כנישתא חדא - האתר הרשמי - מהנעשה בעולמו של הרב אליעזר ברלנד שליט"א Rav Eliezer Berland Shlit"a

כנישתא חדא - האתר הרשמי מהנעשה בעולמו של הרב אליעזר ברלנד שליט"א - דיווחים שוטפים 24 שעות, חדשות, תמונות, וידאו, שיעורים, שידורים חיים, סיפורים, ועוד

יום שני, 26 בינואר 2015

מה זה התבודדות?

הרב אליעזר ברלנד הדף הרשמי Rabbi Eliezer Berland
עבודת ההתבודות - מאת הגר"א ברלנד שליט"א.

אדם חושב שעל ידי התבודדות הוא ימצא עכשיו מיליון דולר, כשהוא עושה התבודדות, הוא רוצה לראות מיד את הברכה, לראות כבר את השידוך שלו, לראות כבר את הדירה, הוא רוצה כבר לראות את החיסכון בבנק לבנים ולנכדים. הוא אומר ”עשיתי שעה התבודדות איפה ה‘? למה ה‘ לא עונה לי?“ בן אדם לא יודע מה זה התבודדות, הוא עומד לפני ה‘ ואומר ”רבונו של עולם תן כבר, תן לי, תן לי את זה, מתי תתן לי?“ הוא מביא איתו שק
להתבודדות ואחרי ההתבודדות הוא אומר ”אני רוצה לראות איך השק מתמלא“. זה נכון שהעניים מתרעמים על הקב“ה וה‘ שמח עם זה אבל זה לא התבודדות!.

מה זה התבודדות? – הרבי אומר בתורה נב‘ שאדם צריך להגיע לביטול, ואי אפשר לבוא לביטול כי אם ע“י התבודדות. צריך רק ביטול! ”אני לא משה רבינו, אני לא אליהו הנביא, אני לא רבי נחמן מברסלב, אני לא יודע מה זה ברסלב, אין לי שום השגהבברסלב, להיפך אני אוהב לאכול, אני אוהב לשתות, כמו גוי ה‘ ירחם“ אז כל
ההתבודדות זה משהו אחר לגמרי. צריכים התבודדות כדי להגיע לביטול, התבודדות זה רק לדעת שאני לא שווה שום דבר, ואני עפר ואפר, כי כל הזמן אדם חושב ”אני הכי חכם, הכי נבון, הכי מוצלח, הכי מלומד והכי חבר‘מן, אדם 24 שעות חושב אני הכי הכי הכי, כל אחד יש לו ראיות על זה שהוא הכי מוצלח והכי חכם והכי פיקח, אם היה אפשר לפתוח את המוח של האדם, לפתוח את כל המחשבות שלו הוא היה רואה שיש לו מיליון מחשבות בשניה
אני הכי הכי... לכן עכשיו אדם צריך לעשות שעה התבודדות, שעה להירגע מכל המחשבות של הגאווה, לבטל את עצמו, להתבודד, להרגע קצת ולחשוב - אני לא הכי בעולם, יש עוד אנשים חכמים בעולם יש עוד אנשים מוצלחים, יש עוד אנשים מבינים בעולם וזה לוקח שעה שלימה, התבודדות לה‘ זה פשוט מאוד שעה שלימה להפסיק את רצף המחשבות של הגאווה.
הנשמה שלך מסכנה! היא מסכנה היא לא יכולה לחזור לשורש שלה היא לא רוצה את כל המחשבות האלה, הנשמה היא אלוקית היא לא רוצה לשמוע את השטויות האלה, היא לא יכולה לשמוע כאלה שטויות, תן לה מנוחה שעה אחת ביום! תן לנשמה קצת לדבר, ואז היא תגיד לך ”תפסיק עם השטויות האלה עם המחשבות האלה, תהיה בשיפלות שחרר אותי! תן לי מנוחה! אני רוצה להתבטל לה‘ אני רוצה ענווה הנשמה היא אלוקית היא רוצה רק דבר אחד היא רוצה להיות ”אין“.

אפילו שאדם עושה כבר התבודדות השאלה היא איך הוא מתבודד? אם אדם חושב ”אני הכי צדיק, אין צדיק כמוני בכל הארץ, וכולם עושים לי עוולות כל היום“ וכל המטרה שלו בהתבודדות זה קצת לשכך את רוחו, הוא כל כך נפגע מכל העוגמות נפש שעושים לו כל היום, ולכן הוא הולך להתבודד לשכך את רוחו, להחזיק מעמד לא להתפרץ על אנשים שמעליבים אותו, וכשיוצא מההתבודדות במחשבה שבעצם הוא הצודק, איך העליבו אותו לחינם איך עשו לו כאלה דברים הרי הוא כזה עניו ושפל כזה צדיק ויש לו ראיה שהוא צדיק! שהרי הוא עוד מצליח להתאפק לא לכעוס, אבל בסוף הכעס ודאי יתפרץ באיזשהו צורה, כי זה התבודדות שאינה כראוי, שעל זה רבינו אומר בספר המידות ”כעס בא ע“י התבודדות שאינה כראוי“ כזו התבודדות בכלל לא יכולה לעזור, לא יכולה להגן ולהציל מפני גזירות, כי התבודדות נכונה זה רק שאדם מאמין באמונה שלימה שהוא הבריאה הכי נמוכה.

התבודדות זה רק שאדם חושב על הטעויות שלו, ”אולי פגעתי בפלוני, אולי העלבתי את זה, אולי לא דיברתי יפה לזה“ התבודדות זה שאני אומר ”משה יותר טוב ממני, ראובן יותר טוב ממני, אהרן יותר טוב ממני, אברהם יותר טוב ממני, יצחק יותר טוב ויעקב יותר טוב...“ וזה נקרא התבודדות שממתיקה דינים ומבטלת גזירות, ברגע שאדם מתבודד נכון, אז בזכותו לא יהיו הריגות, לא יהיו אסונות, והראיה שאדם מתבודד נכון, היא שאפשר להעליב אותו אלף פעמים ולא אכפת לו כלל, הוא לא נפגע הוא יודע שהוא עפר ואפר, הוא מאמין שהוא אפס ואין, הוא מאמין שכל יהודי יותר טוב ממנו, הוא לא מדבר רע על שום יהודי, הוא אוהב את כולם, הוא רוצה לעזור לכולם, זו הראיה שהוא עושה התבודדות נכונה.

לע"נ הרב שמואל בן שרה זצוק"ל.

יום ראשון, 25 בינואר 2015

נסיעה לאומן לנשים


פרטי הלוויה

הלווית הפעוטה פייגא חנה ארוש ע"ה שנהרגה בתאונה בדרך חזרה מהילולת הבאבא סאלי בנתיבות, נכדת הרב שלום ארוש, תצא מישיבת 'חוט של חסד' בי-ם ב-12:30.

נא להתפלל על משפחת הרב ארוש שליט"א

זה הזמן להתעורר ולהחזיר טובה ותודה למו"ר הרב שלום ארוש לרבנית מרים ולבני משפחתם היקרה.
השם ירחם ויצלינו ארע אסון גדול , נכדתו של הרב נהרגה בתאונת דרכים עת שחזרו מהילולת הבאבא סאלי.
הבן שמעון בן מרים נמצא במצב קשה וכן הילד נחמן בן דניאלה ומרים בת דניאלה בטיפול נמרץ. האמא דניאלה הרה אף היא מאושפזת.
חברים יקרים אנא העתירו תפילות חזקות וקורעות שמים למשפחה היקרה והאהובה לבטל את הגזרה הנוראית. זה הזמן להחזיר טובה לרב ארוש ולבני משפחתו. הבה ונתאחד בתפילות בתהילים ובתיקון כללי התבודדויות. ברוכים תהיו

יום חמישי, 22 בינואר 2015

פרשת בא מפי הצדיק הרב אליעזר ברלנד שליט"א

"וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב" (יב' כב') – מדרש רבה "וְעַל יְדֵי אֵזוֹב שֶׁהוּא שָׁפָל שֶׁבָּאִילָנוֹת גָּאַל אֶת יִשְׂרָאֵל" (פרשה יז')
עיקר הגדולה של האדם זה רק שפלות וענווה, רק מי ששכן לעפר הוא יקום בתחיית המתים ויזכה לחיים נצחיים "ומקיים אמונתו לישני עפר", "הקיצו ורננו שוכני עפר" – כמה שאדם יותר בשפלות, יותר בענווה, אז ככה הוא יזכה לתחיית המתים, לחיים נצחיים, וכמה שנאסוף נקודות של שפלות כל יום ככה נזכה לחיים נצחיים, לתענוג עולם הבא. כל ביזיון שאדם מקבל הוא אוסף עוד שפלות, כמה שמשפילים את האדם, כמה שמבזים את האדם הוא צריך לשמוח בזה. אם אתה יודע שמישהו יבזה אותך ברחוב אז כדי שתלך לטבול במקווה קודם כי על ידי הביזיון בא כזה אור גדול אז כדאי שתיגש לטבול כדי שיהיה לך כלים לקבל את האור הגדול הזה, כי על ידי ביזיון בא כזה אור גדול שלא יבוא על ידי שום מצווה שבעולם הביזיון הופך את האדם ל"אין", וזוכה לכזה אור אלוקי, כזה אור גדול, אור אין סוף, אור שלמעלה מכל העולמות מקיף כל עלמין, סובב כל עלמין. על ידי שנאסוף כמה  שיותר נקודות של שפלות, ככה נזכה ליותר אור אלוקי ליותר אור אין סוף.
דוד המלך אומר "תחטאני באזוב ואטהר, תכבסני ומשלג אלבין" – תחטאני באזוב! אני רוצה להיות אזוב, אני רוצה להיות מושפל, שכולם ידרכו עלי, כולם יצחקו עלי, שישפילו אותי רק זאת התשובה האמיתית, אני צריך לדעת שאני הכי גרוע מכולם, אני עשיתי הכי הרבה עברות מכולם, אני השחתתי יותר מכולם, אני רק "תחטאני באזוב ואטהר, תכבסני ומשלג אלבין" אני רוצה להיות אזוב כמו אזובי הקיר, אזוב שכולם דורכים עליו, משפילים אותו, אני רוצה כל החיים להיות אזוב.
 יש שתי דרגות בתשובה. יש דרגה בתשובה שמבזים אדם והוא שותק, וזה נקרא "הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים" – מבזים אותו והוא שותק, הוא לא עונה "וידום אהרון" אבל יש דרגה של "עושים מאהבה ושמחים ביסורים" שזוכה לעלות לדרגה יותר גבוהה שמבזים אותו, ומשפילים אותו, והוא כל היום שמח, שר ומנגן, מקבל את העלבונות בשמחה, באהבה, בשירים, כל בזיון זה משחה לפצעים, רפואה לפצעים, כשמבזים אותו הוא מרגיש שמורחים ומושחים לו משחה לפצעים שלו, כל הגוף שלו הוא פצע וחבורה "מכף רגל ועד ראש אין בו מתום" הוא מרגיש שכל בזיון זה רפואה למחלות שלו, כל בזיון זה מים טהורים – "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם".
 שפלות וענווה זה בלתי גבול נותנים לאדם בזיון הפכו אותו לאין סוף, הפכו אותו לבלי גבול – לאין, עכשיו הוא בלי גבול הוא יכול להרגיש את האור האלוקי, אומרים עליו "האדם הזה הוא כלום, הוא לא שווה, הוא שקרן, הוא צבוע" כל מה שיגידו הוא נהיה יותר אין, ואז באים לו כל ההצלחות וכל השפע. אדם מקבל בזיון אחד – ומיליון הצלחות, אחרי הבזיון לא נגמרים ההצלחות ולא נפסק השפע, הוא נהיה משביר לכל עם הארץ, הוא זוכה לשפע אין סופי "ויוסף הוא המשביר לכל עם הארץ" יוסף נהיה המשביר לכל הארץ כי אחרי שמכרו אותו וביזו אותו, הוא נהיה אין וכל השפע עבר דרכו, אז כמה שאדם מקבל יותר בזיונות יש לו יותר שפע ויותר הצלחה.
 לפעמים מבזים את האדם, הוא אומר – "מבזים אותי כי אני צדיק!, כי אני עובד ה'" זה גאווה, צריך לא לקבל גאווה מהבזיון, אלא באמת צריך לחשוב מבזים אותי כי זה מגיע לי, כי אני לא צדיק ולא חסיד, לא לומד תורה כראוי, לא שומר את העניים, אני באמת רשע! צריך להיות מודה על האמת. אם אחד אומר לך אתה רשע! צריך לחשוב ברוך ה' הוא אמר לי את האמת, אדם חייב להודות על האמת, בזמן שבא מישהו ומזכיר לי מי אני צריך לנשק אותו, לנשק את כפות רגליו, שהוא אמר לי את האמת, כתוב שנא את האוהב ואהוב את השונא, את השונאים אתה צריך לאהוב, אדם צריך כמה שיותר שידברו עלי, שיבזו אותו, האוהבים זה סתם! את האוהבים צריך לשנוא, האוהב שלך הוא רק מחניף לך, מטשטש אותך, הוא מכניס אותך לאשליות שאתה צדיק, שאתה בסדר, שנא את האוהב כך כתוב! אבל לאהוב את המוכיח זה שמוכיח אותך שמבזה אותך, אותו תאהב! אותו את צריך לשים על השכם שלך, אז מה יש? אם יש אחד שיגיד לך את האמת, מה כבר יצא לך מהחברים שמכבדים אותך ומחניפים לך ?.
הרבי מביא בתורה רס' שע"י מסירות נפש נעשים ייחודים וכשאין צדיקים שעושים את הייחודים הנ"ל אין מי שקם חצות אין מי שבוכה בחצות לילה אין מי שעובד את ה' במסירות נפש ממש, אז אין ברירה אלא לעשות את הייחדוים על ידי נפשות שנהרגות, על ידי הריגות. אבל יש אפשרות אחרת לעשות את הייחודים הנ"ל וזה על ידי שמקבלים בזיונות באהבה. אדם שמקבל בזיונות באהבה אז הוא מציל את הדור מהריגות, כל פעם שאדם מקבל בזיון בשמחה, שידע שהוא מציל עכשיו יהודי מהריגה. וכמה שהוא יותר מפורסם, יותר חשוב ובכל זאת מבזים אותו ומדברים עליו ומקבל באהבה אז הוא יותר מציל את הדור מהריגות, ויש אחד שעושה את זה בכוונה, שמחפש כל מיני תכסיסים איך שידברו עליו, איך שיבזו אותו, הרבי אומר "הוא עושה את זה ברצונו ובדעתו" על ידי זה הוא עושה את הייחודים הכי גבוהים והכי גדולים, זה נקרא שהוא מוסר את נפשו על קידוש ה', הוא מוסר את השם שלו, כי השם זה הנפש, וכולם דוברים עליו דברים שלא היו ולא נבראו, הוא מציל את כלל ישראל משפיכות דמים, בזה ששופכים לו את הדם כל רגע וכל שניה ומקבל הכול בשמחה ובאהבה הוא מציל את ישראל מכל הגזרות, מכל הפורעניות שאמורות לבוא עלייהם ח"ו, לכן כל אדם שרואה שמבזים אותו, פשוט שיקבל באהבה כי מי יודע מכמה גזרות הוא מציל את ישראל. רבינו אמר (שיח שרפי קודש ב'-סה') "החולק, אני איני יכול לשנוא אותו" – אני לא יכול לשנוא שום חולק, שום שונא, איך אפשר לשנוא חולק? הם עושים לי כאלה טובות, כאלה טובות הם עושים לי, ואני רואה ממש בחוש את הטובות שהם עושים לי, שחולקים עליי ומדברים עליי נפתחים לי כאלה אורות שאני ממש רוצה לנשק אותם, לחבק אותם.
 אדם מקבל בזיון באותו רגע הוא קיבל מיליון דולר. מסופר על ר' זושא ורבי אלימלך מליז'נסק שהגיעו לאיזה אכסניה, היו שם כמה שיכורים שהתחילו לתת שם בעיטות אחד לשני עד שראו את ר' זושא, הוא היה יותר פנימה מר' אלימלך והתחילו לתת לר' זושא מכות, בעיטות כמעט שברו לו את כל העצמות, ואז אמר ה"נועם אלימלך" לרבי זושא – אחי, אתה לוקח הכל, אתה לוקח את כל המכות לעצמך, אני גם רוצה מכות, בזיונות, אני גם רוצה עולם הבא, מה איתי אני לא בן אדם, לא מגיע לי קצת? אני גם רוצה לזכות, תן קצת גם לי! מה הכל בשבילך? שעה שלמה הוא משדל אותו, בוכה לפניו שיחליף איתו מקום – לבסוף שיכנע אותו. ה"נועם אלימלך" נכנס פנימה כדי שיתנו לו מכות ור' זושא יצא החוצה ואיך שהם מתחלפים אומרים הגויים, אומרים השיכורים, מספיק להרביץ לאחד, בואו נרביץ לשני שבחוץ! והרביצו עוד פעם לר' זושא, - אמר ר' זושא לר' אלימלך, אתה רואה הכל מגיע לי, אין אדם נוגע במוכן לחבירו כמלוא נימה.
בעלבון אחד מכפרים לאדם חטאים של אלפי גלגולים, בעלבון אחד מכפרים לבן אדם ממש אין סוף עוונות, עם עלבון אחד שמעליבים את הבן אדם הוא יכול לזכות מה שהוא לא יזכה עם אלפי עבודות, כל בזיון שווה אלפי אלפים תעניות, אלפי אלפים סיגופים, זה במקום להכנס לתוך האש, במקום להכנס לתנורי אש, אדם לא יודע איזה תיקונים אלה -  "עין לא ראתה אלוקים זולתך".


יום שלישי, 20 בינואר 2015

שידור חוזר של השיעור ביום שלישי ר"ח שבט תשע"ה!



 לבעלי אינטרנט כשר שלא מצליחים לראות את השיעור נא לשלוח בקשה לפתיחת האתר מאינטרנט רימון, אתרוג, ונתיב

צפו: ר"ח שבט תשס"ט מסיבת סיום ליקוטי הלכות ושיעור אש להבה!

תפילה לחודש שבט תשע"ה מאת הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א

בס"ד 


הַקְדָמָה
חוֹדֶשׁ שְׁבַט שֶׁהוּא בְּסוֹד הַפָּסוּק [תְּהִלִים ע"ד ב']: "זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ", 'שֵׁבֶט' סוֹד 'שְׁבַט', שֶׁאָז הַשְׁכִינָה חוֹזֶרֶת לִשְׁרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּהַר צִיוֹן בְּקֹדֶשׁ קָדָשִׁים, 'קָנִיתָ קֶּדֶם' בְּסוֹד 'אָדָם קַדְמוֹן' נִשְׁמַת לֵאָה שֶׁנִכְלֶלֶת בְּאָדָם קַדְמוֹן, בְּסוֹד: "תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו" בְּפַרְשַׁת וַיְחִי, שֶׁיַעֲקֹב מְּגַלֶה לָנוּ שֶׁרַק יוֹסֵף זָכָה לְסוֹד קָדְקֹד דְאָדָם קַדְמוֹן וּמִמֶנוּ נִמְשָׁכוֹת כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁשָׁרְשָׁם בְּשַׂעֲרוֹת דְאָדָם קַדְמוֹן, כִּי בְּחוֹדֶשׁ שְׁבַט אַחֲרֵי שֶׁמֹשֶׁה הִכְנִיעַ וְעָקַר אֶת כָּל הַקְלִיפּוֹת שֶׁשָׁרְשָׁם בְּסִיחוֹן וְעֹג הַיוֹנְקִים מֵעִקְּבֵי לֵאָה, וּכְשֶׁעִקְּבֵי לֵאָה יִכָּנְסוּ בְּכֶתֶר דְרָחֵל יִתְבַּטְלוּ כָּל הַקְלִיפּוֹת וְהַשׂוֹנְאִים וְיִבָּנֶה בֵּית הַמִקְדָשׁ. 


תפילה
אָנָא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כֹּל יָכוֹל, בִּזְכוּת מוֹלַד חוֹדֶשׁ שְׁבַט שֶׁיָחוּל בְּיוֹם שְׁלִישִׁי בַּבֹּקֶר לִפְנֵי הַצָהָרַיִּים 9:54 חֵלֶק אֶחָד =1 [בְּיִשְׂרָאֵל 10:54 1 חֵלֶק], שֶׁנֶאֱמַר עָלָיו: "וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ דִּבֶּר משֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ אֲלֵהֶם, אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ אֵת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן וְאֵת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן" שֶׁאָז מַתְחִילִין לְהִתְגַלוֹת כָּל סוֹדוֹת הַתוֹרָה מִכֶּתֶר דְאָדָם קַדְמוֹן, בְּסוֹד: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָ"ה" =245 – 'אָדָם קַדְמוֹן' =245, שֶׁהִתְגַלוּ לָהֶם כָּל סוֹדוֹת אָדָם קַדְמוֹן, שֶׁזֶה בְּחִינַת לֵאָה, "וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בֵּין הָרָמָה" 245 סוֹד לֵאָה סוֹד אָדָם קַדְמוֹן =245, וְאָז רַגְלֵי לֵאָה נִכְנָסִים בְּכֶתֶר רָחֵל בְּסוֹד 'בֵּין הָרָמָה' סוֹד לֵאָה, 'וּבֵין בֵּית אֵל' סוֹד רָחֵל, שֶׁבִּזְכוּת "בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל" שֶׁדְבוֹרָה חִבְּרָה אֶת עִקְּבֵי לֵאָה עִם כֶּתֶר דְרָחֵל, סוֹד מִילָה וּפְרִיעָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְחַבְּרוּ עִקְּבֵי לֵאָה עִם כֶּתֶר דְרָחֵל, וְנִתְגַלוּ כָּל סוֹדוֹת הַתוֹרָה מִכֶּתֶר דְאָדָם קַדְמוֹן 245 סוֹד רָמָ"ה דֶרֶך 'עַתִּיק' 'אֲרִיךְ' 'אַבָּא וְאִמָא' 'זְעֵיר' 'לֵאָה וְרָחֵל', סוֹד יוֹכֶבֶד וּמִרְיָם שֶׁזָכוּ לְסוֹד 'חוּטְמָא דְפַרְדַשְׁקָא' שֶׁמִצַד יְמִין נוֹשֶׁבֶת הַרוּחַ שֶׁל תְּחִיַת הַמֵתִים, וּמִצַד שְׂמֹאל נִמְשַׁךְ רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ בֶּן דָוִד, כִּי סוֹד 'מָשִׁיחָא 359 בֶּן 52 דָוִיד' 24 = סוֹד 'כְּהֶרֶף 305 עַיִן' 130 = 435, שֶׁזֶה סוֹד "רָמָה קַרְנִי בַּה'" שֶׁעַל יְדֵי שֶׁמֶן הַמִשְׁחָה שֶׁל חַנוּכָּה שֶׁנִמְשַׁך מֵהַפַּךְ שֶׁמֶן שֶׁנִמְסַר מִן הַשָׁמַיִם לְיַעֲקֹב, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁמֶן הַמִשְׁחָה זָכָה דָוִד לְכָל סוֹדוֹת 'אָדָם קַדְמוֹן' = 'רָמָה' 245, וְלָכֵן בְּלַיְלָה אֶחָד לָמַד מַה שֶׁתַּלְמִיד וָתִיק אֵינוֹ לוֹמֵד בְּמֵאָה שָׁנָה, בְּסוֹד 'וַיֵשֶׁב דָוִד בְּנָיוֹת בָּרָמָה' שֶׁהִתְגַלוּ לוֹ כָּל סוֹדוֹת אָדָם קַדְמוֹן גִמַטְרִיָא 'בָּרָמָ"ה'. 
כִּי חוֹדֶשׁ שְׁבַט סוֹד הַהִיּוּלִי הַנִרְמַז בַּפָסוּק [תְּהִלִים ע"ד]: "גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ הַר צִיּוֹן" רָאשֵׁי תֵּיבוֹת סוֹד 'שָׁפָל גַלְגַל נִבְדַל הִיּוּלִי'. 
כִּי אַחֲרֵי שֶׁסִיַמְנוּ אֶת חוֹדֶשׁ טֵבֵת סוֹד: "גַּדְּלוּ לַה' אִתִּי 411 וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו" גִמַטְרִיָא 'טֵבֵת' סוֹד: "הִנֵה מָקוֹם אִתִּי" 411, "אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה" סוֹד "נִקְרַת הַצוּר".
כִּי מֵעִקְּבֵי לֵאָה יוֹנְקִים סִיחוֹן וְעֹג, סִיחוֹן מֵעֵקֶב שְׂמֹאל, וְעֹג מִיָמִין, וְאַחֲרֵי שֶׁמֹשֶׁה רַבֵּנוּ בִּטֵל בְּחוֹדֶשׁ אֶלוּל אֶת יְנִיקַת סִיחוֹן מֵעֵקֶב שְׂמֹאל, וּבְחוֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי אֲחַר הַהַקָפוֹת הַשְׁנִיוֹת שֶׁל שִׂמְחַת תּוֹרָה בִּטֵל יְנִיקַת עֹג מֵעֵקֶב יְמִין, וּבְחוֹדֶשׁ מַר - חֶשְׁוָן שֶׁמַזָלוֹ עַקְרָב יָצְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִקְּלִיפּוֹת עַקְרָב נָחָשׁ, סוֹד חוֹדֶשׁ חֶשְׁוָן [נָחָשׁ - מוֹר], וּבְכִּסְלֵו שֶׁמַזָלוֹ קֶשֶׁת נֶאֱמַר עָלָיו: "קֶשֶׁת גִבּוֹרִים חַתִּים" שֶׁאָז נִשְׁבְּרָה קֶשֶׁת הַיְוָנִים וְהַמִתְיַוְנִים, וּבְחוֹדֶשׁ טֵבֵת שֶׁהוּא סוֹד הַ'הִיּוּלִי' סוֹד 'מָקוֹם אִתִּי' סוֹד 'נִקְרַת הַצוּר' שֶׁשָׁם גָנוּז הָאוֹר הַגָנוּז [פְּרִי צַדִיק בְּרֵאשִׁית], שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר: אִלוּ נִשְׁאַר בַּמְעָרָה שֶׁיָשַׁב שָׁם מֹשֶׁה מְלֹא מַחַט סִדְקִית לֹא יָכוֹל הָעוֹלָם לַעֲמוֹד בִּפְנֵי הָאוֹרָה, וְהִיא הַמְעָרָה שֶׁשָּׁם נֶהֱפַךְ גוּפוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לְלַפִּיד אֵשׁ, וּפָנָיו הֵאִירוּ יוֹתֵר מֵהַשֶׁמֶשׁ וְהָיָה צָרִיךְ לְמַסְוֶה עַל פָּנָיו, וְאֵלִיָהוּ הַנָבִיא אַחֲרֵי צוֹם שֶׁל אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה שֶׁזָכָה לְהַפְשִׁיט גוּפוֹ לְגַמְרֵי וְלַעֲלוֹת בִּסְעָרָה הַשָׁמַיְמָה בֶּרֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ, כִּי כָּל רְמַ"ח אֵבָרָיו וּשְׁסָ"ה גִידָיו נֶהֶפְכוּ לְרַמַ"ח לַפִּידֵי אֵשׁ [לַפִּיד X2 = רַמַ"ח] וְעַל יְדֵי זֶה זָכָה לְהִכָּלֵל בְּסוּכַּת הַלִוְיָתָן [רַמַ"ח X2 = לִוְיָתָן] שֶׁעַל יְדֵי זֶה נֶהֱפַךְ, "וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי" הוּא עַמְרָם "וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי" סוֹד הַלִוְיָתָן [זוֹהַר שְׁלַח לְךָ קעד.], שֶׁנִגְלוּ לְעַמְרָם כָּל סוֹדוֹת הַלִוְיָתָן, סוֹד אָדָם קַדְמוֹן, וְהָיָה רָאוּי עַמְרָם לִגְאוֹל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶלָא שֶׁגִרֵשׁ אֶת יוֹכֶבֶד וְעַל יְדֵי זֶה גָרַם לְסִלוּק הַשְׁכִינָה וְלֹא זָכָה לִגְאוֹל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; רַק בְּנוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָא שֶׁאֵין אוֹמְרִים שִׁירָה בְּפֶסַח חוּץ מִיוֹם רִאשׁוֹן עַל שֶׁמַעֲשֵׂה יָדַי טוֹבְעִים בַּיָם, וְלֹא הִצְלִיחַ עַמְרָם לְהַחֲזִיר אֶת מִצְרַיִם בִּתְשׁוּבָה רַק כְּשֶׁבָּא בְּגִלְגוּל וְעִבּוּר בְּחִזְקִיָה הַמֶלֶךְ, שְׁאָז נֶאֱמַר: "וְהָיוּ חָמֵשׁ עָרִים מְדַבְּרוֹת שְׂפַת כְּנַעַן וְנִשְׁבָּעוֹת לַה' צְבָקוֹת" שֶׁכָּל מִצְרַיִם חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, בִּזְכוּת שֶׁרָאוּ אֶת הַנֵס הַגָדוֹל כֵּיצַד יָצָא מַלְאָךְ ה' וְהִכָּה בְּמַחֲנֵה אַשׁוּר מָאתַיִם שִׁישִׁים אֶלֶף רִבּוֹא פָּחוֹת אֶחָד [סַנְהֶדְרִין צה:], וְכָל זֶה עַל יְדֵי שֶׁחִזְקִיָה עַל יְדֵי לִמוּד הַתּוֹרָה בְּעִיוּן שֶׁנָעַץ חֶרֶב עַל פֶּתַח בֵּית הַמִדְרָשׁ, זָכָה לְבַטֵל אֶת יְנִיקַת סַנְחֵרִיב מֵעִקְּבֵי לֵאָה וּלְחַבֵּר אֶת עִקְּבֵי לֵאָה עִם כֶּתֶר דְרָחֵל, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר: "אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד" [גִמַטְרִיָא רָחֵל וְלֵאָה 274], שֶׂעַל יְדֵי בִּיטוּל יְנִיקַת הַחִצוֹנִים שֶׁהֵם קְלִיפַּת בָּלָק בִּלְעָם [274] מֵעִקְּבֵי לֵאָה מַכְנִיעִים אֶת סַנְחֵרִיב עִם יוֹשְׁבֵי פְּלֶשֶׁת וּמוֹאָב, וְכָל זֶה זָכָה מֹשֶׁה בְּחוֹדֶשׁ שְׁבַט אַחֲרֵי הַכֹתוֹ אֶת סִיחוֹן וְעֹג וּבִטֵל אֶת יְנִיקָתָם מֵעִקְּבֵי לֵאָה, וְעַל יְדֵי זֶה גָרַם לְחַבֵּר עִקְּבֵי לֵאָה עִם כֶּתֶר דְרָחֵל וּלְבַטֵל יְנִיקַת בָּלָק וּבִלְעָם, שֶׁעַל זֶה עָנָה בִּלְעָם לְבָלָק: "הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה" שֶׁכְּבַר הִצְלִיחַ מֹשֶׁה לְחַבֵּר אֶת עִקְּבֵי לֵאָה עִם כֶּתֶר דְרָחֵל וְאֶת הַנַעֲשֶׂה אֵין לְהָשִׁיב וְכָעֵת יִבָּנֶה בֵית הַמִקְדָשׁ וְיוּכְלּוּ כָּל הַקְלִיפּוֹת, וּכְשֶׁשָׁמַע בָּלָק בְּשׂוּרָה נוֹרָאָה זוּ סָפַק אֶת כַּפָּיו וְאָמַר: 'שׁוּב לְךָ אֶל מְקוֹמְךָ' סוֹד אָדָם קַדְמוֹן סוֹד רֵישָׁא דְּלֹא אִתְיַדַע [זוֹהַר בָּלָק], וְאָז עָלָה עַל דַעֲתָּם שֶׁל בָּלָק וּבִלְעָם לָקַחַת חָבִית עִם רָאשֵׁי נְחָשִׁים מְכוּשָׁפִים וְלָשִׂים בִּמְקוֹם הַמִזְבֵחַ וְעַל יְדֵי זֶה לְטַמֵא אֶת כָּל הַקָרְבָּנוֹת, עַד שֶׁרוּת שֶׁהָיְתָה בַּת בְּנוֹ שֶׁל עֶגְלוֹן בְּנוֹ שֶׁל בָּלָק גִלְתָה זֹאת לְדָוִד הַמֶלֶךְ. 
וּבְחוֹדֶשׁ שְׁבַט, הַמַתְחִיל בְּפַרְשַׁת וַיִגַשׁ וַיְחִי שֶׁהֵם סְתּוּמוֹת וּמְחוּבָּרוֹת, סוֹד: "תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו", שֶׁזֶהוּ סוֹד לֵאָה, סוֹד קָדְקֹד דִזְעֵיר אֲנְפִּין שֶׁזוֹכִין בְּחוֹדֶשׁ שְׁבַט, וְעַל יְדֵי זֶה מִתְגַלִין כָּל סוֹדוֹת הַתּוֹרָה לְכָל הַשָׁנָה. 
וְאַחֲרֵי שֶׁסִיַמְנוּ אֶת חוֹדֶשׁ טֵבֵת סוֹד הַהִיּוּלִי שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר: "כִּי תְקַדְּמֶנּוּ בִּרְכוֹת טוֹב" [תְּהִלִים כ"א] רָאשֵׁי תֵּיבוֹת טֵבֵת, שֶׁאָז זוֹכִין לְכָל הַבְּרָכוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת, בְּסוֹד "תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה" [רָאשֵׁי תֵּיבוֹת טֵבֵת (קַרְנַיִם ו')]. 
וְזַכֵּנִי לַיוֹנָה שֶׁל נֹחַ, בְּסוֹד: "תָּשִׁית לְרֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת פָּז" שֶׁבָּאָה מִגַן עֵדֶן וְחָזְרָה לְגַן עֵדֶן "וְלֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו עוֹד", וְהִיא שֶׁתָּבוֹא מִגַן עֵדֶן וְתָּשִׁית לְרֹאשׁ מָשִׁיחַ עֲטֶרֶת פָּז בְּקָרְאוֹ בַּתּוֹרָה בְּמַעֲמַד הַקָהָל, בְּסוֹד הַיוֹנָה סוֹד הַחַשְׁמַל הַנִמְשַׁךְ מֵעוֹלָם הַבִּינָה, שֶׁזֶה סוֹד הַמִנְעָלִים שֶׁל זְעֵיר אֲנְפִּין הַנִמְשָׁכִין מִאוֹר הַבִּינָה הַנִמְשַׁךְ מֵאַחוֹרֵי נֶצַח הוֹד יְסוֹד שֶׁל הַבִּינָה, שֶׁעַל זֶה נָסֹבוּ כָּל הַפַּרְשִׁיוֹת 'וַיֵשֶׁב' 'מִקֵץ' 'וַיִגַשׁ' 'וַיְחִי', בְּסוֹד: "וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם", כִּי הָאַחִים רָצוּ לְהַמְשִׁיךְ אֶת אוֹר אֲחוֹרֵי נֶצַח הוֹד יְסוֹד שֶׁל הַבִּינָה אֶל זְעֵיר אֲנְפִּין, סוֹד נַעֲלַיִּים, שֶׂעַל יְדֵי זֶה נַעֲשִׂין כָּל הַנִסִים וְהַנִפְלָאוֹת בְּשָׁעָה שֶׁהִתְקִנוּ לַשְׁכִינָה נַעֲלַיִּים וִיכוֹלָה לַהֲלוֹךְ גַם בָּאָרֶץ, וְהָאַחִים יָדְעוּ שֶׁיוֹסֵף מַמְשִׁיךְ אוֹרוֹת אֵלוּ מֵאֲחוֹרֵי נֶצַח הוֹד יְסוֹד דְבִּינָה, וְהָאַחִים טָעֲנוּ שֶׁיוֹסֵף לוֹקֵחַ אֶת מְקוֹמָם, וְהָאַחִים רָצוּ הֵם לְהַמְשִׁיךְ אֶת אוֹרוֹת אֲחוֹרֵי נֶצַח הוֹד יְסוֹד שֶׁל הַבִּינָה סוֹד מִנְעָלִים, וְרָצוּ לִדְחוֹת אֶת יוֹסֵף שֶׁלְפִי טַעֲנָתָם הִפְרִיעַ לָהֶם בְּהַמְשָׁכַת אוֹרוֹת אֵלוּ. 
אֲבָל: "יוֹסֵף הוּרַד מִצְרַיְמָה" וְשָׁמָּה עַל יְדֵי רִקוּדִין שֶׁל 22 שָׁנָה לְלֹא הֶפְסֵק רֶגַע וּשְׁנִיָה, הִמְשִׁיךְ אוֹרוֹת אֵלוּ בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז, עַד שֶׁ'אֱחָיו לֹא הִכִּרֻהוּ' כִּי נִכְלַל בְּרל"ו אֲלְפֵי פַּרְסָאוֹת שֶׁל קוֹמַת הַשְׁכִינָה [הֵיכַל הַבְּרָכָה], גִמַטְרִיָא וַיַכֵּר = הִכִּרֻהוּ = רל"ו. 


~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

מולד חודש שבט חודש ההיולי שיחול ביום שלישי לפנה"צ 9:54 חלק 1 (10:54 בישראל חלק 1) סוד הפסוק גאלת שבט נחלתך הר ציון סוד ג'ש'נ'ה' סוד ההיולי שזוכין לו באמת בחמשה עשר בשבט סוד הבת עין (ערלה ה' ו') סוד ההיולי שזוכין לו בשלמות בחמשה עשר בשבט שאז מתחדשים הטעמים של שבעת המינים שהם שֹׁרש של כל הטעמים שבעולם שזוכין להם רק ע"י סוד ההיולי שמתחדש מדי שנה בשנה בחמשה עשר בשבט, סוד הבת עין סוד השחרות שהוא נה"י דאמא - בינה, והלובן של העין נמשך מנה"י דאבא סוד החכמה. שאז זוכין לשפלות האמיתית שהיא תכלית הענוה שאפשר לזכות לו בשלמות אך ורק בירושלים עיה"ק שנאמר עליה וראמה וישבה תחתיה, שבירושלים עיה"ק כמה שאדם עולה יותר מדרגות כך הוא זוכה יותר ויותר לענוה ושפלות סוד המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קדש, סוד אום 47 אני 61 חומה 59 ברה 207 כחמה 73 גולה 54 וסורה 277 דמתה 449 לתמר 670 ההרוגה 224 עליך 130 חבוקה 121 ודבוקה 123 בך 22 =2507. סוד ויברכו 244 את 401 רבקה 307 ויאמרו 263 לה 35 אחותינו 471 את 401 היי 25 לאלפי 151 רבבה 209 =2507. 
כי בחודש שבט זוכין למועט המחזיק את המרובה כמו משה שכנס את כל ישראל אל מול פני הסלע ויהושע בן נון שכנס את כל ישראל בין שני בדי הארון כי בחודש שבט הואיל משה באר את התורה בשבעים לשון באר היטב, ה-5 הי-15 היט-24 היטב-26 =70 (בעל הטורים כי תבוא). ואז זוכין בכח למוד התורה למועט המחזיק את המרובה ולהחזיר את כל עם ישראל בתשובה כהרף עין 435, סוד משיחא בן דויד 435. 

ספר ליקוטי הלכות יו"ד - הלכות ערלה הלכה ה
ו) וְזֶה בְּחִינַת 'חֲמִשָּׁה עָשָר בִּשְׁבָט' שֶׁהוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת לְעִנְיַן דִּינֵי עָרְלָה וְנֶטַע רְבָעִי, כִּי שְׁנֵים עָשָר חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה הֵם כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָר שִׁבְטֵי יָהּ. וְנִקְרָאִים בְּשֵׁם שְׁבָטִים, כִּי הֵם בְּחִינַת שְׁבָטִים וַעֲנָפִים הַיּוֹצְאִים מֵהָאִילָן הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב שֶׁהוּא גּוּפָא דְּאִילָנָא, כִּי כָּל נִשְׁמָתִין מֵאִילָנָא רַבְרְבָא נָפְקִין. וְאֵלּוּ הַשְּׁנֵים עָשָר שְׁבָטִים כְּלוּלִים בְּאַרְבָּעָה מַחֲנוֹת הַשְּׁכִינָה שֶׁהֵם בְּחִינַת אַרְבָּעָה דְּגָלִים. וּכְנֶגְדָּם הֵם אַרְבַּע תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה. וְכָל אֵלּוּ הָאַרְבַּע בְּחִינוֹת יוֹצְאִים מֵאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין הָאַרְבָּעָה מֹחִין, וּמִשָּׁם הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּלַת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, וּכְנֶגְדָּם בַּקְּלִפָּה הֵם בְּחִינַת אַרְבַּע קְלִפּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת וְנֹגַהּ, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ שְׁנֵי עָרְלָה וְנֶטַע רְבָעִי כַּנַּ"ל. וּכְמוֹ שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה יֵשׁ בְּחִינַת תְּלַת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן וְעִקָּר הוּא נְקֻדַּת הַבַּת עַיִן שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַהִסְתַּכְּלוּת וְהַיְדִיעָה בְּעֵינֵי הַשֵּכֶל עַל יְדֵי הַתְּלַת גְּוָנִין הַמְּאִירִין לְשָׁם, כְּמוֹ כֵן לְהֵפֶךְ אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה גַּם בַּקְּלִפָּה עִקַּר אֲחִיזַת כָּל הַקְּלִפּוֹת עַל יְדֵי בְּחִינַת נֹגַהּ שֶׁהִוא כְּנֶגֶד בְּחִינוֹת בַּת עַיִן שֶׁמִּשָּׁם כָּל יְנִיקָתָם כַּיָּדוּעַ וּבְכָל אַרְבַּע תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה צְרִיכִים לְבָרֵר הַטּוֹב מֵהָרַע, וּלְשַׁבֵּר הָאַרְבַּע קְלִפּוֹת הַנַּ"ל שֶׁהֵם כְּנֶגְדָּם. וְהִנֵּה הָאַרְבַּע תְּקוּפוֹת הֵם מַתְחִילִין מִנִּיסָן, נִמְצָא שֶׁתְּקוּפַת טֵבֵת הִיא הַתְּקוּפָה הָרְבִיעִית שֶׁהִוא כְּנֶגֶד בְּחִינַת בַּת עַיִן הַנַּ"ל. שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר כַּנַּ"ל. וְהַתְּקוּפָה הִיא שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים שֶׁהֵם טֵבֵת שְׁבָט אֲדָר, נִמְצָא שֶׁחֲמִשָּׁה עָשָר בִּשְׁבָט הוּא נְקֻדַּת אֶמְצָעִית הַתְּקוּפָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת נְקֻדַּת הַבַּת עַיִן, וְעַל כֵּן אָז הִיא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר מֵהַגֵּאוּת שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת כַּנַּ"ל. כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר בִּבְחִינַת נְקֻדַּת בַּת עַיִן הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמַּדְרֵגָה הָרְבִיעִית שֶׁל שִׁפְלוּת הַנַּ"ל, שֶׁהוּא שֶׁיִּהְיֶה שָׁפָל וְעָנָו לְמַטָּה מִמַּדְרֵגַת עַצְמוֹ, עַד שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מָה וְאָז נִכְלָל בְּבַת עַיִן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה הָאֲמִתִּיּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָל בְּמָקוֹם שֶׁנִּכְלָל לְמַעְלָה לְמַעְלָה, כִּי עִקַּר הָעֲלִיָּה וּכְלָלִיּוּת לְמַעְלָה לְמַעְלָה בָּאוֹר הָאֵין סוֹף הוּא עַל יְדֵי עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, וְהָעִקָּר כְּשֶׁמַּגִּיעַ לִבְחִינַת שִׁפְלוּת הָרְבִיעִית הַנַּ"ל שֶׁהִוא תַּכְלִית הָעֲנָוָה, בְּחִינַת שִׁפְלוּת שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְכַנַּ"ל. שֶׁזֶּה זוֹכִין עַל יְדֵי שֶׁהֶעֱלוּ הַפֵּרוֹת לִירוּשָׁלַיִם שֶׁשָּׁם תַּכְלִית הָעֲנָוָה כַּנַּ"ל, כִּי שָׁם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן שְׁתִיָּה שֶׁמִּשָּׁם יוֹצֵא גִּידִין לְכָל הָאֲרָצוֹת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק: "וְנָטַעְתִּי בָּהֶם עֵץ כָּל פְּרִי", עַיֵּן שָׁם. כִּי נְקֻדַּת הָאֶבֶן שְׁתִיָּה הִוא בְּחִינַת תַּכְלִית הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת, כִּי הַשִּׁפְלוּת הִוא בְּחִינַת עָפָר, וְעִקַּר קְדֻשַּׁת הֶעָפָר הוּא בְּאֶרֶץ יִשְרָאֵל וִירוּשָׁלַיִם, וְהָעִקָּר בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בִּנְקֻדַּת הָאֶבֶן שְׁתִיָּה שֶׁשָּׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת לַשָּׁמַיִם שֶׁהוּא לְמַעְלָה מַעְלָה כִּי אִם עַל יְדֵי עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, כִּי בְּגַשְׁמִיּוּת בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת לְמַעְלָה אֲפִלּוּ פַּרְסָה אַחַת מִכָּל שֶׁכֵּן לַשָּׁמַיִם, אֲבָל עַל יְדֵי עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אַיִן יָכוֹל לַעֲלוֹת לַשָּׁמַיִם וּלְמַעְלָה מַעְלָה:
וְזֶהוּ בְּחִינַת: "וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה", כְּשֶׁהוּא מֻצָּב אַרְצָה בִּבְחִינַת עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ וְעָפָר מַמָּשׁ, אָז דַּיְקָא 'וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה' שֶׁיָּכוֹל לַעֲלוֹת לְמַעְלָה מַעְלָה וְכַנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת: "יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָהּ יַחְדָּיו שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים וְכוּ'". כִּי עִקַּר עֲלִיַּת שִׁבְטֵי יָהּ הִיא בִּירוּשָׁלַיִם דַּיְקָא שֶׁשָּׁם יְכוֹלִים לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה, מֵחֲמַת שֶׁשָּׁם זוֹכִין לִבְחִינַת שִׁפְלוּת אֲמִתִּי הַנַּ"ל: 



תפילה למולד חודש שבט תשע"ה
אָנָא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כֹּל יָכוֹל, בִּזְכוּת מוֹלַד חוֹדֶשׁ שְׁבַט שֶׁיָחוּל בְּיוֹם שְׁלִישִׁי בַּבֹּקֶר לִפְנֵי הַצָהָרַיִּים 9:54 חֵלֶק אֶחָד =1 [בְּיִשְׂרָאֵל 10:54, 1 חֵלֶק], שֶׁנֶאֱמַר עָלָיו: "וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ (חודש שבט) בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ דִּבֶּר משֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ אֲלֵהֶם, אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ אֵת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן וְאֵת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן" שֶׁאָז זוכים לכתר דאדם קדמון שמשם התגלות כָּל סוֹדוֹת הַתוֹרָה[1], בְּסוֹד: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָדרָמָ"ה" 245 'אָדָם קַדְמוֹן' 245, "וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בֵּין הָרָמָה"[2] שְאָז רַגְלֵי לֵאָה שבין הרמה נִכְנָסִים בְּכֶתֶר רָחֵל בְּסוֹד, 'וּבֵין בֵּית אֵל' היינו שעשתה דבורה תיקון ע"י המִילָה וּפְרִיעָה, וְבכך נִתְגַלוּ כָּל סוֹדוֹת הַתוֹרָה הגנוזים בכֶּתֶר דְאָדָם קַדְמוֹן דֶרֶך 'עַתִּיק' 'אֲרִיךְ' 'אַבָּא וְאִמָא' 'זְעֵיר' 'לֵאָה וְרָחֵל', ונתבטלה קליפת, סיסרא[3].
ובגאולת מצרים נעשה התיקון ע"י סוֹד יוֹכֶבֶד וּמִרְיָם[4] (שפרה ופועה) 'חוּטְמָא דְפַרְדַשְׁקָא'[5], שֶׁמִצַד יְמִין נוֹשֶׁבֶת הַרוּחַ שֶׁל תְּחִיַת הַמֵתִים, וּמִצַד שְׂמֹאל נִמְשַׁךְ רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ בֶּן דָוִד[6].
וזה גם סוֹד "רָמָה קַרְנִי בַּה'"[7] שֶׁעַל יְדֵי תפילת חנה כ"ו חַנוּכָּה נמשך אור התורה הגנוז.
וכן פך השמן שֶׁנִמְסַר מִן הַשָׁמַיִם לְיַעֲקֹב, הוא אור התורה הגנוז שבו נמשך בשמן המשחה דוד למלך ישראל וזכה לרמה ל'אָדָם קַדְמוֹן' בסוד "וישב דוד בניות ברמה", וְלָכֵן בְּלַיְלָה אֶחָד הוא לָמַד מַה שֶׁתַּלְמִיד וָתִיק אֵינוֹ לוֹמֵד בְּמֵאָה שָׁנָה.
וזה בחינת חוֹדֶשׁ שְׁבַט סוֹד שפל (גלגל נבדל היולי) הַנִרְמַז בַּפָסוּק [תְּהִלִים ע"ד]: גָּאַלְתָּ 'שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ הַר צִיּוֹן'[8].
והוא אַחֲרֵי שֶׁמֹשֶׁה רַבֵּנוּ הצליח לבטֵל את ינקת הקליפות מעקבי לאה בעבודת החודשים אלול, תשרי, חשוון, כסליו, טבת:
  • אֶלוּל ביטלנו אֶת יְנִיקַת סִיחוֹן מֵעָקֶב שְׂמֹאל.
  • תִּשְׁרֵי (אֲחַר הַהַקָפוֹת הַשְׁנִיוֹת שֶׁל שִׂמְחַת תּוֹרָה) בִּטֵלנו יְנִיקַת עֹג מֵעָקֶב יְמִין.
  • מַר - חֶשְׁוָן (שֶׁמַזָלוֹ עַקְרָב) יָצְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִקְּלִיפּוֹת עַקְרָב נָחָשׁ, סוֹד חוֹדֶשׁ מר חֶשְׁוָן נָחָשׁ - מוֹר.
  • כִּסְלֵו (שֶׁמַזָלוֹ קֶשֶׁת) נֶאֱמַר עָלָיו: "קֶשֶׁת גִבּוֹרִים חַתִּים" שֶׁאָז נִשְׁבְּרָה קֶשֶׁת הַיְוָנִים וְהַמִתְיַוְנִים.
  • טֵבֵת[9] "גדלו לה' אתי" סוד האור הגנוז, סוֹד 'מָקוֹם אִתִּי', סוֹד 'נִקְרַת הַצוּר' סוד "אתי מלבנון כלה" [פְּרִי צַדִיק בְּרֵאשִׁית].
ובאים לחוֹדֶשׁ שְׁבַט שֶׁהוּא בְּסוֹד הַפָּסוּק [תְּהִלִים ע"ד ב']: "זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ", שֶׁאָז הַשְׁכִינָה חוֹזֶרֶת לִשְׁרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּהַר צִיוֹן בְּקֹדֶשׁ קָדָשִׁים, 'קָנִיתָ קֶּדֶם' הינו בְּסוֹד 'אָדָם קַדְמוֹן' שֶׁאָז נִשְׁמַת לֵאָה (אם המלכות) עולה לכתר דרחל ונכללת בְּאָדָם קַדְמוֹן בְּסוֹד: "תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו" היינו שיוֹסֵף זָכָה לְסוֹד קָדְקֹד דְאָדָם קַדְמוֹן וּמִמֶנוּ נִמְשָׁכוֹת כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁשָׁרְשָׁם בְּשַׂעֲרוֹת דְאָדָם קַדְמוֹן.
חוֹדֶשׁ שְׁבַט בא אַחֲרֵי שֶׁמֹשֶׁה הצליח להִכְנִיעַ אֶת קְלִיפּוֹת סִיחוֹן וְעֹג ואז עקבי לֵאָה שברמה נכנסות בְּכֶתֶר דְרָחֵל וְנבָנֶה בֵּית הַמִקְדָשׁ (בית אל) בחינת "תשית לראשו עטרת פז" לראשו של משיח קדקד דאדם קדמון.
שֶׁעַל זֶה עָנָה בִּלְעָם לְבָלָק: "הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה" הינו שהבין שֶׁמֹשֶׁה הִצְלִיחַ לְחַבֵּר אֶת עִקְּבֵי לֵאָה עִם כֶּתֶר דְרָחֵל וְאֶת הַנַעֲשֶׂה אֵין לְהָשִׁיב וְכָעֵת יִבָּנֶה בֵית הַמִקְדָשׁ, וְאז יכְלּוּ מן העולם כל הקוצים כָּל הַקְלִיפּוֹת, וּכְשֶׁשָׁמַע בָּלָק כל זאת סָפַק אֶת כַּפָּיו וְאָמַר: 'ברח לְךָ אֶל מְקוֹמְךָ' (ראה זהר) כי הבין שמשה זכה לסוֹד אָדָם קַדְמוֹן לסוֹד רֵישָׁא דְּלֹא אִתְיַדַע לקדקד יוסף.
וְאָז עָלָה עַל דַעֲתָּם שֶׁל הרשעים האלה (בָּלָק וּבִלְעָם) לָקַחַת חָבִית עִם רָאשֵׁי נְחָשִׁים מְכוּשָׁפִים וְלָשִׂים בִּמְקוֹם הַמִזְבֵחַ וְעַל יְדֵי זֶה לְטַמֵא ח"ו אֶת כָּל הַקָרְבָּנוֹת שיקריבו ישראל, אבל ה' יתברך שלח את רוּת המואביה (אם המלכות) שֶׁהָיְתָה בַּת בְּנוֹ שֶׁל עֶגְלוֹן בְּנוֹ שֶׁל בָּלָק, והיא ידעה את כל זאת והיא גִלְתָה את זה לְדָוִד הַמֶלֶךְ והוא ביטל מחשבתם הרעה, וזכה לרמה זכה לבנות את בית המקדש בירושלים ע"י שלמה בנו בסוד אדם קדמון.
וזהו חודש שבט: "תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו", סוֹד לֵאָה, סוֹד קָדְקֹד דִזְעֵיר אֲנְפִּין, שאז מִתְגַלִין כָּל סוֹדוֹת הַתּוֹרָה לְכָל הַשָׁנָה. וזוכין למִנְעָלִים דזְעֵיר אֲנְפִּין הַנִמְשָׁכִין מִאוֹר הַבִּינָה[10] מעקבי לאה מֵאַחוֹרֵי נֶצַח הוֹד יְסוֹד שֶׁל הַבִּינָה, (שֶׁעַל זֶה נָסֹבוּ כָּל הַפַּרְשִׁיוֹת 'וַיֵשֶׁב' 'מִקֵץ' 'וַיִגַשׁ' 'וַיְחִי'), בְּסוֹד: "וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם" בסוד עקבי לאה, וזה מה שהָאַחִים רצו, הם רצו לְהַמְשִׁיךְ אֶת סוד אֲחוֹרֵי נֶצַח הוֹד יְסוֹד שֶׁל בִּינָה בחינת עקבי לאה לזְעֵיר אֲנְפִּין, שאז השכינה יְכוֹלָה לַהֲלוֹךְ גַם בָּאָרֶץ ונעשים נסים ונפלאות, אך הם לא יָדְעוּ שֶׁיוֹסֵף הוא זה שיכול להמשיך את האורות האֵלוּ פי כמה וכמה מהם, ולכן נקרא "בן פורת יוסף"[11].
ובזה טעה עמרם שגרש את יוכבד אשתו ואחר כך החזירה ובזכות זה יצא ממנו משה.
וכן היה עם מכירת יוסף שבאמת ה' חשבה לטובה כי ידע שדייקא ע"י "ויוֹסֵף הוּרַד מִצְרַיְמָה", עי"ז יהיה יוסף נעשה צדיק יסוד עולם, ובזכות שרקד רִקוּדִין לְלֹא הֶפְסֵק הוא זכה להִמְשִׁיךְ את האוֹרוֹת האֵלוּ בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז, וזכה להיות כולו לפיד אש, כולו להבה, לויתן ולכן האֱחָים לֹא הִכִּרֻהוּ' כִּי נִכְלַל כולו בלהבה בְּרל"ו אֲלְפֵי פַּרְסָאוֹת שֶׁל קוֹמַת הַשְׁכִינָה [הֵיכַל הַבְּרָכָה], גִמַטְרִיָא וַיַכֵּר והם לא הִכִּרֻהוּ רל"ו.
שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר: אִלוּ נִשְׁאַר בַּמְעָרָה שֶׁיָשַׁב שָׁם מֹשֶׁה מְלֹא מַחַט (סִדְקִית) לֹא יָכוֹל היה הָעוֹלָם לַעֲמוֹד בִּפְנֵי הָאוֹר, ומשׁם נֶהֱפַךְ מֹשֶׁה לַלַפִּיד אֵשׁ וּפָנָיו הֵאִירוּ יוֹתֵר מֵהַשֶׁמֶשׁ וְהָיָה צָרִיךְ לְמַסְוֶה עַל פָּנָיו, וְאֵלִיָהוּ הַנָבִיא בא לשם אַחֲרֵי צוֹם שֶׁל אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, וזָכָה לְהַפְשִׁיט גוּפוֹ וְלַעֲלוֹת בִּסְעָרָה הַשָׁמַיְמָה בֶּרֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ, כִּי כָּל רְמַ"חאֵבָרָיו נֶהֶפְכוּ לְלַפִּיד אֵשׁ [לַפִּיד X2 = רַמַ"ח] בחינת סוּכַּת לִוְיָתָן [רַמַ"ח X2 = לִוְיָתָן].
וזה סוד "וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי" הוּא עַמְרָם "וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי" סוֹד הַלִוְיָתָן [זוֹהַר שְׁלַח לְךָ קעד.], היינו רמה סוֹדאָדָם קַדְמוֹן, וְהָיָה רָאוּי עַמְרָם לִגְאוֹל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶלָא שֶׁטעה וגִרֵשׁ אֶת יוֹכֶבֶד וְעַל יְדֵי זֶה גָרַם לְסִלוּק הַשְׁכִינָה, וְלֹא זָכָה לִגְאוֹל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רַק בְּנוֹ משה, וְלֹא עוֹד אֶלָא שֶׁאֵין אוֹמְרִים שִׁירָה בְּפֶסַח (הלל) חוּץ מִיוֹם רִאשׁוֹן של חג עַל שֶׁמַעֲשֵׂה יָדַי (ידיו של הקב"ה) טוֹבְעִים בַּיָם, היינו שלֹא הִצְלִיחַ בן עַמְרָם לְהַחֲזִיר אֶת מִצְרַיִם בִּתְשׁוּבָה (וטבעו בים), ורַק כְּאשֶׁר בָּא בְּגִלְגוּל הינו שנתעבר בְּחִזְקִיָה הַמֶלֶךְ "שנעץ חרב על פתח בית המדרש כדי שילמדו תורה בעיון ובא מלאך והכה את מחנה סנחריב, וְאָז נֶאֱמַר: "וְהָיוּ חָמֵשׁ עָרִים מְדַבְּרוֹת שְׂפַת כְּנַעַן וְנִשְׁבָּעוֹת לַה' צְבָקוֹת" שֶׁכָּל מִצְרַיִם חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה בִּזְכוּת שֶׁרָאוּ אֶת הַנֵס הַגָדוֹל כֵּיצַד יָצָא מַלְאָךְ ה' וְהִכָּה בְּמַחֲנֵה אַשׁוּר מָאתַיִם שִׁישִׁים אֶלֶף רִבּוֹא פָּחוֹת אֶחָד [סַנְהֶדְרִין צה:], שאז נתבטלה יְנִיקַת סַנְחֵרִיב מֵעִקְּבֵי לֵאָה, וזה בחינת "אז נבהלו אלופי אדום ואילי מואב יוחזמורעד" שעִקְּבֵי לֵאָה עלו לכֶּתֶר דְרָחֵל, רחל לאה 274 ומזה "יוחזמו רעד" 247 חוזרים כל העמים בתשובה אמן.
v v v






[1] בסוד חשמל הנמשך מעולם הבינה בסוד היונה של נח (ראה הערה 10 וזכני ליונה של נח).


[2] דבורה הנביאה (שופטים).


[3] בפרוע פרעות בישראל (שופטים).


[4] "ותחיינה את הילדים" שזוכים ישראל לאריכות ימים של אדם קדמון 930 שנה וכן לשבעים שנה של דוד יחד אלף, בסוד "ותחיינה את הילדים", שע"י המילדות ישראל זכו למשה, לנוקבא דפרדשקא דעתיק, לתחית המתים, ולמשיח, להעלות למעלה משם הוי"ה ברוך הוא, (ראה תפילת חודש כסלו).


[5] (ליקוטי מוהר"ן ב' סעיף ב') "בן פורת יוסף" תרפו אורות שהם שבעת השמות [ע"ב, ס"ג, מ"ב, ב"ן, קס"א, קנ"א, קמ"ג], תרפ"ו = פרדשקא.


[6] כִּי סוֹד 'מָשִׁיחָא בֶּן דָוִיד' 435 = סוֹד 'כְּהֶרֶף עַיִן' = 435.


[7] חנה – כ"ו זוכים להעלות למעלה משם הוי"ה (ראה תפילת כסליו).


[8] סוד הדריידל (סביבון נ. ג. ה. ש.).


[9] חוֹדֶשׁ טֵבֵת סוֹד הַהִיּוּלִי שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר: "כִּי תְקַדְּמֶנּוּ בִּרְכוֹת טוֹב" [תְּהִלִים כ"א] רָאשֵׁי תֵּיבוֹת טֵבֵת, שֶׁאָז זוֹכִין לְכָל הַבְּרָכוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת, בְּסוֹד "תִּקָּבֵרבְּשֵׂיבָה טוֹבָה" [רָאשֵׁי תֵּיבוֹת טֵבֵת (קַרְנַיִם ו')].


[10] וְזַכֵּנִי לַיוֹנָה שֶׁל נֹחַ, בְּסוֹד: "תָּשִׁית לְרֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת פָּז" שֶׁבָּאָה מִגַן עֵדֶן וְחָזְרָה לְגַן עֵדֶן "וְלֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו עוֹד", וְהִיא שֶׁתָּבוֹא מִגַן עֵדֶן וְתָּשִׁית לְרֹאשׁ מָשִׁיחַ עֲטֶרֶת פָּז בְּקָרְאוֹ בַּתּוֹרָה בְּמַעֲמַד הַקָהָל, בְּסוֹד הַיוֹנָה סוֹד הַחַשְׁמַל הַנִמְשַׁךְ מֵעוֹלָם הַבִּינָה.


[11] ראה הערה 5 (ליקוטי מוהר"ן ב' סעיף ב').


תפילה שניה

מולד חודש שבט חודש ההיולי שיחול ביום שלישי לפנה"צ 9:54 חלק 1 (10:54 בישראל חלק 1) סוד הפסוק גאלת שבט נחלתך הר ציון סוד ג'ש'נ'ה' סוד ההיולי שזוכין לו באמת בחמשה עשר בשבט סוד הבת עין (ערלה ה' ו') סוד ההיולי שזוכין לו בשלמות בחמשה עשר בשבט שאז מתחדשים הטעמים של שבעת המינים שהם שֹׁרש של כל הטעמים שבעולם שזוכין להם רק ע"י סוד ההיולי שמתחדש מדי שנה בשנה בחמשה עשר בשבט, סוד הבת עין סוד השחרות שהוא נה"י דאמא - בינה, והלובן של העין נמשך מנה"י דאבא סוד החכמה. שאז זוכין לשפלות האמיתית שהיא תכלית הענוה שאפשר לזכות לו בשלמות אך ורק בירושלים עיה"ק שנאמר עליה וראמה וישבה תחתיה, שבירושלים עיה"ק כמה שאדם עולה יותר מדרגות כך הוא זוכה יותר ויותר לענוה ושפלות סוד המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קדש, סוד אום 47 אני 61 חומה 59 ברה 207 כחמה 73 גולה 54 וסורה 277 דמתה 449 לתמר 670 ההרוגה 224 עליך 130 חבוקה 121 ודבוקה 123 בך 22 =2507. סוד ויברכו 244 את 401 רבקה 307 ויאמרו 263 לה 35 אחותינו 471 את 401 היי 25 לאלפי 151 רבבה 209 =2507.
כי בחודש שבט זוכין למועט המחזיק את המרובה כמו משה שכנס את כל ישראל אל מול פני הסלע ויהושע בן נון שכנס את כל ישראל בין שני בדי הארון כי בחודש שבט הואיל משה באר את התורה בשבעים לשון באר היטב, ה-5 הי-15 היט-24 היטב-26 =70 (בעל הטורים כי תבוא). ואז זוכין בכח למוד התורה למועט המחזיק את המרובה ולהחזיר את כל עם ישראל בתשובה כהרף עין 435, סוד משיחא בן דויד 435.

ספר ליקוטי הלכות יו"ד - הלכות ערלה הלכה ה
ו) וְזֶה בְּחִינַת 'חֲמִשָּׁה עָשָר בִּשְׁבָט' שֶׁהוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת לְעִנְיַן דִּינֵי עָרְלָה וְנֶטַע רְבָעִי, כִּי שְׁנֵים עָשָר חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה הֵם כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָר שִׁבְטֵי יָהּ. וְנִקְרָאִים בְּשֵׁם שְׁבָטִים, כִּי הֵם בְּחִינַת שְׁבָטִים וַעֲנָפִים הַיּוֹצְאִים מֵהָאִילָן הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב שֶׁהוּא גּוּפָא דְּאִילָנָא, כִּי כָּל נִשְׁמָתִין מֵאִילָנָא רַבְרְבָא נָפְקִין. וְאֵלּוּ הַשְּׁנֵים עָשָר שְׁבָטִים כְּלוּלִים בְּאַרְבָּעָה מַחֲנוֹת הַשְּׁכִינָה שֶׁהֵם בְּחִינַת אַרְבָּעָה דְּגָלִים. וּכְנֶגְדָּם הֵם אַרְבַּע תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה. וְכָל אֵלּוּ הָאַרְבַּע בְּחִינוֹת יוֹצְאִים מֵאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין הָאַרְבָּעָה מֹחִין, וּמִשָּׁם הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּלַת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, וּכְנֶגְדָּם בַּקְּלִפָּה הֵם בְּחִינַת אַרְבַּע קְלִפּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת וְנֹגַהּ, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ שְׁנֵי עָרְלָה וְנֶטַע רְבָעִי כַּנַּ"ל. וּכְמוֹ שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה יֵשׁ בְּחִינַת תְּלַת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן וְעִקָּר הוּא נְקֻדַּת הַבַּת עַיִן שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַהִסְתַּכְּלוּת וְהַיְדִיעָה בְּעֵינֵי הַשֵּכֶל עַל יְדֵי הַתְּלַת גְּוָנִין הַמְּאִירִין לְשָׁם, כְּמוֹ כֵן לְהֵפֶךְ אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה גַּם בַּקְּלִפָּה עִקַּר אֲחִיזַת כָּל הַקְּלִפּוֹת עַל יְדֵי בְּחִינַת נֹגַהּ שֶׁהִוא כְּנֶגֶד בְּחִינוֹת בַּת עַיִן שֶׁמִּשָּׁם כָּל יְנִיקָתָם כַּיָּדוּעַ וּבְכָל אַרְבַּע תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה צְרִיכִים לְבָרֵר הַטּוֹב מֵהָרַע, וּלְשַׁבֵּר הָאַרְבַּע קְלִפּוֹת הַנַּ"ל שֶׁהֵם כְּנֶגְדָּם. וְהִנֵּה הָאַרְבַּע תְּקוּפוֹת הֵם מַתְחִילִין מִנִּיסָן, נִמְצָא שֶׁתְּקוּפַת טֵבֵת הִיא הַתְּקוּפָה הָרְבִיעִית שֶׁהִוא כְּנֶגֶד בְּחִינַת בַּת עַיִן הַנַּ"ל. שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר כַּנַּ"ל. וְהַתְּקוּפָה הִיא שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים שֶׁהֵם טֵבֵת שְׁבָט אֲדָר, נִמְצָא שֶׁחֲמִשָּׁה עָשָר בִּשְׁבָט הוּא נְקֻדַּת אֶמְצָעִית הַתְּקוּפָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת נְקֻדַּת הַבַּת עַיִן, וְעַל כֵּן אָז הִיא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר מֵהַגֵּאוּת שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת כַּנַּ"ל. כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר בִּבְחִינַת נְקֻדַּת בַּת עַיִן הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמַּדְרֵגָה הָרְבִיעִית שֶׁל שִׁפְלוּת הַנַּ"ל, שֶׁהוּא שֶׁיִּהְיֶה שָׁפָל וְעָנָו לְמַטָּה מִמַּדְרֵגַת עַצְמוֹ, עַד שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מָה וְאָז נִכְלָל בְּבַת עַיִן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה הָאֲמִתִּיּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָל בְּמָקוֹם שֶׁנִּכְלָל לְמַעְלָה לְמַעְלָה, כִּי עִקַּר הָעֲלִיָּה וּכְלָלִיּוּת לְמַעְלָה לְמַעְלָה בָּאוֹר הָאֵין סוֹף הוּא עַל יְדֵי עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, וְהָעִקָּר כְּשֶׁמַּגִּיעַ לִבְחִינַת שִׁפְלוּת הָרְבִיעִית הַנַּ"ל שֶׁהִוא תַּכְלִית הָעֲנָוָה, בְּחִינַת שִׁפְלוּת שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְכַנַּ"ל. שֶׁזֶּה זוֹכִין עַל יְדֵי שֶׁהֶעֱלוּ הַפֵּרוֹת לִירוּשָׁלַיִם שֶׁשָּׁם תַּכְלִית הָעֲנָוָה כַּנַּ"ל, כִּי שָׁם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן שְׁתִיָּה שֶׁמִּשָּׁם יוֹצֵא גִּידִין לְכָל הָאֲרָצוֹת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק: "וְנָטַעְתִּי בָּהֶם עֵץ כָּל פְּרִי", עַיֵּן שָׁם. כִּי נְקֻדַּת הָאֶבֶן שְׁתִיָּה הִוא בְּחִינַת תַּכְלִית הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת, כִּי הַשִּׁפְלוּת הִוא בְּחִינַת עָפָר, וְעִקַּר קְדֻשַּׁת הֶעָפָר הוּא בְּאֶרֶץ יִשְרָאֵל וִירוּשָׁלַיִם, וְהָעִקָּר בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בִּנְקֻדַּת הָאֶבֶן שְׁתִיָּה שֶׁשָּׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת לַשָּׁמַיִם שֶׁהוּא לְמַעְלָה מַעְלָה כִּי אִם עַל יְדֵי עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, כִּי בְּגַשְׁמִיּוּת בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת לְמַעְלָה אֲפִלּוּ פַּרְסָה אַחַת מִכָּל שֶׁכֵּן לַשָּׁמַיִם, אֲבָל עַל יְדֵי עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אַיִן יָכוֹל לַעֲלוֹת לַשָּׁמַיִם וּלְמַעְלָה מַעְלָה:
וְזֶהוּ בְּחִינַת: "וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה", כְּשֶׁהוּא מֻצָּב אַרְצָה בִּבְחִינַת עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ וְעָפָר מַמָּשׁ, אָז דַּיְקָא 'וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה' שֶׁיָּכוֹל לַעֲלוֹת לְמַעְלָה מַעְלָה וְכַנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת: "יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָהּ יַחְדָּיו שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים וְכוּ'". כִּי עִקַּר עֲלִיַּת שִׁבְטֵי יָהּ הִיא בִּירוּשָׁלַיִם דַּיְקָא שֶׁשָּׁם יְכוֹלִים לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה, מֵחֲמַת שֶׁשָּׁם זוֹכִין לִבְחִינַת שִׁפְלוּת אֲמִתִּי הַנַּ"ל: