולנד

הרב עופר ארז ששהה בשבת האחרונה עם רבו הרב אליעזר ברלנד שליט"א מוסר שיעור כעת לתלמידי הרב בהולנד.

נציין בשבת האחרונה הגיע כמה רבנים חשובים להיות עם הרב ברלנד בהולנד, מתוכם ראש ישיבת נחלי נצח הרב שמואל שטרן, המשפיע בברסלב הרב יהושע דב רובינשטיין, המשפיע הרב מאיר מלכה, הרב אברהם חנניא, והרב אלדד שמואלי.

מספרים שהיתה שבת מיוחדת עם הרב, מלא אור ושמחה. ניתן לשמוע את הראיון עם הרב עופר ארז שבו הוא מספר על השבת עם הרב ועל עוד נושאים חשובים, בקו המידע 0583287777 תיבה 41

יום חמישי, 25 ביוני 2015

עצרת תפילה להצלחת ורפואת הגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א מתחילה עכשיו בכותל המערבי. כל עם ישראל בכל אתר ואתר מצטרפים אלינו לאמירת שלוש פעמים תיקון הכללי

מורנו הרב אליעזר ברלנד שליט"א יצא מבית החולים באמסטרדם

ברוך ה' יש שיפור גדול במצבו של מורנו הרב שליט"א והוא יצא מהבדיקות בביה"ח. וכעת הוא במנוחה במקום אחר.  עדיין צריך תפילות שיחזור לאיתנו לגמרי וימשיך לבוא לתפילות עם תלמידיו בכפר ולמסור שיעורים בהולנד ובעולם. תמשיכו להתפלל.

עדכון מבית החולים

הרב הצדיק הרב אליעזר ברלנד שליט"א עדיין בבית חולים הגבאים מדווחים משם שהרב יושב ולומד למרות כל הכאבים ומחכים לתשובה.
נא להתפלל לרפואת הרב אליעזר בן עטיא

האזינו למשב"ק של הרב מעדכן מבית החולים

דחוף! שכל אחד יגיד לפחות 3 פעמים תיקון הכללי על הרב. הרב עדיין בבית החולים והמצב לא פשוט!

תיקון הכללי

הֲרֵינִי מְקַשֵׁר עַצְמִי בַּאֲמִירַת הָעֲשָׂרָה מִזְמוֹרִים אֵלּוּ לְכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּדוֹרֵנוּ. וּלְכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּים שׁוֹכְנֵי עָפָר. קְדוֹשִׁים אָשֵׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה. וּבִפְרָט לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה רַבֵּנוּ נַחְמָן בֶּן פֵיגֶא שגילה תיקון זה. זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אָמֵן

לְכוּ נְרַנְּנָה לַיהֹוָה, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ: נְקַדְּמָה פָּנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ: כִּי אֵל גָּדוֹל יְהֹוָה, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים:

הֲרֵינִי מְזַמֵּן אֶת פִּי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ אֶת בּוֹרְאִי לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּה בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ עַל יְדֵי הַהוּא טָמִיר וְנֶעְלָם בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל:

טז

(א) מִכְתָּם לְדָוִד שָׁמְרֵנִי אֵל כִּי חָסִיתִי בָךְ:
(ב) אָמַרְתְּ לַיהֹוָה אֲדֹנָי אָתָּה טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ:
(ג) לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם:
(ד) יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי:
(ה) יְהֹוָה מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי:
(ו) חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי:
(ז) אֲבָרֵךְ אֶת יְהֹוָה אֲשֶׁר יְעָצָנִי אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי:
(ח) שִׁוִּיתִי יְהֹוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט:
(ט) לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח:
(י) כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת:
(יא) תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח:

לב

(א) לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה:
(ב) אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחְשֹׁב יְהֹוָה לוֹ עָוֹן וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה:
(ג) כִּי הֶחֱרַשְׁתִּי בָּלוּ עֲצָמָי בְּשַׁאֲגָתִי כָּל הַיּוֹם:
(ד) כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ סֶלָה:
(ה) חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲוֹנִי לֹא כִסִּיתִי אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַיהֹוָה וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֹן חַטָּאתִי סֶלָה:
(ו) עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ:
(ז) אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה:
(ח) אַשְׂכִּילְךָ וְאוֹרְךָ בְּדֶרֶךְ זוּ תֵלֵךְ אִיעֲצָה עָלֶיךָ עֵינִי:
(ט) אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין בְּמֶתֶג וָרֶסֶן עֶדְיוֹ לִבְלוֹם בַּל קְרֹב אֵלֶיךָ:
(י) רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע וְהַבּוֹטֵחַ בַּיהֹוָה חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ:
(יא) שִׂמְחוּ בַיהֹוָה וְגִילוּ צַדִּיקִים וְהַרְנִינוּ כָּל יִשְׁרֵי לֵב:

מא

(א) לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד:
(ב) אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ יְהֹוָה:
(ג) יְהֹוָה יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּהוּ יאשר \{וְאֻשַּׁר\} בָּאָרֶץ וְאַל תִּתְּנֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אֹיְבָיו:
(ד) יְהֹוָה יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי כָּל מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ בְחָלְיוֹ:
(ה) אַנִי אָמַרְתִּי יְהֹוָה חָנֵּנִי רְפָאָה נַפְשִׁי כִּי חָטָאתִי לָךְ:
(ו) אוֹיְבַי יֹאמְרוּ רַע לִי מָתַי יָמוּת וְאָבַד שְׁמוֹ:
(ז) וְאִם בָּא לִרְאוֹת שָׁוְא יְדַבֵּר לִבּוֹ יִקְבָּץ אָוֶן לוֹ יֵצֵא לַחוּץ יְדַבֵּר:
(ח) יַחַד עָלַי יִתְלַחֲשׁוּ כָּל שׂנְאָי עָלַי יַחְשְׁבוּ רָעָה לִי:
(ט) דְּבַר בְּלִיַּעַל יָצוּק בּוֹ וַאֲשֶׁר שָׁכַב לֹא יוֹסִיף לָקוּם:
(י) גַּם אִישׁ שְׁלוֹמִי אֲשֶׁר בָּטַחְתִּי בוֹ אוֹכֵל לַחְמִי הִגְדִּיל עָלַי עָקֵב:
(יא) וְאַתָּה יְהֹוָה חָנֵּנִי וַהֲקִימֵנִי וַאֲשַׁלְּמָה לָהֶם:
(יב) בְּזֹאת יָדַעְתִּי כִּי חָפַצְתָּ בִּי כִּי לֹא יָרִיעַ אֹיְבִי עָלָי:
(יג) וַאֲנִי בְּתֻמִּי תָּמַכְתָּ בִּי וַתַּצִּיבֵנִי לְפָנֶיךָ לְעוֹלָם:
(יד) בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֵהָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:

מב

(א) לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי קֹרַח:
(ב) כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים:
(ג) צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים:
(ד) הָיְתָה לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה בֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ:
(ה) אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג:
(ו) מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִלִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעוֹת פָּנָיו:
(ז) אֶלֹהַי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח עַל כֵּן אֶזְכָּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר:
(ח) תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ:
(ט) יוֹמָם יְצַוֶּה יְהֹוָה חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי:
(י) אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי לָמָּה קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב:
(יא) בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ:
(יב) מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי:

נט

(א) לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם בִּשְׁלֹחַ שָׁאוּל וַיִּשְׁמְרוּ אֶת הַבַּיִת לַהֲמִיתוֹ:
(ב) הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי אֱלֹהָי מִמִּתְקוֹמְמַי תְּשַׂגְּבֵנִי:
(ג) הַצִּילֵנִי מִפֹּעֲלֵי אָוֶן וּמֵאַנְשֵׁי דָמִים הוֹשִׁיעֵנִי:
(ד) כִּי הִנֵּה אָרְבוּ לְנַפְשִׁי יָגוּרוּ עָלַי עַזִּים לֹא פִשְׁעִי וְלֹא חַטָּאתִי יְהֹוָה:
(ה) בְּלִי עָוֹן יְרֻצוּן וְיִכּוֹנָנוּ עוּרָה לִקְרָאתִי וּרְאֵה:
(ו) וְאַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָקִיצָה לִפְקֹד כָּל הַגּוֹיִם אַל תָּחֹן כָּל בֹּגְדֵי אָוֶן סֶלָה:
(ז) יָשׁוּבוּ לָעֶרֶב יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִיר:
(ח) הִנֵּה יַבִּיעוּן בְּפִיהֶם חֲרָבוֹת בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם כִּי מִי שֹׁמֵעַ:
(ט) וְאַתָּה יְהֹוָה תִּשְׂחַק לָמוֹ תִּלְעַג לְכָל גּוֹיִם:
(י) עֻזּוֹ אֵלֶיךָ אֶשְׁמֹרָה כִּי אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי:
(יא) אֱלֹהֵי חסדו \{חַסְדִּי\} יְקַדְּמֵנִי אֱלֹהִים יַרְאֵנִי בְשֹׁרְרָי:
(יב) אַל תַּהַרְגֵם פֶּן יִשְׁכְּחוּ עַמִּי הֲנִיעֵמוֹ בְחֵילְךָ וְהוֹרִידֵמוֹ מָגִנֵּנוּ אֲדֹנָי:
(יג) חַטַּאת פִּימוֹ דְּבַר שְׂפָתֵימוֹ וְיִלָּכְדוּ בִגְאוֹנָם וּמֵאָלָה וּמִכַּחַשׁ יְסַפֵּרוּ:
(יד) כַּלֵּה בְחֵמָה כַּלֵּה וְאֵינֵמוֹ וְיֵדְעוּ כִּי אֱלֹהִים מֹשֵׁל בְּיַעֲקֹב לְאַפְסֵי הָאָרֶץ סֶלָה:
(טו) וְיָשֻׁבוּ לָעֶרֶב יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִיר:
(טז) הֵמָּה ינועון \{יְנִיעוּן\} לֶאֱכֹל אִם לֹא יִשְׂבְּעוּ וַיָּלִינוּ:
(יז) וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ וַאֲרַנֵּן לַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי הָיִיתָ מִשְׂגָּב לִי וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר לִי:
(יח) עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹהֵי חַסְדִּי:

עז

(א) לַמְנַצֵּחַ עַל יְדוּתוּן לְאָסָף מִזְמוֹר:
(ב) קוֹלִי אֶל אֱלֹהִים וְאֶצְעָקָה קוֹלִי אֶל אֱלֹהִים וְהַאֲזִין אֵלָי:
(ג) בְּיוֹם צָרָתִי אֲדֹנָי דָּרָשְׁתִּי יָדִי לַיְלָה נִגְּרָה וְלֹא תָפוּג מֵאֲנָה הִנָּחֵם נַפְשִׁי:
(ד) אֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה אָשִׂיחָה וְתִתְעַטֵּף רוּחִי סֶלָה:
(ה) אָחַזְתָּ שְׁמֻרוֹת עֵינָי נִפְעַמְתִּי וְלֹא אֲדַבֵּר:
(ו) חִשַּׁבְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם שְׁנוֹת עוֹלָמִים:
(ז) אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי:
(ח) הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח אֲדֹנָי וְלֹא יֹסִיף לִרְצוֹת עוֹד:
(ט) הֶאָפֵס לָנֶצַח חַסְדּוֹ גָּמַר אֹמֶר לְדֹר וָדֹר:
(י) הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל אִם קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו סֶלָה:
(יא) וָאֹמַר חַלּוֹתִי הִיא שְׁנוֹת יְמִין עֶלְיוֹן:
(יב) אֶזְכּוֹר מַעַלְלֵי יָהּ כִּי אֶזְכְּרָה מִקֶּדֶם פִּלְאֶךָ:
(יג) וְהָגִיתִי בְכָל פָּעֳלֶךָ וּבַעֲלִילוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה:
(יד) אֱלֹהִים בַּקֹּדֶשׁ דַּרְכֶּךָ מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים:
(טו) אַתָּה הָאֵל עֹשֵׂה פֶלֶא הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ:
(טז) גָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ עַמֶּךָ בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶלָה:
(יז) רָאוּךָ מַּיִם אֶלֹהִים רָאוּךָ מַּיִם יָחִילוּ אַף יִרְגְּזוּ תְהֹמוֹת:
(יח) זֹרְמוּ מַיִם עָבוֹת קוֹל נָתְנוּ שְׁחָקִים אַף חֲצָצֶיךָ יִתְהַלָּכוּ:
(יט) קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ:
(כ) בַּיָּם דַּרְכֶּךָ ושביליך \{וּשְׁבִילְךָ\} בְּמַיִם רַבִּים וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נֹדָעוּ:
(כא) נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן:

צ

(א) תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אַדֹנָי מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ בְּדֹר וָדֹר:
(ב) בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל:
(ג) תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם:
(ד) כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה:
(ה) זְרַמְתָּם שֵׁנָה יִהְיוּ בַּבֹּקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף:
(ו) בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף לָעֶרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ:
(ז) כִּי כָלִינוּ בְאַפֶּךָ וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָלְנוּ:
(ח) שַׁתָּ עֲוֹנֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ עֲלֻמֵנוּ לִמְאוֹר פָּנֶיךָ:
(ט) כִּי כָל יָמֵינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶךָ כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ כְמוֹ הֶגֶה:
(י) יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה:
(יא) מִי יוֹדֵעַ עֹז אַפֶּךָ וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶךָ:
(יב) לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע וְנָבִיא לְבַב חָכְמָה:
(יג) שׁוּבָה יְהֹוָה עַד מָתָי וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶיךָ:
(יד) שַׂבְּעֵנוּ בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכָל יָמֵינוּ:
(טו) שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה:
(טז) יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם:
(יז) וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:

קה

(א) הוֹדוּ לַיהֹוָה קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו:
(ב) שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו:
(ג) הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְהֹוָה:
(ד) דִּרְשׁוּ יְהֹוָה וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד:
(ה) זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִיו:
(ו) זֶרַע אַבְרָהָם עַבְדּוֹ בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו:
(ז) הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו:
(ח) זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר:
(ט) אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק:
(י) וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם:
(יא) לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם:
(יב) בִּהְיוֹתָם מְתֵי מִסְפָּר כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ:
(יג) וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי מִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר:
(יד) לֹא הִנִּיחַ אָדָם לְעָשְׁקָם וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים:
(טו) אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי וְלִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ:
(טז) וַיִּקְרָא רָעָב עַל הָאָרֶץ כָּל מַטֵּה לֶחֶם שָׁבָר:
(יז) שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף:
(יח) עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ:
(יט) עַד עֵת בֹּא דְבָרוֹ אִמְרַת יְהֹוָה צְרָפָתְהוּ:
(כ) שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַּתִּירֵהוּ מֹשֵׁל עַמִּים וַיְפַתְּחֵהוּ:
(כא) שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל קִנְיָנוֹ:
(כב) לֶאְסֹר שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ וּזְקֵנָיו יְחַכֵּם:
(כג) וַיָּבֹא יִשְׂרָאֵל מִצְרָיִם וְיַעֲקֹב גָּר בְּאֶרֶץ חָם:
(כד) וַיֶּפֶר אֶת עַמּוֹ מְאֹד וַיַּעֲצִמֵהוּ מִצָּרָיו:
(כה) הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו:
(כו) שָׁלַח מֹשֶׁה עַבְדּוֹ אַהֲרֹן אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ:
(כז) שָׂמוּ בָם דִּבְרֵי אֹתוֹתָיו וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ חָם:
(כח) שָׁלַח חֹשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ וְלֹא מָרוּ אֶת דבריו \{דְּבָרוֹ\}:
(כט) הָפַךְ אֶת מֵימֵיהֶם לְדָם וַיָּמֶת אֶת דְּגָתָם:
(ל) שָׁרַץ אַרְצָם צְפַרְדְּעִים בְּחַדְרֵי מַלְכֵיהֶם:
(לא) אָמַר וַיָּבֹא עָרֹב כִּנִּים בְּכָל גְּבוּלָם:
(לב) נָתַן גִּשְׁמֵיהֶם בָּרָד אֵשׁ לֶהָבוֹת בְּאַרְצָם:
(לג) וַיַּךְ גַּפְנָם וּתְאֵנָתָם וַיְשַׁבֵּר עֵץ גְּבוּלָם:
(לד) אָמַר וַיָּבֹא אַרְבֶּה וְיֶלֶק וְאֵין מִסְפָּר:
(לה) וַיֹּאכַל כָּל עֵשֶׂב בְּאַרְצָם וַיֹּאכַל פְּרִי אַדְמָתָם:
(לו) וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּאַרְצָם רֵאשִׁית לְכָל אוֹנָם:
(לז) וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל:
(לח) שָׂמַח מִצְרַיִם בְּצֵאתָם כִּי נָפַל פַּחְדָּם עֲלֵיהֶם:
(לט) פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ וְאֵשׁ לְהָאִיר לָיְלָה:
(מ) שָׁאַל וַיָּבֵא שְׂלָו וְלֶחֶם שָׁמַיִם יַשְׂבִּיעֵם:
(מא) פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם הָלְכוּ בַּצִּיּוֹת נָהָר:
(מב) כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ:
(מג) וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן בְּרִנָּה אֶת בְּחִירָיו:
(מד) וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ:
(מה) בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ הַלְלוּ יָהּ:

קלז

(א) עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן:
(ב) עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ:
(ג) כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן:
(ד) אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְהֹוָה עַל אַדְמַת נֵכָר:
(ה) אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי:
(ו) תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי:
(ז) זְכֹר יְהֹוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ:
(ח) בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתָּ לָנוּ:
(ט) אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע:

קן

(א) הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ:
(ב) הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ:
(ג) הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר:
(ד) הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב:
(ה) הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה:
(ו) כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ:

מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב יְיָ שְׁבוּת עַמּוֹ, יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל: וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵיְיָ, מָעוּזָּם בְּעֵת צָרָה: וַיַּעְזְרֵם יְיָ וַיְפַלְּטֵם, יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיוֹשִיעֵם כִּי חָסוּ בוֹ:

יום חמישי, 18 ביוני 2015

פרשת קרח - המנהיג "המוכשר"

דברות קודש מהגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א

פרשת קרח - מתוך עלון "צמאה נפשי" תשע"ג
לקורח יועד משמים תפקיד עצום. ה' נתן לו כושר נאום, להיות נואם בחסד עליון, כדי שיאחד ויחזק את העם, שיחזרו להאמין במשה רבנו. כי הוא ידע היטב מי זה משה רבנו, הוא רק לא יכל להתגבר על הקנאה והשנאה שלו. והיה צריך לאחד אותם במטרה להאמין במשה רבנו, ולהכלל כל אחד בתוך כלל נשמות ישראל. ולהכלל בתוך כלל ישראל פירושו: לדעת שאני הכי נמוך מכולם. מתי אדם יכול להכלל בכלל ישראל? כשאני יודע שאני הכי נמוך, ואני הכי פחות, אין יותר פחות ממני, שלזה זכה משה רבנו, שנאמר עליו: "והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר פני האדמה". ואז אם היה מצליח לכלול את כל עם ישראל, ולהביא את כל עם ישראל למשה רבנו, אז היה יכול לעלות למעלה מהמקום, ולהביא את כל עם ישראל למדרגת "למעלה מהמקום".
כי לעם כבר לא היה קשר אל משה רבנו שהלך עם מסווה על פניו, והסתיר את עצמו. והעם לאט לאט התחיל לשכוח, רחוק מהעיניים רחוק מהלב, דבר שלא רואים שוכחים אותו. כשאדם בתוך חומר בתוך גוף, הוא לא רואה דברים. והתפקיד של קורח היה- אומר ר' נתן, להחזיר לעם את האמונה במשה רבנו להוציא אותם מהשכחה. אבל קורח הפסיד מחמת גאוותו והתנשאותו, מחמת תאות המנהיגות שלו. אף על פי שמתחילה היה ראוי קורח להיות המנהיג של כל עם ישראל (כך מסביר ה"עשרה מאמרות"). וכולם ראו שקורח עף באויר, קורח עם המשפחה שלו עם האחים שלו עפו באויר, כי היו מנושאי הארון, ו"הארון נושא את נושאיו". אם קורח באויר אז האם משה לא יכול להיות באויר? אבל משה הסתיר את מדרגתו, משה הלך על הארץ. לא ראו שמשה עף באויר, אז ראו כל עם ישראל שקורח ובניו עפים באויר, ומשה "יוצא דופן" הולך ברגל לאט עם מקל, ולכן כולם רצו אחרי קורח. רצים אחריך? נהדר, מצוין! תשתמש בזה לטוב, ותספר לכולם את גדולת משה רבנו - זה משה רבנו שהולך על הארץ, הוא באמת משהו אחר לגמרי, משה רבנו מסתיר את עצמו! אם משה יכול לעשות שקורח יעוף, אז משה בודאי יכול לעוף, משה רבנו מטרתו להעיף את כל עם ישראל באויר, לעשות שכל עם ישראל ילכו על כנפי נשרים.
קורח נפל לטעות: שחשב שמשה זה עניין של כשרונות, רואים את משה שהוא מחונן בכשרונות, אז קרח ילמד את הכשרונות האלה לאט לאט, והוא ג"כ ירכוש את הכשרונות האלה. מלבד הטעות הזו שחשב שזה עניין של כשרונות, הוא נפל בעוד טעות: הוא חשב שמשה מקבל את הכח מעם ישראל, הוא לא הבין שמשה משפיע מכוחו על עם ישראל, שמשה שקול כנגד כל עם ישראל, והוא השורש של כל נשמות ישראל, הוא חשב שהמנהיג מקבל את הכח מן העם, וככל שיש לו יותר חסידים יותר קהל יותר מעריצים, אז הוא מקבל יותר כח מהם, כי על פי האנשים שיש לו, יש לו יותר אנרגיה, וכח להשפיע ולדבר. אז הוא חשב שמשה מקבל את הכח מן העם, ולא שמשה הוא שורש כל הנשמות וכל נשמה היא ניצוץ ממשה רבנו. קרח אמר אני אקח את כל העדה לצד שלי. אם הכח של משה הוא מן העם, אז אני יאסוף את כל העם אלי, אני יקהיל את כל העם אלי, ובכח הזה אני יוכל להנהיג את העם, ולעשות ניסים ונפלאות ולעלות לשמים .
אומר ר' נתן שמשה לא היה עניין של כשרונות לא עניין של סגולות, אדרבה, הוא היה כבד פה וכבד לשון, לא ידע לנאום ולא  ידע לשכנע. אלא משה היה כולו אין, מה היתה הסגולה של משה? שהיה כולו אין, כי משה היה נכלל באור אין סוף, הוא נכלל בה' לגמרי, הוא התבטל ממציאות, לא היה לו שום מציאות, לא היה לו שום הסתרה, לא היתה לו שום נגיעה, הוא עשה הכל לשם שמים רק לה' יתברך, לכן ה' יכל לבחור בו שהוא ינהיג את עם ישראל, שהוא יוציא את עם ישראל ממצרים, שהוא יביא את עשרת המכות על פרעה במצרים, והוא יביא ענני כבוד, והוא יוריד תורה מהשמים, כי היה אין גמור ולא היה לו שום כשרון ושום סגולות, ולא קיבל את הכח מעם ישראל, אלא הכח של משה היה רק מה' יתברך בכבודו ובעצמו, כי הוא היה אין. אין אי אפשר לחקות, אפשר לחקות להיות נואם, אפשר לחקות להיות דרשן, אפשר לחקות להיות איזה מנהיג, ואומר ר' נתן: ולקבל את האין זה רק ע"י ביטול למשה, להאמין שמשה הוא עניין אחר שאין לנו בו שום השגה, נבצר מבינתינו נבצר מהשגתינו. זה לא כשרונות ולא נאומים ולא שום דבר, משה הוא לא מוריד ענני כבוד עם נאומים. ולא מוציא את עם ישראל ממצרים ע"י נאומים. הוא לא איזה מנהיג מוכשר, מנהיג בחסד עליון. הוא מנהיג כי הוא אין, הוא אין גמור, ממש לא קיים. וזה אומר ר' נתן, פה היתה הטעות של קורח, שמרוב הקנאה והכבוד ה' סימא את עיניו לא לראות מי זה משה, כי משה היה רק אין, ואף אחד לא יכול להיות אין חוץ ממשה. כל הדורות אף אחד לא יכול להיות אין, רק ע"י הביטול למשה. כדי להיות אין, צריך לקבל את זה ממשה בעצמו.

יום רביעי, 17 ביוני 2015

סבא ישראל דב אודסר מדבר על הרב אליעזר ברלנד

סבא ישראל דב אודסר מדבר על הרב אליעזר ברלנד


הסבא נולד בשנת תרמ"ו ולמרות שבגיל היה מבוגר ממורנו הרב שליט"א ב-50 שנים, היתה היכרות גדולה ביניהם כמו שסיפרנו בעלונים קודמים, שהרב היה מתארח אצל הסבא והסבא היה מתארח אצלו. בהמשך הראיון של הרב ברלין הוא גילה עוד על מה ששמע מר' ישראל בער אודסר זצוק"ל אודות מורנו הרב שליט"א:

אמר ר' אהרן ברלין: "הייתי נוסע לכותל המערבי עם הרב ברלנד הרבה פעמים ובדרך היינו נכנסים לבקר את ר' ישראל בער אודסר שהיה גר בגבעת שאול, והיינו שומעים ממנו סיפורים בפרט על רבו ר' ישראל קרדונר, דברים שרק הוא ידע. באחת הפעמים שביקרתי אצלו דיברנו על הבעלי תשובה שהחלו אז להתקרב, אז ר' ישראל אמר לי בהתלהבות "הדרך של הרב ברלנד לקרב היא טובה, הרב ברלנד יש לו כוח להחזיר את העולם בתשובה". וסיפרתי לו שיום לפני שפרצה מלחמת ששת הימים הרב ברלנד אמר שיש דינים קשים והוא רקד בישיבת ברסלב במשך כל היום את ההמנון הרוסי כמו שרבינו אומר שכדי להכניע אומה שמיצרה לישראל צריך לשיר את הניגון של האומה הזאת, וזה היה פלא בעינינו איך שהרב ידע שעומדת לפרוץ מלחמה ואיך שרקד במסירות נפש יום שלם, כל זה סיפרתי לר' ישראל אודסר. אז ר' ישראל אמר לי "כבר אמרתי לך מזמן שהעיניים שלו באמת רואות". להאזנה לראיון המלא ב"קו המידע" שלוחה 43311. 

האזינו לדברי ר' ישראל דב אודסר על הרב אליעזר ברלנד ודברי הרב על הסבא:

יום שלישי, 16 ביוני 2015

תפילה לחודש תמוז תשע"ה מאת הגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א

בס"ד בר"ה


רבונו של עולם כל יכול בזכות מולד ר"ח תמז זכרו תורה משה שיהיה ביום רביעי לפנות בקר 3.34  6 חלקים [אמסטרדם 2.34  6חלקים],


שאז אמר משה שמש 640 בגבעון 133 דום 50 וירח 224 בעמק 212 אילון 97, וידם 60 השמש 645 וירח 222 עמד 114 עד 74 יקום 176 גוי 19 אויביו 35 ועי"ז אכניע י"א 11 אלופי עשו =2700.


כי 30 כוונתי486  ליחדא 53 שמא 341 דקודשא 415 בריך 232 הוא 12 ושכינתיה 801 בדחילו 66 ורחימו 270 =2700.


אנא ה' בחודש זה שבו קבלנו אב 3 הרחמן את שני 360 לוחות 450 הברית 617 =1430 הראשונים, שנמשכים משמירת ברית קודש, אשר אלקים 86 אתה 406 תמיד 454 בתוכנו 484 =1430. זכנו בישועות 794 מקיפות 636 =1430. בסוד חנוני מקיף והחנות פתוחה, כי חדש זה הוא עת רצון כמו שעשית בימי הפורים ש-העיר 285 שושן 656 צהלה 130 ושמחה 359 =1430.


אנא ה' זכנו בחודש תמוז להיות בחיקו 126 של 330 הקדוש 415 ברוך 228 הוא 12 =1111, ע"י ה' אחד =1 משה 345 רבינו 268 עליו 116 השלום 381 =1111.


ואזכה בחודש תמוז זה לקבל מחדש את כל התורה כולה, ולהיות כל החודש במדרגת לוחות הראשונים, שהם בבחינת עתיקא קדישא, עד שאפילו האות ט' לא היתה כתובה בהם, כי הם היו שרש החיים ממש של כל התורה, כי נמשכו מנצח הוד יסוד של עתיקא קדישא, והארתם נמשכת לכל הדורות, בכח משה רבינו עליו השלום, שמאיר לנו את אור שני לוחות הראשונים מחדש בכל דור בקולות וברקים ולפידים. 

צפו: שיעור עכשיו בהולנד לאחר הברית

http://shuvubanimint.com/%d7%a6%d7%a4%d7%95-%d7%a9%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%a8-%d7%a2%d7%9b%d7%a9%d7%99%d7%95-%d7%91%d7%94%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%93-%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%a8-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa/

צפו: ברית עכשיו בהולנד

יום ראשון, 14 ביוני 2015

להזמנת ברית מילה עם הרב ברלנד

בריתות עם הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א עם המוהל המומחה ר' יוסף שור 0583241318

צפו: תיקון לאה היום עם הצדיק

9 שעות רצוף עם הרב

אחד מהמשתתפים סיפר:

מנחה סעודה שלישית ערבית שיעור מלוה מלכה תיקון חצות זמירות הבוקר שחרית וברית והכל ברצף אחד...
9 שעות רצוף הרב לא זז מהמקום גם לא לרגע... והכל בהתלהבות אש להבה! אין דברים כאלה!!

יום חמישי, 11 ביוני 2015

יום ראשון, 7 ביוני 2015

ב.ד.ה ר' ישעיה ברזילאי ז"ל

בצער רב וביגון אנו מודיעים על פטירת אבינו ר' ישעיה ברזילאי מחסידי ברסלב

הלוויתו תצא היום בשעה 18:30 מבית הכנסת 'היכל פנחס' רחוב החומה השלישית ירושלים להר הזיתים

משפחות ברזילאי.בלטי.בראון.קליגר

שיעור עכשיו בשידור חי

להאזנה לשיעור: 0583287777 תיבה 11

יום שישי, 5 ביוני 2015

אין רשעים בישראל – כולם בחיפוש הדרך – מחכים שתגיע אליהם - פרשת בהעלותך מפי הגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א

אין רשעים בישראל – כולם בחיפוש הדרך – מחכים שתגיע אליהם

פרשת בהעלותך מפי הגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א


"וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן" (י' לה')

"ויהי בנסוע הארון" – זה פרשה בפני עצמה זה ספר בפני עצמו כמו שאומרת הגמרא בשבת (קטז' ע"א), "חצבה עמודיה שבעה" שבאמת יש שבעה ספרי תורה ולא חמישה, ספר במדבר נחלק לשלושה ספרי תורה, פסוק לה' "ויהי בנסוע הארון" ופסוק לו' "ובנחה יאמר שובה.." הם ספר האמצעי של חומש במדבר ובאמת זה פלא עצום שפרשה כזו קטנה שתי פסוקים זה ספר בפני עצמו.

פרשת "ויהי בנסוע הארן" יש שתי נ' הפוכים – האות נ' מרמזת על שער החמישים שער הנון זה שער הקדושה הכי נסתר, שאותו מקבלים רק ע"י "ויהי בנסוע הארון" רק על ידי נסיעות ולכן אומר הזוהר ב"בהעלותך (קנא' א') "תא חזי, נ' באשרי יושבי ביתך לא איתמר, בגין דאיהי בגלותא", כולם יודעים שבמזמור אשרי יושבי ביתך אין את האות נ', אז מתי מקבלים את האות נ' ? מתי זוכים לאות נ'? זה דווקא בנסיעות! זה כזה קדושה גדולה כזה שער גדול שאי אפשר לקבל את השער הזה רק על ידי נסיעות זה רק שאדם נוסע באמת לשם שמים להחזיר אנשים בתשובה. הרבי אומר – תיסעו תיסעו תתחילו לנסוע בכל ארץ ישראל יש אנשים גרים לבד במושבים בקיבוצים הם לא רואים רבנים לא שומעים שיעורים לא יודעים שום דבר מיהדות והיצר הרע בוער! מה יעשה הבן ולא יחטא?. שאדם נוסע בדרכים ומחזיר בתשובה אפילו שהוא לא יודע מזה הוא לא יודע כמה אנשים חזרו בתשובה מזה שרק ראו אותו, רואים אדם עם פאות עם אור על הפנים נפתח להם הלב, נשרף להם הלב מתעורר להם הלב אולי יש אחד צוחק, לועג אבל 10 אלף אנשים מתעוררים, אנשים מסתכלים בחלונות אומרים הלוואי הלוואי שהיינו כמוהו כמו זה עם הפיאות, שרואים אדם דתי, אדם קדוש הנשמה פורחת! היא פורחת ונדבקת ורוצה להידבק ביהודי הזה, אדם מגיע עם פנים מאירות דופק באיזה דלת חשוכה פתאום רואים כזה מלאך מיד כל בני הבית קמים רצים אליו כמו שהיה סיפור בגוש קטיף, במושב של "מרץ" שאברכים הלכו להפיץ שם תורה וכשהם סיימו ורצו לחזור הביתה רצו אליהם כל הילדים, ילדים עם גופיות עם מכנסיים קצרות צעקו להם "למה אתם עוזבים אותנו?" למה אתם נוסעים תבואו לבתים שלנו הגיעו גם גברים ואמרו אנחנו רוצים לעשות תשובה!  תעזרו לנו אנחנו לא יודעים איך! מי שעושה כזו מצווה חשובה ונוסע מעיר לעיר וממושב למושב וגם לומד כמובן, לפני לומדים 8 שעות אין מה לצאת! לומדים 8 שעות תורה ומפיצים תורה 8 שעות ואפשר גם ללמוד בדרך כשנוסעים, ואז שאדם בא מלא תורה, הוא בא עם פנים מאירות, רואים את הפנים המאירות שלו מיד חוזרים בתשובה, הרי כולם הולכים בפנים חמוצות בפנים נפולות פנים שבורות ובא בן תורה רואים מלאך אלוקים פאות זקן פנים מאירות וחוזרים בתשובה!

הגמרא (בבא מציעא פה ע"ב') מספרת שרצה רב חביבא בר סורמקי לראות את המרכבה של רבי חייא בשמים, הוא ביקש מאליהו הנביא, התחנן בפניו בכה לפניו אני רוצה לראות את רבי חייא אני רוצה לראות את רבי חייא אמר לו אליהו הנביא תזהר! ישרפו לך העיניים אם תראה אותו אתה תשרף מהאש לו! אמר לו אליהו הנביא אותי אתה יכול לראות אבל רבי חייא זה הכול אש מרכבות של אש מלאכי אש תזהר! אתה מבקש בקשה יותר מדי גדולה רק חביבא לא יכל להתאפק הוא לא עמד בניסיון והסתכל במרכבה של רבי חייא ומיד נשרפו לו העיניים ניצוץ אחד מרבי חייא שרף לו את העיניים והוא נהיה עיוור הוא כמעט נשרף לגמרי. למחרת הוא הלך למערה של רבי חייא ובכה ובכה "רבי חייא תחזיר לי את מאור העיניים" ורבי חייא החזיר לו את מאור העיניים. אומר האר"י הקדוש מי זה רבי חייא? מה זה רבי חייא! זה כזה צדיק שאין בו שום השגה למה? כי הוא הלך מעיר לעיר ממושב למושב יומם ולילה להרביץ תורה בישראל, הוא לא ישן הוא לא נח רגע. אומר האר"י לא סתם זוכים לכאלה מדרגות, כל התנאים כל האמוראים מלאכים מרימים אותם אבל רבי חייא עולה לבד שום מלאך שום שרף לא מעלה אותו כי המלאכים לא יכולים לעלות כל כך גבוהה, רבי חייא עולה למעלה למעלה למקום שאי אפשר לתאר לעתיקא דעתיקין.

אומר הזוהר "זכאה מאן דאחיד בידא דחייביא" (שמות קכח' ע"ב') – אדם שמחזיר בתשובה אין שום שער בשמיים שיהיה סגור בפני פותחים לו את הכול נותנים לו את כל גנזי דמלכא ה' לוקח אותו מחבק אותו משתעשע איתו יותר מכל הצדיקים בגלל שהוא החזיר בתשובה, ונותנים לו את כל המפתחות פותחים לו את כל השערים, מגלים לו את כל סודות התורה.

אומר ר' נתן – אם אדם לא מחזיר אנשים בתשובה עליו נאמר "זבח רשעים תועבה", אין לה' נחת רוח מהתורה שלו אפילו יהיה אדם הכי חכם הכי צדיק, אם הוא לא הולך ומחזיר אנשים בתשובה והוא לא מתחבר עם אנשים קטנים ממנו אז התפילה שלו לא מתקבלת. כי אין רשעים בישראל אפילו אם אתה רואה רשע גמור מכף רגל ועד ראש תדע שזה רק קליפות שמסובבות אותו. אומר האר"י שהקליפות הרבות שנערמות על הרשעים זה רק בגלל האור הגדול שחבוי בתוכם, אפילו אותם החצופים, העזי פנים הקליפות שלהם זה רק עטיפה של מילימטר, עטיפה של מיליונות מילימטר, שברגע אחד משילים את זה ואז מתגלה האור הפנימי שלהם כי אצלם נמצא האור הכי גדול ולכן הקליפות נלחמות בהם ונדבקות בהם להסתיר את האור הגדול הזה. ברגע שאנחנו נצליח להגיע אליהם ולהחזיר אותם בתשובה תתגלה נקודת האור שתאיר בכל העולם ואז כל עם ישראל יחזרו בתשובה.

אדם מחוייב להחזיר אנשים בתשובה כמו שאמר יהודה "איך אעלה אל אבי והנער איננו איתי" יהודה צעק ! איך אני אעלה אל אבי איך אני אעלה לשמים והנער איננו איתי, מי זה הנער הזה? הנער הזה זה כל עם ישראל, זה כל הנערים האבודים האומללים שרחוקים מה', איך אנחנו נבוא לשמים ונגיד שלא החזרו אותם בתשובה.

"האמת צריכה להיות שייכת אלינו, שהיא השליחות שלנו, שהיא התפקיד שלנו, שהיא בכוחות שלנו, שהיא מה שמצפים מאתנו בשמים. זה דבר מאד קשה לדעת מה אנחנו יכולים ומה אנחנו לא יכולים, אם זה קצת יותר מדי או זה פחות מדי. האמת לאמיתה היא כל הזמן נעה וזעה, מרגע לרגע, משעה לשעה, מיום ליום, כל פעם אנחנו זוכים להבנה חדשה, להסתכלות חדשה, לאור חדש, שהוא יתן לנו להבין את האמת ביתר בהירות, את האמת לאמיתה, לא האמת המופשטת, האמת ששייכת אלינו, שכבר קנינו את זה, ואנחנו יודעים מה אנחנו צריכים לעשות עם האמת הזאת כי אם לא זה משהו כזה רחוק ומופשט. כל מה שאנחנו מבקשים וכל מה שאנחנו צריכים זה הברכה הראשונה שקבעו אנשי כנסת הגדולה בתפילת שמונה עשרה, אחרי אבות גבורות וקדושה. ומהי? חונן לאדם דעת. כלומר דבר ראשון שאדם מבקש זה דעת. כשיש לאדם דעת, יש לו כבר את הכל. כשיש לאדם דעת, הוא מבין שכשחסר לו, הוא לא צריך להסתכל על מי שיש לו בעין רעה ולקנא בו, אלא הוא צריך לפנות אל ה׳. עין רעה זה חוסר דעת מוחלט. כשאדם לא מבטל את עצמו בפני ה', אז יש לו עין רעה. כי אם הוא לא רואה את ה', את מי הוא רואה? את עצמו. ואז הוא מביט כל הזמן לצדדים, לראות מה יש בצלחת של השני במקום להרים את הראש למעלה, אל ה׳. מי שמסתכל אל ה' יש לו עין טובה. הוא מבין שכל דבר זה מה'.

(מתוך עלון צמאה נפשי) 

צייר: יהושע וייסמן 0548441131