לפני 3 שנים שהרב יצא מהארץ הוא אמר "אהיה בגלות 3 שנים כדי לבטל את הדינים מעל עם ישראל". והנה לאחר 3 שנים התבשרנו הצדיק מקיים את הבטחתו והוא חוזר.
תקראו את מכתבו והאזינו לדבריו באתר שובו בנים אינטרנשיונל
כנישתא חדא - האתר הרשמי מהנעשה בעולמו של הרב אליעזר ברלנד שליט"א - דיווחים שוטפים 24 שעות, חדשות, תמונות, וידאו, שיעורים, שידורים חיים, סיפורים, ועוד
יום שישי, 27 במאי 2016
יום שלישי, 10 במאי 2016
יום רביעי, 4 במאי 2016
יום שלישי, 3 במאי 2016
יום רביעי, 27 באפריל 2016
יום שני, 25 באפריל 2016
יום חמישי, 21 באפריל 2016
כנישתא חדא גליון 48 ניסן תשע"ו "מֵעצֶֹר וּמִמִּשְׁפָּט לֻקָּח כִּי נִגְזַר מֵאֶרֶץ חַיִּים מִפֶּשַׁע עַמִּי נֶגַע לָמוֹ, ה' הִפְגִּיעַ בּוֹ אֵת עֲוןֹ כֻּלָּנוּ"
גליון 48
ניסן תשע"ו
בנשיאות הגה"צ הרב אליעזר
ברלנד שליט"א
וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה
עד לאותו מפגש אולי אפשר היה להישאר בצד. ידענו שהגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א הוא צדיק יסוד עולם קדוש ורם מעלה, עם זאת, לא הרגשנו חייבים לצאת ולבשר זאת לעולם. עד לאותו מפגש אקראי עם אברך כולל מאחת הישיבות המפורסמות שבירושלים. תגיד, מה קורה עם הרב? הוא שואל. בהתחלה חשבנו להתחמק, הרי אין בכוחנו לתקן את כל העולם, אך לפתע עלתה מחשבה לראש- רחם על הבן אדם. הרי רבי נחמן מברסלב כותב: "וּצְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מְאד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך, לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת כִּי אַשְׁרֵי לְמִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב בְּעוֹדוֹ בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ לַצַּדִּיק הָאֱמֶת אַשְׁרֵי לוֹ, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ כִּי אַחַר כָּך [הַיְנוּ לְאַחַר מִיתָה] קָשֶׁה אָז מְאד לְהִתְקָרֵב וּצְרִיכִין מְאד לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים מְאד שֶׁיִּזְכֶּה בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת כִּי הַבַּעַל דָּבָר שָׂם לִבּוֹ עַל זֶה מְאד עַכְשָׁו, לְבַלְבֵּל אֶת הָעוֹלָם כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם עַכְשָׁו קְרוֹבִים אֶל הַקֵּץ מְאד". (ל"מ עח תנינא).
ישעיה מתנבא אודות מצבו של שליח ה' ערב הגאולה (ישעיה נב-נג), פתחתי לענות לו. "הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד: כַּאֲשֶׁר שָׁמְמוּ עָלֶיךָ רַבִּים כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ וְתֹאֲרוֹ מִבְּנֵי אָדָם: נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים אִישׁ מַכְאֹבוֹת וִידוּעַ חֹלִי וּכְמַסְתֵּר פָּנִים מִמֶּנּוּ נִבְזֶה וְלֹא חֲשַׁבְנֻהוּ: אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה: וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ: כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ וַה' הִפְגִּיעַ בּוֹ אֵת עֲוֹן כֻּלָּנוּ: מֵעֹצֶר וּמִמִּשְׁפָּט לֻקָּח וְאֶת דּוֹרוֹ מִי יְשׂוֹחֵחַ כִּי נִגְזַר מֵאֶרֶץ חַיִּים מִפֶּשַׁע עַמִּי נֶגַע לָמוֹ:" ומפרש הרד"ק: נבזה - אין צריך לומר שלא היינו חומדים אותו אלא אף נבזה היה בעינינו: וחדל אישים - פחות שמבני אדם היה, שלא היו מתחברים עמו: איש מכאובות וידוע חולי - המכאובות והחולי הוא צער הגלות, כי ידוע ורגיל היה לעבור עליו עול הגלות: וכמסתר פנים ממנו היינו - שלא היינו רוצים להביט בו מרוב מיאוס שהיינו מואסים אותו ולא חשבנוהו לכלום: אכן חליינו- ואנחנו חשבנוהו בהיותו בגלות שהוא נגוע ומוכה אלוהים ומעונה מיד האלוהים בעוונו והנה אנו רואים כי לא זה בעוונו אלא בעונינו זה שאמר: מוסר שלומינו עליו - היסורים שהיו ראויים לבא עלינו כלם באו עליו: כלנו כצאן תעינו - ר"ל כצאן מבלי רועה: מעצר וממשפט - מעצור הגלות שהיה נעצר שם וממשפט השבי שהיו עושים בו שפטים:
המילים של הנביא קשות כדאי לעיין בפנים, אך, ביותר קשה להבין איך דווקא מי שנשלח לגאול את ישראל סובל כאלה ייסורים ולא זאת, אלא, שרבים לא מצליחים לזהות שהוא השליח שנשלח לגאול אותם והוא נראה בעיניהם מאוס שהיו שמחים אם היו נעשים בו שפטים. עד שאומר המדרש (ילקוט שמעוני ישעיהו – פרק ס) הבן יקיר לי אפרים וגו'. למה רחם ארחמנו שני פעמים? אלא "רחם" בשעה שהיה חבוש בבית האסורים, שבכל יום ויום היו מחרקין שיניהם ומרמזין בעיניהם ומנענעין בראשיהם ומפטירין בשפתותיהם. "ארחמנו" בשעה שהוא יוצא מבית האסורין שלא מלכות אחד ושתי מלכיות באים עליו, אלא מאה וארבעים מלכיות מקיפין אותו, ואומר לו הקב"ה: אפרים משיח צדקי, אל תירא מהם כי כל אלה ברוח שפתיך ימותו, שנאמר: וברוח שפתיו ימית רשע. וממשיך המדרש (שם פרק נב) לשלושה חלקים נחלקו הייסורים - אחד נטלו אבות העולם; אחד דורו של שמד, ואחד של מלך המשיח. ומדוע סובל המלך המשיח כל כך? הדבר קשור באהבת ישראל שלו. משיח יסכים למסור את נפשו למען שליחות הגאולה. הקב"ה שואל את המשיח: (שם פרק ס) הללו שגנוזים אצלך עוונותיהם, עתידים להכניסך בעול ברזל, ועושים אותך כעגל הזה שכהו עיניו ומשנקין את רוחך בעול, ובעוונותיהם של אלו עתיד לשונך להידבק בחיכך, רצונך בכך? אמר משיח לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, בגילת לבי ובשמחת לבי אני מקבל עלי, על מנת שלא יאבד אחד מישראל.
הרב יקותיאל פיש מסוד החשמל על מלחמת הס"א בהגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א.
עבורנו הדברים ברורים, אנחנו יודעים שמלחמתו של הרב אליעזר ברלנד שליט"א היא עבור השכינה הקדושה וכל נשמות ישראל. אלו הדברים אותם מסר הרב יקותיאל פיש השבוע. "אין כל ספק שהצער שהרב אליעזר ברלנד שליט"א סובל הוא עבור כלנו, עבור השכינה. מאוד כאב לי שסיפרתי לאחד מראשי הישיבות על מצב הגאון הרב אליעזר ברלנד שליט"א והוא הגיב בביטול ואמר מה זה נוגע אליי? את מי זה מעניין?! עניתי, רק בגלל שהוא הגדול של עשרות אלפי משפחות שהם לא מהחוג שלך אז לא תתפלל, תכאב ותתייחס בביטול. לאן הגענו?!
אנו רואים בגמ' גיטין (נז:) כמה נושא הריגת זכריה הנביא גדול וחמור בשמיים, הצער של צדיק ישראל. שחטו בחורים ובתולות מישראל בכדי להשקיט את דמו ועדיין הדם שלו תסס. רואים שצער הצדיק הוא נשגב מבינתנו והוא איום ונורא. הס"א נלחמת בכל הכוח לכופף את קומת הקדושה, בפרט בצדיק כזה שעשה הרבה בעלי תשובה. והס"א נלחמת עם צדיקים כאלה יותר משאר הצדיקים, כי היא יודעת שאם היא תערער חו"ש את שמם ותכתים אותם בעיני העולם, אזי דבריהם לא ישמעו ולא יהיו יותר בעלי תשובה.
אמנם, אנו נמצאים בחודש ניסן, חודש הגאולה, אך חייבים אנו להשתתף בצער הצדיקים שהיא השתתפות בצער השכינה ממש.
(ניתן לשמוע את השיחה בקו סוד החשמל 02-580-5801)
הרב משה צנעני - הס"א יודעת שכל הגאולה היא על ידי מורנו הרב אליעזר ברלנד שליט"א, לכן היא עושה את כל הניסיונות הנוראיים הללו.
הרב משה צנעני, מבחירי וותיקי תלמידי מורנו הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א נענה לרחשי ליבנו והאיר בדבריו את המציאות בדבר מצבו של הרב. "הולך לפנינו כזה גנרל, צדיק האמת הוא מנהל את הכל. כשעם ישראל עמד להיכנס לארץ ישראל, הקב"ה העלה את כל העם למעלה והכניע אותם לפני משה רבנו. כתוב בזוהר- 'במדבר הגדול והנורא אשר ראית', שראית את הס"מ כפות לפני מחנה ישראל. אין לנו מושג מה זה כוח הצדיק, הכל כמו משחק ילדים בשבילו, הכל מוכן וערוך לו ומתוכנן לפניו. וכשהרב חזר מהצפון הוא שאל אחד שהיה איתו כמה מהלכים קדימה הוא תכנן, אותו אחד ענה שניים שלושה, הרב שליט"א הפטיר לעומתו- תכננתי שלוש מאות מהלכים קדימה.
הצדיק מנהל הכל, אבל, אנחנו צריכים לעשות את שלנו, כלומר, לקיים את מה שהרב שליט"א מצווה אותנו לעשות. תפילות, תיקון הכללי, כי כל מה שהרב עושה הוא בכדי להמתיק דינים מעל עם ישראל. הרב מוסר את הנפש והגוף לגמרי, אנו לא יודעים מה יהיה ואיך יהיה, אנו רק יודעים שאנו בידיים טובות והכל יהיה הכי טוב שרק יכול להיות. באמת הגאולה האחרונה תהיה ע"י 'נהפוך הוא', הכל יתהפך מהפך אל הפך. כי אנו בגאולה האחרונה, זה הסוף, לא היה מימות עולם כדבר הזה, כל הניסיונות והמלחמה האיומה שישנה כאן. הס"א רואה שזהו הקץ , לכן היא נלחמת מלחמה נוראה, כשכל המלחמה לבסוף מתמקדת בצדיק. היום מתגלה מה שהיה תחת פני השטח, הס"א יודעת שכל הגאולה היא על ידי מורנו הרב אליעזר ברלנד שליט"א, לכן היא עושה את כל הניסיונות הנוראיים הללו. אבל, זה לא יעזור הצדיק עולה מעלה מעלה יחד עם אנשיו. כי כתוב שהמן הרשע רצה להפריד בין מרדכי הצדיק לעם ישראל ואם חס ושלום הוא היה מצליח הייתה מגיעה שואה גדולה- 'להשמיד להרוג ולאבד', זוהי גזרת השמד שהתבטלה. ולמה? כי הצדיק למרות כוחו הגדול צריך לקבל את כוחו מעם ישראל. שעם ישראל יהיו איתו ויאמינו בו וישמעו למה שהוא מצווה אותם. בבחינת, 'תנו עז לאלוקים' (תהלים סח). למרות שאנו כלום לעומתו, אע"פ כן הוא משתמש בעבודות שלנו. כמו שרבנו אמר: 'לא פלא שהבעש"ט זכה לכאלו מדרגות עצומות, היו לו כאלה תלמידים נוראיים. לכן, צריך לבקש להיות ממש דבוקים ברב שליט"א, כמו שהבת של רבנו נחמן חלמה אחר פטירתו שרבנו רוצה להיכנס לבית הכנסת ועומדים מעגלים מעגלים של אנשים שבבריונות חוסמים לו את הדרך. היא ראתה שרבנו הקדוש מתקדם כשמולו איש שצועק לו אתה לא עובר! רבנו התקדם והוא זז. ככה עם כל השאר עד שרבנו נכנס לבית הכנסת וישב על הכיסא. ככה גם בגאולה האחרונה כשכל הס"א רועשת וגועשת– רבנו לבסוף ישב על הכיסא, הצדיק ישב על הכיסא. ותהיה גאולה שלמה ונזכה לדברים נפלאים.
(ניתן לשמוע את השיחה בקו המידע 02-587-5777)
הרב יהודה אשר גולדבלום על הדעת הקדושה של מורנו הרב שליט"א
אנו נוטים לייחס לצדיק תכונות שמוכרות לנו ושוכחים שהצדיק ביטל מעצמו כל בדל של פחד, וכי הוא השליח של השי"ת עלי אדמות, להחזרת הבריאה לצור מחצבתה. הנה דבריו המפכחים של הרב יהודה אשר גולדבלום אודות הדעת הקדושה של מורנו הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א.
"הדרך של מורנו הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א היא להיות תמיד רגוע ושליו, ואף פעם לא להיות בפאניקה ובלחץ. לדוגמה, במלחמת המפרץ הרב שליט"א אמר שבאמת ראוי להגיד תהלים, אך מכיוון שאנשים נכנסים למתח צריך לשיר ולרקוד. בנסיעתו של רבנו נחמן הקדוש, מוהר"ן מברסלב, לארץ ישראל התחוללה סופה נוראית וכלם צעקו, בכו והתפללו מפחד שמא הספינה עומדת לטבוע בים. משראו האנשים בספינה שרבי נחמן אינו צועק עמם, החלו לבוא אליו בטרוניה ושאלו מדוע אינו מצטרף עם זעקת הכלל?! רבנו ענה להם: אם תשתקו גם הים ישתוק. הרב שליט"א הסביר שהם נכנסו לפחד ואיבדו את האמונה והביטחון. במצב כזה לא צריך להתפלל ולצעוק, אלא לחזק את האמונה והביטחון, לדעת שהשם שולט בעולם וכל מה שהוא עושה הכל לטובה. כך ממתיקים את הדינים, וזו היא דרכו של הרב שליט"א".
הרב גולדבלום שמעבר להיותו תלמיד ותיק של מורנו הרב שליט"א, הוא גם חתנו שזכה לשמשו רבות ממשיך ומשקה ממה שדלה מתורת מורנו הגה"צ הרב ברלנד שליט"א. "גם מי שיכול להתפלל ולזעוק, חייב לשלב זאת עם אמונה ובטחון. הצדיק הוא השולט בעולם ואף אחד לא שולט עליו וכל מה שקורא זה הכל לטובה. הרב שליט"א אמר שהעולם מורכב משני מצבים: 1. מצב של ניסים 2. מצב של הכנה לניסים. או שיש את שניהם ביחד. לכן, תמיד צריך להיות עם אמונה, בטחון ושמחה תוך ידיעה ברורה שהשם שולט בעולם. מי שיכל לשלב גם תפילות, בכדי שיהיה לו עצמו חלק בניסים מה טוב ומה נעים, העיקר שלא יאבד את השמחה והאמונה בשום זמן".
(ניתן לשמוע את השיחה בקו המידע 02-587-5777)
הגה"צ רבי דוד אבוחצירא שליט"א מדבר על גדולת הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א.
הגיעה לידנו הקלטה נדירה, אשר מגלה לנו טפח מאהבתו של הגה"צ הרב דוד אבוחצירא למורנו הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א. הדברים הם נוקבים וברורים ונאמרו במעמד קבלת הקהל אצל הרב דוד שליט"א. אמנם, לאנשים המכירים את הרב הדברים הללו ידועים היטב, אך כמובן שצדיק גדול כזה כהרב דוד שליט"א מחזק את הרגשות הלב. כשסיפרו לרבי דוד מה שעבר על מורנו הרב שליט"א בשבוע שעבר, רבי דוד התבטא במילים: "הרב אליעזר ברלנד שליט"א הוא מלאך, הוא לא בן אדם, לא ייתפס בו שום דבר".
זכינו שהי"ת שתל לנו בדור נשמה אדירה של כזה צדיק כהגה"צ הרב ברלנד שליט"א שמפרסם ומאיר את אור השי"ת בדרכו של רבינו נחמן מברסלב. יהי רצון ויתקיים בנו, "ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגון נסו יגון ואנחה."
(ניתן לשמוע את רבי דוד בקו המידע 02-587-5777)
ביטול הבחירה - הדוד שרצה לשלוח יד בנפשו
לאחרונה התגלה לאוזנינו סיפורו הייחודי של האברך משה תימסיט שיחי', רגע מחמם לב אודות מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א. משה הוא אברך בישיבת שובו בנים, ישיבתו של הרב, והסיפור שלו חושף עוד פן בדרכו המיוחדת של מורינו הרב שליט"א. "בתקופה שהרב גר בבית"ר פנו אלי מהמשפחה וסיפרו שדודי ממש בצרה נפשית, רגע לפני שהוא שולח יד בנפשו". פתח משה בסיפורו. "הבאנו אותו לרב שליט"א בלי לקבוע פגישה או לתאם מראש, בבחינת השלך יהבך על השם. באותה תקופה ההתרחשות ליד הרב הייתה נסערת מאוד, כך שלא היה ברור היכן הרב אמור להיות. להפתעתנו ולשמחתנו בדיוק כשהגענו לבית הרב בבית"ר הרב יצא לקראתנו. כלם מסביב צעקו לדודי - רוץ אל הרב, זאת ההזדמנות שלך! מדובר באדם שבאותו זמן עדיין לא הלך בדרך של תורה ומצוות, מעולם לא ראה את הרב ובטח שלא היה בקי בהמולה שמתרחשת ישר עם הגעתו של הרב שליט"א. אך, משהו משך אותו והוא קפץ לכיוון הרב, הרב שליט"א עצר, הסתכל בפניו, נכנס לרכב ונסע. באותו רגע דוד שלי נפל על פניו והתחיל לבכות, היה זה מחזה מפתיע. עוד אנו מנסים לעודד את דודי, אנו רואים שרכב הרב מסתובב וחוזר לכיווננו. הרב יצא מהרכב, פנה ישירות לדודי, אחז בידו והכניסו לביתו. דודי מעולם לא דיבר עם הרב, אך, לפתע הרב פנה אליו ואמר- יש כאן ד"ר מימון? אני לא רוצה לשמוע שום דבר על שליחת יד בנפש. מעכשיו אתה גר פה, אמר לו הרב תוך שהוא רוקד עימו. בהמשך עטף אותו בטלית וברך אותו, ואף נתן לו טלפון לשידוך. מאז חלה בדודי תפנית מן הקצה אל הקצה, הוא התחיל להתחזק, לשמור שבת, להניח תפילין וללכת לבתי כנסיות עד שהכל עבר כלא היה.
(ניתן לשמוע את הסיפור בקו שובו בנים אינטרנשיונל 02-62-66-148)
סבא, מה הם עושים לך שם למעלה?!
כלנו אוהבים את הרב אליעזר ברלנד שליט"א, מאמינים בשליחותו ובכוחו הגדול ובטוחים שבכל בעיה שנפנה אליו הוא יפעל עבורנו ישועה. ואכן, רבים שפנו אל הרב שליט"א ראו ישועות גדולות עד כדי שינוי חוקי הטבע. זיווגים הגונים לכאלה שממתינים כבר שנים ארוכות. זרע קודש בר קיימא לזוגות שכמעט ואפסו תקווה, ויש אפילו כאלה שמעידים מכלי ראשון על תחיית המתים ממש. אך, מה קורה כאשר אנו מגיעים לרב ולא מתרחש איתנו בדיוק כמו שציפינו?!
רגע לפני שממשיכים, אנחנו חייבים לזכור שאין לנו שום השגה במהות הצדיק. אנחנו יכלים לספר סיפורי ניסים, אפילו כאלה שחווינו בעצמנו. עם זאת, השגתו ופועלו של הצדיק הם רחוקים למעלה מעלה מהבנתנו.
בתאריך כ"ו לחודש אדר ב' נפטרה האישה יראת השם, לילך לאה בת צילה ז"ל לאחר ייסורים רבים ועודה בת 37 בלבד. זכתה לילך ז"ל ועל ערש דווי העבירה משפחתה פדיון נפש עבורה, דבר שלבטח יועיל לה במקום בו נמצאת נשמתה כעת. רבי נחמן מברסלב פותח עבורנו צוהר קטן לעולמו הגנוז של הצדיק יסוד עולם: "פְעָמִים אֲפִלּוּ כְּשֶׁזֶּה הַצַּדִּיק עוֹשֶׂה פִּדְיוֹן אַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ מוֹעִיל וְזֶה מֵחֲמַת כִּי גַּם לְמַעְלָה תְּאֵבִים מְאד לְפִדְיוֹן כָּזֶה כִּי לָאו בְּכָל פַּעַם בָּא לָהֶם מִלְּמַטָּה פִּדְיוֹן כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִין בְּבַת אַחַת וְעַל כֵּן כְּשֶׁבָּא לָהֶם זאת הַהַמְתָּקָה הֵם מִשְׁתַּמְּשִׁים עִמָּהּ לְצרֶך דָּבָר אַחֵר." (ליקוטי מוהר"ן רטו).
מוהר"ן הקדוש מברסלב מלמד אותנו שלא רק שהפדיון פעל נצורות, אלא שלמעלה בשמיים משתמשים בו לעשות דברים נפלאים אף יותר. ובטוח שאנו שמחים מהזכות האדירה, שפדיון נפש שהעברנו לצדיק פעל דברים אדירים, כאלה שלא תמיד אנו מבינים. אך, אם נודה מקצת על האמת, עמוק בפנים מנקרת לנו השאלה- אבל, מה איתנו? מה על האשה הכשרה שמשפחתה העבירה פדיון והשאירה אחריה שלשה יתומים? אמנם, המצב היה קריטי, אך בכל זאת, מה איתה?!
הסיפור הבא הינו אחד מיני רבים. כמובן שאנו מכירים רק את הפועל היוצא ולא את הדרך שהצדיק יסוד עולם פעל אותו בפנימיות, עם זאת הנפש בוודאי מתפעלת. תומר כרמון, אשר בזמן שהסיפור אירע היה עדיין אברך צעיר בשובו בנים, מספר לנו על מקבץ חלומות שפקדו אותו באותה התקופה. "סבא שלי שנפטר הגיע אליי פעם אחרי פעם בחלום, תוך שהוא נראה נורא בחזותו החיצונית. אף, שהוא נראה משווע לעזרה לא ידעתי מה לעשות עם זה. רק לאחר שהוא הגיע בפעם השלישית השכלתי לקבל את עצתו של הרב שמשון וולך, תלמידו של הרב, ולפנות אל מורנו הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א בנידון. הרב, אכן אמר מה לעשות, אך עם טרדות הזמן נשכח ממני הדבר, עד שסבי ז"ל הגיע בפעם הרביעית. 'אני נמצא בזבל, עמוק בתוך הזבל, תוציאו אותי מפה! תתנו, תתנו את הפדיון שהרב מבקש, למה אתם מחכים?! הגעתי לרב שליט"א עם דודי מאיר ז"ל (מאז הוא נפטר), הרב שליט"א הרים את ידיו מעלה ואמר – 'עכשיו אני מוציא אותו משם. אחרי שבועיים אימי שתחי' מבשרת לי על חלום שחלמה על אביה, סבי. אבא ז"ל בא אליי בחלום, הוא היה נראה צעיר כשהיה בגיל עשרים, נקי, מצוחצח ונראה מאושר. בגדיו היו חדשים ושערו היה מסורק יפה ועם רכב חדש. שאלתי אותו, אבא אני יכלה לבוא איתך? והוא ענה שלא, הוא חייך אליי ונסע... אמרתי לאימי שזה בוודאי סימן משמיים שהפדיון עזר. אכן הפדיון של הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א פועל ישועות גדולות.
בע"ה שיהיו הדברים הללו להצלחת מורנו הרב אליעזר בן עטיא שליט"א ולעילוי נשמת לילך לאה בת צילה ז"ל והסבא פרץ בן נחמה ז"ל.
(ניתן לשמוע את הסיפור בקו שובו בנים אינטרנשיונל 02-62-66-148)
"אם דומה הרב למלאך ה' – יבקשו תורה מפיו. ואם לאו – אל יבקשו תורה מפיו."
אמר רבי זושא מאניפולי :
"...צדיקים גדולים יש בעולם, מי אם כן ראוי על פי דעת תורה להיות רב, ומנהיג? דורשים חז"ל על הפסוק, (מלאכי ב') "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא": אם הרב דומה למלאך ה' צבאות, יבקשו מפיו תורה, ואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו"
הסביר ר' זושא: "הלא אף אחד מאיתנו לא ראה מלאך ה' ואינו יודע אם רבו דומה למלאך ה', מה אם כן פרוש הדברים? אלא, הפרוש הנכון והאמיתי של הדברים הוא, שאם רואה אדם שמעשיו של הצדיק תמוהים וניסתרים מהבנתו, כדרכו של מלאך ה', דוקא מרב כזה יבקש תורה". (המגיד ממזריטש/ א. גורסמן).
דברי הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א לפסח
"שומר מצוה לא ידע דבר רע" (קהלת ח, ה). אומר המדרש (קהלת פרשה ח') שומר מצווה לא ידע דבר רע זו אסתר שהייתה עסוקה במצוות ביעור חמץ. שמרדכי הגיע לבית אסתר זה כבר היה אחרי השקיעה. הגזירה היתה בי"ג בניסן, בכל י"ג עסקו בכתיבת ובחתימת הגזירה עד שכבר יצא לפועל זה היה כבר לעת ערב. ומרדכי התחיל לצעוק צעקות גדולות ומרות הלך בכל העיר כשאסתר הייתה עסוקה במצוות ביעור חמץ. אסתר אמרה לו מה אתה צועק באמצע ביעור חמץ? עכשיו אני מנקה את המאה חדרים של הארמון. שומר מצוה לא ידע דבר רע, אנחנו נכוון גם לבער את המן, אחרי זה יהיה ליל הסדר, נשתה ארבע כוסות והיא שעמדה לאבותינו בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, נחכה לאחרי הפסח. אסתר חלקה למעשה על מרדכי, אומר המדרש אסתר טענה שיש לנו זמן להתחיל בכל הדברים גם אחרי פסח ,עכשיו יהיה קריעת ים סוף, שירת הים מרכבות פרעה וחילו ירה בים נכווין בקריעת ים סוף שביעי של פסח להטביע את פרעה. אנחנו נכלה את המן ע"י התיקונים של ליל הסדר, נכוון בשירת הים להטביע את המן. אומר המדרש רבה שפה מרדכי הבין יותר מאסתר- "ויעבור מרדכי" ,מרדכי אמר לה השנה לא יהיה ליל הסדר השנה לא יהיה ארבע כוסות השנה לא יאכלו אפיקומן. כי אפיקומן באמת מרמז לענין של קריעת ים סוף כי החץ שחוצים את אפיקומן לשתיים גימטריא 98 ופעמיים חץ – גימטריא 196, ים סוף . האפיקומן עצמו מרמז לקריעת ים סוף שבזמן שהיה קריעת ים סוף אז באותו רגע נחצו כל מימות שבעולם והלך הרעש מסוף העולם ועד סופו.
ר' נתן מסביר שכל הנס היה ע"י הביטול שהיה לאסתר למרדכי. אסתר טענה שאפשר להתחיל בכל ההשתדלות בעוד שבוע ימים, הרי הגזירה זה לעוד 11 חודש, ומרדכי טען אין דבר כזה אסור לחכות שניה אחת לא רק שלא יהיה ליל הסדר לא יהיה כלום! צריכים עכשיו לבטל את הגזרה. אף אחד לא יחכה 11 חודש, כשהיטלר עלה לשלטון התחילו להרוג יהודים. כשהיטלר כבש את פולניה כבר הרגו באוקראינה יהודים לא חיכו שהיטלר יבוא, ראו יהודי הרגו אותו, האוקראינים בעצמם היו נכנסים יורים ביהודים, העולם הפקר! מרדכי אומר לה תשמעי זה לא כמו שאת חושבת המצב קטסטרופלי מתחילים להרוג יהודים ברחובות, המדרש אומר שהתחילו להרוג יהודים ברחובות.
מסביר ר' נתן כי אסתר אשה יראת ה' כלולה מכל הנשים שבעולם כמו שחווה היתה כלולה מכל הנשים הצדקניות עד סוף כל הדורות ועכשיו היא צריכה את הנס. הנס היה רק יכול להיות ע"י הביטול של אסתר למרדכי ע"י שהיא הגיעה לכזה ביטול למרדכי לא רק ביטול - "כאשר אבדתי אבדתי" .
יום שני, 4 באפריל 2016
יום שלישי, 22 במרץ 2016
יום רביעי, 16 במרץ 2016
עלון כנישתא חדא חודש אדר ב' גיליון מס' 47
קריאת מורנו הרב שליט"א להתכנסות בעצרת
ידוע עד כמה כואב מורנו הרב שליט"א את הקרבנות הרבים שלצערנו מתרגשים עלינו חדשים לבקרים, לכן, קרא הרב לקיים עצרת על מנת להמתיק את הגזירות הנוראות. בז' אדר א', הילולה דרעיא מהימנא, ובמזג אויר חורפי, התקבצו יחדיו יותר מאלף איש במערת המכפלה, אשר נענו לדברי הרב והתפללו משך כל הלילה לישועת כלל ישראל. אלו דברי הרב אודות העצרת שנערכה: "הכנס עזר בצורה בלתי רגילה, בצורה שאני לא יכול לתאר לכם, הכנס עשה פעולות בשמיים ובארץ". הרב שליט"א שמח מאוד מקיום העצרת, ואף, אמר שהעצרת פעלה תיקונים נפלאים. אולם, הרב הוסיף, שהאסונות רק מתגברים, כאשר יהודים כשרים נפגעים בכל יום ועולים מעלה כקורבנות התמיד, 'שניים בכל יום', רבנים וצדיקים גדולים נרדפים בראש קריה. במיוחד הזכיר הרב את הייסורים שעובר הגאון הרב פינטו שליט"א, שמסר נפשו על עם ישראל ושהושלך למאסר כאחד הפושעים וללא כל בושה או חמלה.
לכן, פונה כעת הרב לכלל עם ישראל לקום ולהתכנס בעצרת המונית, אשר תתקיים בעזהי"ת ביום שלישי י"ב אדר ב', ליל תענית אסתר תשע"ו, ברחבת מערת המכפלה בעיה"ק חברון, זה לשון הרב שליט"א: "שלישי בלילה אנו מצפים לבין עשר לעשרים אלף, אנחנו מתקרבים לסוד ההיולי, שמי שהוא סוד ההיולי אף אחד לא יכול לגעת בו. כל העם יעשו תשובה בזכות הדברים הנוראיים והחרפה שעשו לרב פינטו. החרפה של הדור שלנו שלא הצלנו אותו. אדם שחילק מיליארדים לצדקה ובגלל דברים שלא היו ולא נבראו [עשו את מה שעשו]. הרב שקירב מיליונים בתשובה הם כולאים אותו לראווה, מה שעשו לרב יורם אברג'יל זצ"ל. כזו שנאה [לקדושה] לא הייתה מאז ימי בראשית. הם קיבלו פחד מהרב ברלנד שעשה כינוסים של אלפים באצטדיונים. עכשיו אנחנו נעשה כנס כל ארבעה שבועות, זה שווה יותר מהכל. וכמה שידברו יותר על הרב וילבו את האש, כך תגדל אש הקודש, אש הלהבה לה"י, ויהיה 'אור חדש על ציון תאיר' (תהילים קלז) והלהבה תלך ותגדל מדקה לדקה. אנו מחכים שכל העם יזדהה עם העוולות שנעשו פה".
"מי שישתתף בכנס הזה הוא בן העולם הבא ויזכה להיכנס עם גופו לגן עדן כמו בתיה בת פרעה שמסרה את נפשה להציל את משה. היא לא פחדה מהרשע פרעה אפילו שהוא התחזה לציוני. הם לא יכולים לסבול את הקדושה של הצדיקים, של יוסף הצדיק שהיה 12 שנה בבית סוהר. אברהם היה עשר שנים בבית סוהר, משה היה שלוש שנים. כמה שהחושך יותר גדול ככה האור יותר יבקע. גם אחרי שיבוא המשיח יהיו מליונים של בירורים. יבואו לכנס מכל קצות העולם, ממיאמי, כי השם מוריד עכשיו אורות אדירים של תשובה, יש כבר שני מליון חוזרים בתשובה והם לא יכולים לסבול את זה. נסיעות מכל רחבי הארץ יתקיימו אל העצרת במחיר מסובסד. פרטים יבואו בהמשך ובטלמסר 077-229-2222
איש בל יעדר!
מעלת התפילה על מורנו הרב שליט"א מפי הרב שלום ארוש שליט"א
בעקבות קריאתו הנחרצת של מורנו הרב שליט"א להתכנס בעצרת תפילה ליד קברי האבות, הצטרפו לקריאה רבנים נוספים. הרב שלום ארוש שליט"א דיבר בקו המידע לפני העצרת הקודמת שנערכה במערת המכפלה, וחיזק את הצורך בהשתתפות בעצרת. באותו מעמד הוסיף הרב ארוש וחיזק את הצורך בתפילות על הרב עצמו, באומרו: "מי שאומר תיקון הכללי להצלחת מורי ורבי הרב אליעזר בן עטיא שליט"א, הרב ברלנד הבטיח שהוא יעשה לו טובה נצחית גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. אנחנו בישיבה נעשה שעה התבודדות להצלחת הרב וכן נקרא אלפי תיקונים הכלליים. בשיחה אחרת הוסיף הרב ארוש שליט"א ואמר "מי שמתפלל על מורי ורבי הרב אליעזר בן עטיא רואה ישועות על כל העניינים."
סיפור ההצלה של הרב שליט"א ביוהנסבורג
למעלה מארבע מאות איש הגיעו ליוהנסבורג בשבת לפני ט"ו בשבט בכדי לשבות עם מורנו הרב שליט"א. היה זה קיבוץ גדול יותר מזה שנערך בחנוכה שנה שעברה, המלון היה בתפוסה מלאה ואנשים שלא השיגו מקום ישנו על שמיכות בדשא בחוץ. אף, שנהוג שהתלמידים באים לרבם לט"ו בשבת, הפעם הרב זירז את כולם לבוא דווקא לפני שבת, ואמר לקו כנישתא חדא שיודיעו לכולם שאלו הימים שיקראו דברים גדולים בעניין הגאולה. למעשה, משך כל אותו השבוע דיבר הרב על הרודפים ועל מזימותיהם, ואמר שבגלל החתונה שהוא עורך הם ינסו לעצור אותו, ואף שלא הצליחו בפעמים הקודמים, ה' מכביד את ליבו, כמו פרעה. "לְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם". החתונה של אחת ממשפחות הקהילה הייתה אמורה להתקיים ביום ראשון ליל ט"ו בשבט, אך, הרב אמר להם להקדים אותה לפני שבת, משום שהוא ידע בדיוק מה עתיד להתרחש.
הרב שליט"א ערך תפילת קבלת שבת מדהימה באוהל שנישאר במקום מהחתונה, ובשעה 23:00 פרש עם משפחתו לדירת האירוח שבמלון בכדי לקיים את סעודת השבת. אך, אווירת הקדושה הופרה ברגע, כאשר חצי שעה אח"כ בעיצומה של שבת קודש, הגיחו לפתע עשרה ניידות של היחידה המשטרתית המיוחדת. המצב היה מסוכן, 60 שוטרים לבושי שחור עם נשקים שלופים, הסתובבו בין החדרים וחיפשו באמוק את מורנו הרב. די היה להביט בפניהם בכדי להבין כי כוונתם אינה לשלום. סכנת חיים ריחפה שם, ואכן אחד מהילדים ששהה עם משפחתו הפסיק לנשום כתוצאה מהפחד והיו צריכים לפנות אותו לבית החולים במהלך השבת. המלון כולו היה מגודר סביב, ולמעשה, על פי דרך הטבע לא היה לרב שליט"א הרבה סיכויים להינצל מידם האכזרית.
המלון בו שהו הרב והקהילה בנוי מווילות, שני חדרים למטה ושניים למעלה. השוטרים עברו מווילה לווילה וחיפשו בדקדקנות. והנה, הם מגיעים לווילה של הרב שליט"א ומיד סורקים את 2 החדרים של הקומה התחתונה ובאים לעלות מעלה אל חדרו של הצדיק, כמו שעשו בכל שאר הווילות. הרב יושב ולומד בחדרו בשלווה עם דלת פתוחה וכל התלמידים עוצרים את נשימתם. השוטרים כבר עומדים ליד גרם המדרגות ולפתע, בלי שום הסבר, הם ממשיכים הלאה בלי לעלות. ואם לא די בזאת, לאחר כמה דקות הרב יוצא מחדרו, אחד מהשוטרים עומד מולו, מסתכל עליו, אך לא רואה כלום! ה' עוור את עיני השוטרים וכמו בכל ההיסטוריה של היהדות, הרשעים, אף, שהשתדלו בכל כוחם ללחום בשורש הקדושה, הצדיק, שעליו כל העולם עומד, ניצל לבסוף, "לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן וּרְשָׁעִים מָלְאוּ רָע (משלי י בכא)."
(דַּע שֶׁכְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא מִסְתַּכֵּל בַּנְּשָׁמָה שֶׁתּוּכַל לְהַחֲזִיר בְּנֵי אָדָם בִּתְשׁוּבָה וְלַעֲשׂוֹת גֵּרִים אֲזַי הוּא יִתְבָּרַך בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל מְבַקֵּשׁ וְרוֹאֶה שֶׁיִּהְיֶה מַחֲלקֶת עָלָיו כִּי אֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וְלא בִּימֵי שְׁלמה (יְבָמוֹת כד) מִשּׁוּם שֻׁלְחַן מְלָכִים כִּי אָז אֵינָן מִתְגַּיְּרִין מֵאַהֲבָה רַק מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִין גְּדֻלַּת יִשְׂרָאֵל וְעִקַּר הַגֵּרִים הוּא כְּשֶׁמִּתְגַּיְּרִין בְּעֵת שֶׁיִּשְׂרָאֵל סְחוּפִים בְּענִי וָדחַק כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה נ''ד) : ''מִי גָר אִתָּך בַּעֲנִיּוּתֵך'' וְכוּ (שָׁם בַּגְּמָרָא) וְעַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה מַחֲלקֶת עַל מִי שֶׁמַּחֲזִיר בְּנֵי אָדָם לְמוּטָב וּמְגַיֵּר גֵּרִים כְּדֵי שֶׁלּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם שַׁלְוָה כִּי אָז מִי שֶׁמִּתְקָרֵב אֵלָיו הוּא בֶּאֱמֶת וַאֲזַי יָכוֹל לְגַיֵּר גֵּרִים בֶּאֱמֶת לא מִשּׁוּם שָׁלוֹם וָנַחַת וגו' (ליקוטי מוהר"ן רכח)
האדמו"ר מקאליב על הרב שליט"א
רק מקצת מהייסורים, אשר קיבל על עצמו מורנו הרב שליט"א, להצלת עם ישראל, ידועים לרבים. אנו רק יכולים לשער עד היכן מוסר הרב את נפשו בכדי להמתיק דינים מעל העם. המאורעות הקשים רודפים אחד את השני וחלק מאתנו כבר הספיק לשכוח שרק לפני זמן קצר ריסק הרב את רגלו ונזקק לניתוחים מסובכים בכדי לאחות את השברים. עם זאת, ידוע שצער הגלות והריחוק מארץ הקודש הוא ממש בנפשו של הרב, ואם לא די בכך, נוספים רודפים על הדרך שרק תורמים לסבל העובר על הרב שליט"א.
בשבוע האחרון התוודענו לדבריו המרטיטים של כבוד קדושת האדמו"ר מקאליב שליט"א, אודות מורנו הרב. "מי שנוגע אפילו בשערה אחת באדם הצדיק הזה לסוף יקבל ירחם ה'.., הרב ברלנד אדם צדיק ואני יכול להעיד הכרתי אותו, ראיתי אותו, אדם ישר!". ידועה האהבה בין האדמו"ר הצדיק רבי מנחם מנדל טאוב מקאליב לבין קדושת מורינו הרב שליט"א. וכן, ידועה מסכת החיים הקשה שעברה על קדושת האדמו"ר. הוא ששרד את מחנה ההשמדה אושוויץ אחרי עינויים וייסורים רבים, ולמרות זאת המשיך בקודש ואף חיזק רבים אחרים. כך המשיך השבוע והתבטא על מורנו הרב שליט"א: "צריכים לעשות הכל ואני מבקש רחמים מאותם אנשים, לא רק אירגונים שהם מחויבים.., הרמב"ם פוסק להציל נפשות, אני מבקש אפילו מאותם שהם נגד הדת! הם צריכים לדעת אם הם יעזרו להוציא לאור את רבי אליעזר בן עטיא אז יש להם זכות של עולם הבא"!!
ואני מבקש שבכל התלמודי תורה, צריכים בסיעתא דשמיא כל אחד על מקומו, שיגידו פרק תהילים אחד עם הילדים כדי להציל את האדם היקר הזה שרבים צריכים לו, אשרי חלקו מי שיעזור יראה נחת בכל החיים שלו".
חיידק טורף
"אני ממש מבקש ממך לכתוב, שלא הוספתי מילה מיותרת בסיפורי. כיון שהסיפור הזה נשמע הזוי, אני מאריך, אך, מדייק מאוד בפרטים. אני לא איש שמתרגש מכל שטות.
שמי יצחק ריצ'רד ואני אברך ליטאי שגדל וצמח בישיבות ובעולם הליטאי. יש לי חבר שהתקרב לברסלב, וביקש ממני באחד הימים שאעשה איתו סדר על ליקוטי מוהר"ן. הסכמתי, אך, לא משום שהספר עניין אותי, אלא בבחינה של 'דע מה שתשיב לאפיקורוס'. הכוונה, שאם יגיע איזה ברסלבר ויכנס איתי בדברים, אדע מה לענות לו. יש לי ב"ה בקיאות טובה בהרבה מספרי המוסר וכן בתניא, ועתה נפלה לידי אפשרות להשלים גם את החור הזה.
באחד הימים שאני יושב ולומד איתו, פנה אליי אחד הלומדים בבית המדרש והציע לי שאבוא איתם לאומן לר"ה. לפני שהוא מסדר לי את הכרטיס שאלתי את אשתי שענתה שמבחינתה וודאי שאני לא נוסע, אלא שאעשה מה שאני רואה לנכון. הלכתי לסדר דרכון לנסיעה וגיליתי שאני בכלל לא ישראלי, אמנם, נולדתי בישראל, אך, נחשב אזרח צרפת. אחרי סיפור בכלל לא פשוט ובעזרת חבר טוב הצלחתי להוציא דרכון חירום מהקונסוליה הצרפתית.
ב"ה הגעתי לאומן, לציונו הקדוש של רבי נחמן, נתתי פרוטה לצדקה ואמרתי תיקון הכללי. מרגע זה הרגשתי שהכול היה שווה, שאני יהודי. בליל שבת שהיה לפני ר"ה נכנסתי לקלויז, ובחכמתי הגדולה הצלחתי לראות את הרע שבכל אחד. התפללתי לה' יתברך שיציל אותי מהרע שבי, אח"כ הלכתי לציון והתפללתי שיזכה אותי לראות את הטוב שבכל אחד. היה לי קשה עם זה, משום, שבעברי הייתי גם תלמיד חכם ובעל בטחון, ולדוגמא, אם ראש הישיבה שלנו היה חסר הייתי מחליף אותו. ועם זה הייתי גם חברמן שאנשים אוהבים אותו. פתאום, אני מגיע לציון של רבנו ומראים לי שאני לא יכול להמשיך ולשרוף ככה את העולם. לא ידעתי מה לעשות, עד שהלכתי לאיזו פינה ונתתי שאגה אדירה שהשם יושיע אותי.
לפני התשליך הרגשתי שאני לא ברסלבר. כולם באחדות, ואני, כזה חכם עצום שמצליח לראות רק את הרע שבכל אחד. אמרתי לעצמי, 'אתה ממש מסריח, אתה פשוט לא יכול להמשיך כך'. אני יורד לתשליך ובדרך ניגש אלי ילד קטן ששואל אותי אם אני יכול ללוות אותו. ותוך כדי הליכה הוא שואל אם אני ברסלבר. לא יודע, אני בדיוק מתלבט בשאלה הזו. מה אתה אומר? לא! אז מה אני צריך לעשות בשביל להיות ברסלבר? קודם, אתה לא יכול להיות ברסלבר בסוד, הוא זורק לעברי. הרגשתי מעין התרוממות, שפתאום מגיע ילד ואומר לי את הרגשות ליבי.
בר"ה השתדלתי להתחזק באמונה ובטחון, לזרוק את השכל וללכת בדרך שהשם מוביל אותי. הדבר התבטא בין השאר בזה שבדירה לידנו נמצאו חבר'ה מאשקלון שלא הלכו להתפלל. ביררתי איתם את הסיבה לכך, והם ענו שגם בבית הם לא מתפללים, כעת הם עושים את אותו הדבר, רק ליד רבנו. המשכתי ושאלתי, במידה ואסדר פה מניין האם הם תבואו להתפלל? הם אישרו. זו הייתה ממש מסירות נפש עבורי, להימצא באומן ולא להתפלל בציון, ואכן המניין הלך וגדל. הרגשתי בתוכי שהמסירות הזו תזכה אותי בהארה מהי"ת, וכך הסתובבתי בציון וחיכיתי לאור הזה, מחפש ולא יודע מה. תוך כדי הליכה נכנסתי לקלויז וראיתי חסיד מבוגר מתפלל, ופשוט לא הצלחתי להפסיק להסתכל עליו. מעולם לא ראיתי דבר כזה, הוא היה מאיר, ממש משהו כביר. כשהסתיימה התפילה שאלתי לשמו ואמרו לי שזה הרב שמשון ממאה שערים.
בחזרה מאומן ישבו לידי שניים שכל הדרך סיפרו לי סיפורים על הרב ברלנד שליט"א. נכספתי לראות אותו, ולשמחתי התברר שאחד מהם בקשר עם הרב שליט"א, ובנוסף גר ליד הורי בשערי חסד (אני עצמי גר בשכונת קטמון). קבענו שאבוא אליו ויחד נתקשר אל הרב. הגעתי לבית הורי עייף מהדרך, עם זאת, לא התאפקתי מלספר על החוויות שעברו עלי. לבסוף, כבדרך אגב, התחלתי לספר על סיפורי הניסים ששמעתי אודות הרב. עוד אני מדבר אבא שלי, שחשש לעתידי אמר לי, זה רב מוזר, הרבה עלילות, תתרחק. אני גוזר עליך אתה לא מתקרב אל הרב הזה. עכשיו אתה מוחק את הטלפון של זה שרצה להפגיש אותך איתו. אמרתי לעצמי בטח עוד רב הזוי. מחקתי, ולא יודע מה הפסדתי.
באמצע החורף הייתי בתקופה של מוחין דקטנות, ופתאום דופקים לי על הדלת שני ברסלברים, נחמן ניסים ועוד אחד שאני לא זוכר את שמו. אורו עיניי, משום, שאני רוצה להתבודד, רוצה להתקרב להי"ת ושום דבר לא הולך. אני שואל לרצונם והם עונים שהם באו לזכות אותי בהוראת קבע לשובו בנים. 'הופה', אני אומר לעצמי, בטח משוגעים יושבים אצלי בסלון. אני מספר להם בהתלהבות על הרב שמשון שראיתי באומן, ואחד מהם מספר לי שהוא זה שהחזיר אותו בתשובה. 'הייתי חילוני גמור כשהרב שמשון פגש אותי ברחוב וישב איתי כל הלילה, קובע עובדות בשטח'. ואז הוא זרק את הפצצה - 'אתה יודע? הרב שמשון הוא תלמיד של הרב ברלנד שליט"א'. חטפתי שוק וניסיתי לעקל את משמעות הדברים. לבסוף אמרתי לעצמי שאני לא מאמין להוריי בנושא הזה, ולא לאף אחד אחר. אני יודע שראיתי אדם מתפלל כמו שלא ראיתי בחיי, ואם הוא תלמיד של הרב ברלנד, אף אחד לא יבלבל אותי. חתמתי להם על הוראת קבע, ולמעשה ברגע שהתחלתי לתת כסף לצדיק, נקשרתי עימו. הצדיק מתחיל לעבוד איתי.
באותה תקופה הייתי הולך לשול דחסידי ברסלב במאה שערים, ומצטרף לטנדר שנוסע משם בשתיים בלילה לשדה. כמה לילות הסתובבתי וחיפשתי בתיבות הדואר את השם של הרב שמשון. אשתי לא הבינה מה קורה איתי, הייתי יוצא לחלון בבית ומבקש מהשם שיזכה אותי למצוא אותו. בחג השבועות, לאחר שנכספה נפשי להגיע שוב לאומן, נסעתי לציון הקדוש. זכיתי לעבודת קודש ליד רבנו וזכיתי גם לפגוש אותו. הרגשתי שאני הולך להתעלף. לא העזתי לדבר עם הרב שמשון מילה, רק הלכתי אחריו במשך שעתיים לכל מקום שהלך. אחרי מעריב של יום טוב ראיתי את הרב שמשון שוב והייתי בטוח שאין לו איפה לערוך קידוש, מה שבדיעבד התברר כטעות, הרי הוא שהה עם משפחתו באומן. אך כשהצעתי לו לבא אלינו לקידוש הוא התבטל להצעתי ובא מיד.
בדרך לא יכולתי יותר להחזיק מעמד ושאלתי אותו: הרב, מה הסיפור עם הרב ברלנד? הוא נעצר ואני רואה שהוא מתעבר בחרדת קודש רגע לפני שצעק, 'הרב זה מסירות נפש, אין לנו השגה בגודל מעלתו וקדושתו של הרב'. הרב שמשון התחיל לדבר כאלה דיבורים נוראיים בגודל קדושתו ומעלתו של הרב שליט"א, הרגשתי שאני נדלק וחייב לראות את הרב. אחרי הקידוש לא ראיתי אותו, עד ליום בו הרב שליט"א ביקש להגיד ב'שובו בנים' את כל התהילים. משם הלכתי לישיבת 'חוט של חסד', ואחד החסידים שם לקח אותי לביתו של הרב שמשון. חשבתי שהוא יהיה מופתע לראות אותי, אך מיד שראה אותי אמר, 'אתה רואה, מי שרוצה בסוף מוצא. הוא חיזק אותי מאוד לבוא לעצרות שעושים בחצות לילה עבור הרב שליט"א, ובעניינים רבים בעבודת השם.
היה לי רק דרכון חירום אותו הוצאתי בשנה שעברה ושפג תוקפו בדיוק בר"ה. ניסיתי להוציא דרכון חדש, אך לא הצלחתי. שאלתי את הרב שמשון מה לעשות, והוא יעץ לי לערוך שש שעות התבודדות בכותל. עשיתי זאת, וסיימתי בתפילת שחרית בעתיקה, שם התפרצתי בבכי. אמרתי להשם: איפה אתה רוצה שאהיה בר"ה, בשערי חסד?! אח"כ הלכתי לרב שמשון וכשהוא ראה אותי אמר, כל הכבוד, כאילו שהוא ידע שהתפללתי. שתהיה נסיעה טובה, נראה אותך באומן, הוסיף. שבוע לפני ר"ה עדיין לא הצלחתי להשיג דרכון, אך השלכתי יהבי על השם וקניתי ארבעה כרטיסים באלף דולר כל אחד, לאבי, לשני אחיי ולי. בדרך לשדה התעופה אמרתי כמה תיקונים הכלליים להצלחת הרב, ונכנסתי לביטחון בנתב"ג. הבחור שואל אותי: 'אחי, מה אני אעשה עם הדרכון הזה'? תסתדר עם זה, זה מה שיש, אני עונה לו. אני לא יכול בשום אופן להעביר אותך, הוא הולך לשאול את הממונה עליו וחוזר אומר לי כנס. אני ממשיך לצ'ק אין ועובר גם כן, ממשיך לביקורת דרכונים וגם שם לא שמים לב. אני עולה למטוס עם דרכון בלי תוקף.
אוקראינה, מעבר הדרכונים, ואני נופל על הפקיד הבכיר והקשוח ביותר. הוא שולח מבט מהיר בדרכון: 'זה לא טוב'! הוא קובע. זה מצוין, אני עונה. כל החבר'ה סביבי אומרים, כנראה שאתה הולך לעשות ר"ה בשדה תעופה, משום, שהגענו בערב ר"ה. אך, חבר שלי מתערב ואומר, תראה יש לו יומיים תוקף והוא חוזר מחר. הפקיד חתם.
זכיתי לר"ה אצל רבנו, אך, בחזרה לא נותנים לי לצאת. כולם עברו ואני נשארתי באוקרינה, בלי דולר, בלי בגדים ובלי טלפון. הפקיד קורע לי את הכרטיס מול העיניים ואומר לי 'מיסטר גו' (לך). מתחילים להגיע טנדרים של החוזרים מאומן ואני בלית ברירה מתחיל לעשות שנור. בנס היו איתי ארבע מנות חמות עימם שרדתי בימים הבאים, וכן הטלפון של עסקן מוכר. התקשרתי אליו והוא נתן לי כתובת של הבית כנסת בקייב. הייתי בטוח שיש שם אנשים שיקבלו אותי, בדיעבד התברר שהמקום נעול, חושך ואין אף אחד. אחרי זמן מתוח פתח לי מישהו חלון אליו טיפסתי בשארית כוחותיי. הייתי מותש, אחרי כמה ימים ללא שינה, עד שהקאתי שם. למחרת, בצום גדליה נסעתי לקונסוליה הצרפתית, אחרי יום מתיש של סידורים חזרתי לבית הכנסת ללא אוכל, ללא בגדים וללא מקלחת. בלית ברירה לקחתי חדר במלון, אך, אע"פ שעשו לי הנחה משמעותית, עדיין לא היה לי כסף לשלם. יום חמישי הגיע ואומרים לי שעדיין אין אישור מהקונסוליה הישראלית.
המצב קשה, אפילו שיחה של ראש התאגדות כל הקהילות היהודיות בצרפת עם הקונסול לא קידמה את העסק. משום, שלהוציא דרכון קבוע ולקבלו בקייב לוקח חודש וחצי. נפלתי ברוחי, לכן, התקשרתי לרב שמשון וסיפרתי לו על הגזירה. מה פתאום, זה הכול מתנות מהשם, תגיד שלוש ארבע תיקונים הכלליים על הרב ותראה ניסים, הוא ענה.
אני אומר ארבע תיקונים לזכות הרב אליעזר בין עטיא ויורד לשתות קפה בלובי, פתאום, הנייד שלי מצלצל. אישה שאיני מכיר פונה אליי ואומרת לי כי אולי היא יכולה לעזור. גדולים ניסו, עניתי לה, חצי מיואש. האישה חוזרת אליי אחרי שעה ואומרת, בשעה שלוש בדיוק תהיה בקונסוליה, הדרכון שלך מוכן. קניתי כרטיס ליום ראשון וחזרתי לארץ.
בסוכות הלכתי בעצת הרב שמשון ליארצייט של רבנו בשובו בנים. היה לי קשה, למרות זאת, נשארתי עד הבוקר. לאחר מכן, בהקפות שניות, קיבלתי כיסופים לקנות את ההקפה של יצחק אבינו, אך התלבטתי, לכן, שאלתי בליבי את הרב. באותו רגע יוצא מישהו מהמעגל ומסתכל אליי וצועק, יצחק, יצחק, למה אתה לא קונה? מסתבר שהוא פנה לחבר שלו שהיה לידי, אך, באותו הרגע לא הבנתי זאת. קניתי עליה והכנסת ספר תורה, ובדיעבד התברר שהממון לישיבת הרב שליט"א פעל כפדיון ושמר אותי מכל החולקים שבאו עלי ברגע ששמעו כי התקרבתי לרב שליט"א.
באותו הזמן אשתי הייתה במצב ולצערנו גילו בעיה במוח של העובר. התקשרתי לרב שמשון והוא אמר לי לדבר עם נתן סולומון הגבאי בכדי שיעביר שאלה לרב שליט"א. הייתי בטוח שהרב יאמר לי לתת פידיון, אך, הרב אמר, 'אם הוא רוצה שייתן פדיון, הוא לא חייב'. נכנסתי למלחמה עם היצר עד שלבסוף השלכתי את השכל ונתתי סכום מכובד לפדיון. למחרת אשתי מתקשרת אליי ומבשרת לי בשורות טובות אודות העובר. מזל טוב למשפחת ריצ'רד להולדת בנם הבכור.
בְּיַד כָּל אָדָם יַחְתּוֹם לָדַעַת כָּל אַנְשֵׁי מַעֲשֵׂהוּ (אִיּוֹב ל''ז) כִּי הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי אֵין בּוֹ שׁוּם תְּפִיסָה, כִּי הוּא לְמַעְלָה מִשִּׂכְלוֹ רַק עַל יְדֵי אֲנָשָׁיו הַמְקורָבִין אֵלָיו, יוּכַל לְהָבִין מַעֲלַת הַצַּדִּיק כִּי עַל יְדֵי שֶׁרוֹאִין אֲנָשָׁיו, שֶׁהֵם אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים וּבָהֶם יֵשׁ לָהֶם תְּפִיסָה וְהַשָּׂגָה כִּי הָעוֹלָם אֵינָם רְחוֹקִים עֲדַיִן מֵהֶם כָּל כָּך כְּמוֹ מֵהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ עַל כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה הָאֱמֶת אֶפְשָׁר לוֹ לֵידַע מַעֲלַת הַצַּדִּיק עַל יְדֵי אֲנָשָׁיו וְזֶהוּ כְּמוֹ מְשַׁל הַחוֹתָם שֶׁהַכְּתָב הֶחָקוּק עָלָיו אִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתוֹ, מֵחֲמַת שֶׁהָאוֹתִיּוֹת בְּהֶפֶך רַק עַל יְדֵי שֶׁמַּכִּין וּמְצַיְּרִין הַחוֹתָם עַל שַׁעֲוָה רוֹאִים הָאוֹתִיּוֹת וְהַצִּיּוּרִים הַחֲקוּקִים עַל הַחוֹתָם וּמְבִינִים כְּתַב הַחוֹתָם וגו' (ליקוטי מוהר"ן קמ)
הַמַּחֲלקֶת מַגְבִּיהַּ וּמֵרִים אֶת הָאָדָם כִּי ''הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה'' (דְּבָרִים כ) וְהִנֵּה עֵץ הַמֻּנָּח עַל הָאָרֶץ אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַגְבִּיהַּ אֶת עַצְמוֹ כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁבָּאִין עָלָיו מַיִם שׁוֹטְפִין אֲזַי הַמַּיִם מְרִימִין וְנוֹשׂאִין אֶת הָעֵץ וְ הַמַּחֲלקֶת נִקְרָא מַיִם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים פ''ח) : ''סַבּוּנִי כַמַּיִם כָּל הַיּוֹם הִקִּיפוּ עָלַי יָחַד'' (ליקוטי מוהר"ן קיד)
פנינים מהרב שליט"א על המגילה
מסביר החידושי הרי"ם את הגמרא במגילה שאומרת אולי המוקפים בכלל לא יעשו פורים. למה? אם אדם גר בחומה אז הוא לא יהודי?! שואלת הגמרא. אלא, שאלו שגרו במוקפים רצו למות על קידוש ה'. מוקפים זה רחמי, אלו הערים הגדולות שהיה שם תורה. במפורזים היו עמי הארץ שרצו להינצל, אבל, בערים הגדולות המוקפות חומה ישבו תלמידי חכמים שחיכו למות [על קידוש השם]. פתאום, באו כמה חבר'ה והתחילו להרוג את העמלקים, הם שיבשו להם את כל התוכנית. הם [התלמידי חכמים] לא ידעו אם זה רצון ה' בכלל להלחם בעמלקים, אולי רצון ה' זה שנמות על קידוש ה? אם אדם מת על קידוש ה' בשנייה אחת הוא עושה תיקון של 100 שנה. לכן, הצדיקים חיכו שיהרגו אותם, בסוף באו כמה שבבניקים כאלה עם קשתות וחיצים והרגו את כל העמלקים. מי אמר שזה בכלל היה רצון ה'? לכן, היו צריכים לחכות עד שיתגלה ברוח הקודש, והצדיקים הבינו שכן היה רצון ה' שיישארו בחיים וזה הקידוש ה'. יש קידוש ה' שאדם נשאר בחיים ויש קידוש ה' שאדם הולך לההרג זה גם קידוש ה'.
צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה
בעלון מס' 44 הזכרנו את דבריו הקשים של הרב שליט"א אודות המצב הקשה בו אנו שרויים. "אנחנו באינתיפאדה חדשה, אינתיפאדה נוראה שמתפשטת על כל כדור הארץ, אי אפשר לעצור את זה.., האינתיפאדה הזו היא בעידודו של כל העולם, כל העולם מוחא כפיים על כל יהודי שנרצח ונהרג, כל העולם מדרבנים את האינתיפאדה הזו, כל המדינות מצטערות שהיטלר לא גמר את העבודה, כולם מקללים את היטלר למה לא גמרת את העבודה, הם עכשיו סומכים על הישמעאלים, וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו וַיִּקַּח אֶת מַחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל.
באותה העת כתב הרב שליט"א מכתב בו הוא ציין כי הדרך לעצור את האינתיפאדה הנוכחית היא ע"י הפסוק 'כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלִָם', לתת חיים לתושבי ירושלים והארץ ע"י תרומה כמניין "לחיים" 98 ₪, ולהתפלל על כל יושבי ארץ ישראל ובפרט על היושבים בירושלים שלא יאונה להם שום רע וכו'. אמנם, ההיענות לקריאתו של הרב הייתה גדולה, עם זאת, נוכח הגזירות הנוראיות שבאות עלינו חדשים לבקרים, ולצערנו רק מתגברות, באנו להזכיר את דברי הרב שליט"א ולחזק את תוקפם: "אחרי הרציחות הנוראות בסיוע האחוד האירופי ועידודו, שהיו מיום ראשון של סוכות ועד עכשיו ואינן נפסקות לשניה, ודם ישראל ניגר כמים לשמחתם של כל אומות העולם ללא יוצא מהכלל, כי עלה המוות בחלוננו, ומתפשט בכל רחבי העולם לדקור כל יהודי באשר הוא יהודי, וקמו כל אומות העולם עלינו פה אחד אשר לא יזכר שם ישראל עוד.., כל דקה ודקה שומעים וקוראים על נפגעים חדשים, ואין פוצה ומצפצף. להיפך, כולם מאשימים את עם ישראל ואומרים שהם גרועים מהנאצים, והמשימה הראשונה של כל אומות העולם היא להכחיד את זרע ישראל מעל פני האדמה. ואין שום יהודי כיום שהוא בטוח בנפשו, לא בארץ ישראל, ולא בכל ארץ אחרת. ולכן החלטנו פה אחד שעל כל יהודי ויהודי בכל מקום ומקום לתרום 98 שקל כנגד הפסוק 'כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלִָם'”.
דברי הרב הם חזקים וברורים, אך, לאחר שהרב שליט"א ראה כי תוקף הדינים רק הולך וגדל, המשיך ואמר, כי מי שייתן 98 ₪ כל חודש עבור פדיון בזכות זה הוא וכל משפחתו יינצלו. לשון הרב: "כל זמן שהאינתיפאדה ממשיכה, כל אחד חייב לתת. כל יהודי בכל מקום בעולם, ואפילו גויים, חייבים לתת 98 שקל שזה 26 דולר או 25 יורו כל חודש כל עוד שזה ממשיך. בכל מקום בעולם יש פיגועים, מי שרוצה להינצל מהאינתיפאדה החדשה שכוללת את כל כדור הארץ עכשיו - חייב לתת. כל מי שנותן את הפדיון ינצל מכל פיגוע ומכל מכשול מכל חטא ומכל עוון. ולהעביר הכל ל- שובו בנים אינטרנשיונל", עד כאן לשון הרב. ניתן לשמוע במוקד התרומות.
את התרומה ניתן לשלם בכרטיס אשראי
בין השעות 10-18:00בטל' 058-410-9337
ובין השעות 16:00-22:00 052-677-5148
או לשלם דרך האתר shuvubanimint.com בלחיצת כפתור "תרומות"
כמו"כ ניתן להפקיד בבנק:
עבור: עמותת שובו בנים אינטרנשיונל ע"ר 580608610
בנק: דיסקונט סניף 067
מספר חשבון: 81373
או לשלוח צ'ק ל:
שובו בנים אינטרנשיונל | ת.ד. 57078 ירושלים 915700
.יום שלישי, 8 במרץ 2016
תפילה למולד חודש אדר ב' תשע"ו מאת הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א
תפילה למולד חודש אדר ב'
בְּמוֹלַד חוֹדֶשׁ אֲדָר ב' שֶׁיִּהְיֶה בְּלֵיל רְבִיעִי 9:10 15 חֲלָקִים, שֶׁאָז מַתְחִיל הֶאָרַת הַפּוּרִים, הֶאָרַת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר מִשֶּׁנִּכְנַס אֲדָר מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה, כִּי אָז נִכְרַת עֲמָלֵק לְגַמְרֵי, וּמַלְכוּתָא דְּרוֹמִי רַבְּתָא תִּפּוֹל וְתִמָּחֵק מֵהָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּזוֹהַר סוֹף בָּלָק ריב: בְּהַהוּא יוֹמָא יִפְּלוּן ג' שׁוּרִין עִלָּאִין בְּהַהִיא קַרְתָּא דְּרוֹמִי, וְהֵיכָלָא רַבְרְבָא יִפּוֹל, וְשַׁלִּיטָא רַבְרְבָא יָמוּת, וְעַל זֶה נֶאֱמַר "אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב וְדָרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב", בְּהַהוּא יוֹמָא יָקוּם כּוֹכָבָא רַבְרְבָא בִּמְצִיעוּת דִרְקִיעָא, וְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל תִּזְדַעֲזַע מ"ה מִילִין מִסַחֲרָנָהָא, וּמְעַרְתָּא חֲדָא דְתַחְתָּא דְּבֵית מַקְדְּשָׁא תִּתְגַלֵי, וְתִפּוֹק אֶשָּׂא תַּקִּיפָא מִתַּמָּן לְאוֹקְדָא כָּל עַלְמָא, וְכָל מַלְכֵי עַלְמָא יִתְכַּנְשׁוּן עַל מַלְכָּא דִּמְשִׁיחָא, וְיִשְׂרָאֵל יִהְיוּ בְּעַקְתָא בָּתַר עַקְתָא, וּכְדֵין אִיתְעַר הַהוּא רוּחָא דִּמְשִׁיחָא בְּחֵילָא תַּקִּיפָא וְיִתְגַּבֵּר עַל כָּל מַלְכֵי עַלְמָא, וְכָל אַרְעָא דִּשְׂעִיר יוֹקִּיד בְּנוּרָא תַּקִּיפָא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה", וְעַל זֶה נֶאֱמַר "וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אוֹיְבָיו, וְיִשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה חָיִל", וְעַל הַהוּא זִמְנָא יִּתְאֲמַר "יְמִין ה' עוֹשָׂה חָיִל" "לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָ"קּ". כִּי עָתִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַהוּא יוֹמָא לְאַחֲיָיּאָה מֵתַיָּא, כְּמוֹ שֶׁהֶחֱיָה רַבָּה לְרַבִּי זֵירָא בְּאוֹתוֹ יוֹמָא, וְעַל זֶה נֶאֱמַר "כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן", שָׂשׂוֹן דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: שָׂשׂוֹן דָּא צַדִּיק, דְיִּתְגַלוּ בְּהַהוּא יוֹמָא לְעַלְמָא, וּמִיּוֹמָא דְּנָפְקוּ יִשְׂרָאֵל לְגָלוּתָא לֹא הֲוֵי שָׂשׂוֹן קַמֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְעַל הַהוּא יוֹמָא אִתְאֲמַר "וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן" דָּא צַדִּיק, "מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה" דָּא אַבָּא וְאִמָּא, דְּיְסוֹדוֹת דְּאַבָּא וְאִמָּא מִתְלַבְּשִׁין בִּיסוֹדוֹת דִּזְעֵיר אַנְפִּין וּמַלְכוּת, שֶׁהֵם מָרְדְּכַי [גִמַטְרִיָא רָחֵל וְלֵאָה] – וְאֶסְתֵּר, וּמֵאוֹרוֹת הַיְּסוֹד שֶׁל זְעֵיר אַנְפִּין שֶׁהוּא נִשְׁמַת יְהוֹשֻׁעַ בֶּן נוּן תִּכָּחֵד כָּל מַלְכוּת אֱדוֹם וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא כּוּלָהּ כְּעָשָׁן תִּכְלֶה. וְלָכֵן עָרִים הַמוּקָפוֹת חוֹמָה מִיְהוֹשֻׁעַ בֶּן נוּן עוֹשׂוֹת בְּט"ו שֶׁאָז זְמַן הַגְּאוּלָה, וְעַל זֶה נֶאֱמַר "צַהֲלִי וָרוֹנִי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי גָּדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל", שֶׁנֶּאֱמַר עַל יְמֵי הַפּוּרִים, שֶׁאָז זְמַן מְחִיַּת עֲמָלֵק לְגַמְרֵי, שֶׁאָז מִתְגַּלֶּה שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן, וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ" [מִשְׁלֵי כד ג-ד], שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר "כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה" [מִשְׁלֵי ב' ו'], כִּי כָּל אֵלֶּה שְׁלֹשֶׁת הַמַּתָּנוֹת [פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סוֹף ג'] יִתֵּן ה' לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְדַוְקָא בְּפוּרִים שֶׁאָז זוֹכִין לְשַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר "וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה' רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה'" [גִמַטְרִיָא 1650], גִמַטְרִיָא "וַתְּהִי [אֶסְתֵּר] נוֹשֵׂאת חֵן
בְּעֵינֵי כָּל רוֹאֶיהָ [גִמַטְרִיָא 1650].
וְאָז בְּפוּרִים יִתְקַיֵּם הַפָּסוּק "ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה, וּבְדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ" [מִשְׁלֵי ג' י"ט-כ'], בְּסוֹד "וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה", סוֹד שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, קָדְקֹד דְּאָדָם קַדְמוֹן, כִּי פּוּרִים תְּחִלַּת כָּל הַהַתְחָלוֹת, שֶׁאָז מִתְגַּלֶּה שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, יּוֹבֵל הַגָּדוֹל, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר 'מִסִּיטְרָא דְיוֹבְלָא נָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם', סוֹד "וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם", כִּי אָז בְּשׁוּשַׁן פּוּרִים הָיְתָה מַכַּת חֹשֶׁךְ [שְׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי מַכַּת בְּכֹרֹת], וְעַל זֶה נֶאֱמַר "וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָה כְּלֵי כֶסֶף וּשְׂמָלוֹת", וְאָז רָאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּחוֹרִין וּבַסְדָקִין, וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבוֹתָם וְרָאוּ אֲפִילוּ מַה שֶׁבְּתוֹךְ הַכַּדִּים וְהַמִּסְתָּרִים, שֶׁאָז אָדָם יָכוֹל לַחֲדוֹר לְכָל הַפְּנִימִיּוּת שֶׁל נִבְכֵי לְבָבוֹ וּלְהוֹצִיא אֶת הֶחָמֵץ מִכָּל הַחוֹרִין וְהַסְּדָקִים, כִּי כָּל הַשָּׂמֵחַ בְּשִׂמְחַת פּוּרִים נִצּוֹל אֲפִילוּ
מֵחָמֵץ בְּמַשֶּׁהוּ.
יום שלישי, 23 בפברואר 2016
יום שני, 22 בפברואר 2016
יום חמישי, 18 בפברואר 2016
עלון כנישתא חדא גיליון מספר 46
עלון כנישתא חדא גיליון מספר 46
בס"ד
ל"ה יו"ד סימני חיה בהמה טהורה ד לד
וְזֶה בְּחִינַת שְֹפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר, 'אַרְגִּיעָה' לְשׁוֹן מַרְגּוֹעַ וּמָנוֹחַ, כִּי כָּל דָּבָר קֹדֶם שֶׁבָּא לְתַכְלִית שְׁלֵמוּתוֹ אֵין לוֹ מַרְגּוֹעַ וּמָנוֹחַ, כִּי הוּא כְּמוֹ מִתְגַּלְגֵּל וְנָע וָנָד וּמְטֻלְטָל, עַד שֶׁיָּבוֹא לִשְׁלֵמוּתוֹ בְּתַכְלִית וְאָז הוּא מַרְגּוֹעוֹ וּמְנוּחָתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר. כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר וּמִתְפַּשֵּׁט עַכְשָׁיו לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב לְהַטְעוֹת אֶת כָּל הָעוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם, מֵה' יִתְבָּרַךְ וּמִתּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. וּכְבָר נִתְפְּסוּ רַבִּים וְנִלְכְּדוּ בַּמֶּה שֶׁנִּלְכְּדוּ עַל-יְדֵי הַשֶּׁקֶר, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן לֹא בָּא הַשֶּׁקֶר לְמַרְגּוֹעוֹ וּמְנוּחָתוֹ, כִּי עֲדַיִן נִשְׁאֲרוּ רַבִּים צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ לְקוֹל הַשֶּׁקֶר וְלֹא הִנִּיחוּ עַצְמָן לִטְעוֹת עַל-יְדֵי הַשֶּׁקֶר וְרָדְפוּ אַחַר הָאֱמֶת בֶּאֱמֶת וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "הֱקִיצֹתִי וְעוֹדִי עִמָּךְ". כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, בָּאתִי עַד קֵץ כָּל הַדּוֹרוֹת וַעֲדַיִן אֲנִי אוֹחֵז בְּךָ וְכוּ'. וַאֲפִלּוּ אוֹתָן שֶׁנִּתְּעוּ אַחַר הַשֶּׁקֶר, עֲדַיִן נִשְׁאָר בָּהֶם כַּמָּה נְקֻדּוֹת מֵהָאֱמֶת. וּמֵחֲמַת זֶה עֲדַיִן לֹא הִשְׁלִים הַשֶּׁקֶר לָבוֹא לְמַרְגּוֹעוֹ וּמְנוּחָתוֹ וְהוּא חוֹתֵר תָּמִיד לִתְפֹּס הַכֹּל חַס וְשָׁלוֹם, בִּשְׁקָרָיו. וְעַל-כֵּן הוּא מִתְגַּבֵּר וּמִתְפַּשֵּׁט בְּכָל פַּעַם בִּשְׁקָרִים וְרַמָּאוּת חֲדָשׁוֹת בְּלִי שִׁעוּר, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁכַּת הָאֶפִּיקוֹרְסִים מְחַבְּרִים חִבּוּרִים בְּכָל עֵת גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים בְּכַמָּה מִינֵי פִּתּוּיִּים וַהֲסָתוֹת וְדִבְרֵי חֲלַקְלַקּוֹת לְהַטְעוֹת בְּנֵי יִשְֹרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם בְּנִכְלֵי הֶבְלֵיהֶם וְכוּ' (כַּמְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר), אֲבָל עַל-יְדֵי הִתְפַּשְּׁטוּת הַשֶּׁקֶר בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁהוּא סָמוּךְ לְמַרְגּוֹעוֹ וְלִמְנוּחָתוֹ חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁכִּמְעַט יִתְעוּ הַכֹּל בִּשְׁקָרָיו, חַס וְשָׁלוֹם, אָז דַּיְקָא שְֹפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד, כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי רִבּוּי הַשֶּׁקֶר מְאֹד מְאֹד יִתְהַפֵּךְ הַשֶּׁקֶר אֶל הָאֱמֶת כַּנַּ"ל. וְעַתָּה מוּבָן הַפָּסוּק הַזֶּה הֵיטֵב, "שְֹפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר", שֶׁלְּשׁוֹן אַרְגִּיעָה אֵין לוֹ שׁוּם פֵּרוּשׁ עַל-פִּי פְּשׁוּטוֹ, כִּי רַשִׁ"י פֵּרֵשׁ לְשׁוֹן רֹגַע, וְאֵינוֹ מְיֻשָּׁב עַל לְשׁוֹן אַרְגִּיעָה, אֲבָל עַל-פִּי הַנַּ"ל מְבֹאָר הֵיטֵב כִּפְשׁוּטוֹ, שֶׁרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִתְנַּבֵּא שֶׁעִקַּר הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת יִהְיֶה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, כְּשֶׁאֶתֵּן כֹּחַ לְהַשֶּׁקֶר שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם עַד שֶׁכִּמְעַט אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר, שֶׁכִּמְעַט אֶתֵּן לוֹ מַרְגּוֹעַ וּמָנוֹחַ בָּעוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁיִּרְצֶה לְהִתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָעוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל, אָז דַּיְקָא 'שְֹפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד', כִּי עַל-יְדֵי רִבּוּי הַשֶּׁקֶר מְאֹד מְאֹד יִתְהַפֵּךְ הַשֶּׁקֶר אֶל הָאֱמֶת וְכַנַּ"ל. (כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁגַּם כֹּחַ הַשֶּׁקֶר לְהַטְּעוֹת הָעוֹלָם, נֶאֱחָז מֵהַקְּדֻשָּׁה, כִּי בְּלֹא זֶה לֹא הָיָה לוֹ כֹּחַ לְהַתְעוֹת אֶת הָעוֹלָם. וְכַמְבֹאָר לְעֵיל בְּעִנְיָן זֶה שֶׁכֹּחַ הַשֶּׁקֶר מֵהָאֱמֶת, מֵחֲמַת שֶׁבְּרֵאשִׁית הַכֹּל כָּל הַדְּבָרִים בְּאַחְדוּת בְּלִי הֶבְדֵּל וְכוּ' כַּנַּ"ל, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא (יִרְמִיָּה ד, י), "אָכֵן הַשֵּׁא הִשֵּׁאתָ לָעָם הַזֶּה וְכוּ'" וּכְתִיב, "לָמָּה תַּתְעֵנוּ ה' מִדְּרָכֶיךָ וְכוּ'" וְכֵן הַרְבֵּה. וְעַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ הַכְנָעַת הַשֶּׁקֶר וּבִטּוּלוֹ מֵחֲמַת שֶׁבֶּאֱמֶת כָּל כֹּחוֹ מִן הָאֱמֶת, מֵה' יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, שֶׁנָּתָן לָנוּ כֹּחַ בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה. וּבְאַחֲרִית הַיָּמִים יְבַטְּלוֹ ה' יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי מִנֵּיהּ וּבֵיהּ אַבָּא לֵיזִיל בֵּיהּ נַרְגָּא, שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי רִבּוּי הַשֶּׁקֶר יִתְהַפֵּךְ אֶל הָאֱמֶת כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן שַׁיָּךְ שַׁפִּיר לְשׁוֹן אַרְגִּיעָה, שֶׁהוּא לְשׁוֹן מְדַבֵּר בַּעֲדוֹ וְהָבֵן:
דברי הרב
וכמה שיש יותר שקרים ככה האמת יותר תתגלה, בצורה יותר בהירה. כמה שהשקר יותר מתרחב, יותר שקרים להטעות את כולם, אז האמת מתגלית בסוף. עוד לא אמרו את כל השקרים זה רק ההתחלה, כִּי עֲדַיִן נִשְׁאֲרוּ רַבִּים צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ לְקוֹל הַשֶּׁקֶר וְלֹא הִנִּיחוּ עַצְמָן לִטְעוֹת עַל-יְדֵי הַשֶּׁקֶר. אבל, באמת זה עוד לא מספיק צריך שיהיה עוד יותר שקרים, כי אם יש עוד צדיקים סימן שהשקר עוד לא השתלט כל כך, כי יודעים שזה שקר. צריכים שהשקר ינצח, עד שהשקר לא מנצח לא יכולה להיות גאולה. ברגע שהשקר ינצח ואז אנשים יתבררו מתוכו, אז מרוב האמת שיש בתוכם רק אז יגיע משיח. משיח צריך להתגלות משיא השקר, ומשיח והאנשים שלו הם לא יכנעו לשקר. השקר רוצה לתפוס עוד, הוא אומר עוד לא שיקרתי מספיק אולי אני אצליח עם עוד שקר. בכל דור וכל יום יש המצאות חדשות, השקר ממציא דברים חדשים לגמרי שלא עלו על לב מבריאת העולם. אבל דווקא על ידי התפשטות השקר, שהשקר ינצח לגמרי וכבר לא יהיה שום נקודת אמת, רק מתי מספר יחזיקו באמת, והשקר יתפוס את כולם, שֶׁכִּמְעַט יִתְעוּ הַכֹּל בִּשְׁקָרָיו, כולם יטעו בשקריו, רק אז יתגלה האמת, ואז יבוא משיח. רק על ידי ריבוי השקר...
אז צריכים לעודד את השקרנים, לא להקפיד עליהם, יש תרעומת, ומקפידים... זה הפוך מליקוטי הלכות, ליקוטי הלכות זה תמיד שכל הפוך - צריכים לעודד אותם! אדרבא! שימציאו עוד שקרים ועוד שקרים, ויעשו עוד כתבות בגרמניה, בהולנד, בכל העולם צריך לעשות כתבות. רק גרמניה, הולנד ואמריקה? זה לא שווה כלום! מה זה? צריכים כולם, כל הממשלות, כל המדינות... איך אפשר לתת לאדם כזה להסתובב חופשי שהוא הכי מסוכן לאנושות, לכל האנושות הוא מסוכן, הוא מסוכן בגרמניה, הוא מסוכן בהולנד, באמריקה הוא מסוכן. הנה העיתונים מזהירים את כולם מזהירים את כולם שיש איזה מפצלת שלא נבראה כזאת מפלצת מבריאת העולם, וצריכים להזהיר, להתריע, זה אי אפשר ככה לעבור לסדר היום. יש רודף אחד שנלחם ולאט לאט אנשים מאמינים, מתפתים. ואם לא הפירוש הזה אי אפשר להבין את הפסוק שְֹפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד הרי זה סתירה מה הפירוש "שְֹפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד - וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר"? לשון שקר תגיע למרגוע? שאפילו שארגיעה לשון שקר בסוף האמת תנצח – הוא אומר 'לא - רק שיהיה אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר, רק שהשקרים יתרבו בלי סוף, בלי שיעור, ובלי תכלית, מה שלא היה מבריאת העולם, ואז מי שיחזיק באמת יזכה לראות מלך המשיח. אז משיח יבוא שהוא יראה שיש כמה אנשים שלא מתפתים ויודעים שזה שקרים, שום דבר לא יכול לבלבל אותם. כל עוד שאפשר לסובב מוחות של אנשים אין למשיח מה לבוא, אז למשיח גם תסובב את הראש, כמו שהרודף יכול לסובב את הראש לאלה אז הוא יסובב את הראש לאלה. לא, צריכים שכולם יסובב את הראש, ואחרי שיסתובב לכולם הראש, אם יישאר איזה מניין, כמה אנשים, 'בי כנישתא חדא', שהראש שלהם לא מסתובב אז משיח יוכל להתגלות. הוא יתגלה לאלה ומאלה לכל העולם. עִקַּר הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת יִהְיֶה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, כְּשֶׁאֶתֵּן כֹּחַ לְהַשֶּׁקֶר שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם עַד שֶׁכִּמְעַט אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר, שֶׁכִּמְעַט אֶתֵּן לוֹ מַרְגּוֹעַ וּמָנוֹחַ בָּעוֹלָם, כבר לא יהיה מקום לנקודת אמת. שֶׁיִּרְצֶה לְהִתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָעוֹלָם, אָז דַּיְקָא 'שְֹפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד', כִּי עַל-יְדֵי רִבּוּי הַשֶּׁקֶר מְאֹד מְאֹד, כמה שיש יותר שקרים... ואסור שיהיה תרעומת ואסור לעצור את זה. צריכים להוציא כתבה נגד כתבה? למה שיהיה עוד כתבות? לא צריכים שום כתבה נגד כתבה.
כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁגַּם כֹּחַ הַשֶּׁקֶר לְהַטְּעוֹת הָעוֹלָם, נֶאֱחָז מֵהַקְּדֻשָּׁה, בסך הכל זה בא מהקדושה, אז למה באמת ה' נותן שזה יקרא?! כדי שבאמת האדם יהיה בוער באמת, לא כי עשו לו שטיפת מוח, לא כי הוא ראה איזה רב יפה, מחייך יפה, הולך עם עניבה יפה.
על ידי השקרים עולים לעתיק, אם הוא מתגבר על השקרים אז הוא עולה לעתיק רעווא דרעווין. דברים היוצאים מן החי הלכה ד'. לכן מערת המכפלה היא כפולה, ד' זוגות שזה 8 כנגד שמונת הזקנים, חיים ארוכים. כמה שיותר שקרים אפשר יותר להאריך ימים, "בן מאה ועשרים שנה אנוכי היום" (דברים לא), חיים ארוכים, כי משה לא כהתה עינו ולא נס לחו. שמדברים שקרים על הבן אדם זה מרפא לו את העיניים, לא קפצה על משה שום זקנה, כי כל פעם הוא התברר מחדש. אדם מתנוון בלי שהוא מרגיש ואם הוא צריך כל פעם להלחם עם השקרים אז הוא מתברר מחדש. משה אותיות: ש' מ"ה (ל"מ תורה ד) ש' - 300 גרבי מעין אחת, ומ"ה - שאי אפשר לדעת מה זה הצדיק, הוא התינוק האמיתי שעוד לא נולד. הוא ענו מאוד "כגמול עלי אמו" (תהילים קלא), הוא תמיד מתחדש עם החיים, הוא ינוקא זקן ויניק.
העצה בברסלב..
"אני מתקשר לספר לכם, חברי העלון 'כנשתא חדא', על הנסים הגלויים שאירעו עמי", פותח יחיא קהלני את שיחתו עמנו. "במשך שש שנים רבצו על גבי תיקים בהוצאה לפועל. אמנם, אחרי שנתיים הצלחתי בסייעתא דשמיא לסגור שני תיקים, אך, נשאר לו חוב גדול לחברת מירס. נסתי ככל יכולתי לבוא עימם במשא ומתן בכדי לסלק את העול הזה מעל ליבי ואף השתמשתי בשירותיו של עו"ד מקצועי, עם זאת, לצערי, דבר לא עזר. ככל שניסיתי לפתור את הבעיה, כך הם התעקשו יותר לא להגיע עמנו להסדר".
לשמחתנו אנו רגילים בפניות מאנשים שונים, אשר ששים לספר לנו על ניסים גלויים וגילויי השגחה הקשורים בשמו של מורנו הרב שליט"א. הלב אף פעם לא שבע לגלות עד כמה היקף השפעתו של 'השליח הנאמן' מגעת למקומות הנשגבים מהבנת השכל של בן תמותה. עם זאת, מידי פעמם מגיעים לאוזנו סיפורי דברים המגלים לנו נקודות אחרות, כאלה החושפים טפח קטן בזמן שמסתירות עשרות אחרים.
"אני גר בקריית ספר ונשוי לאשה הסובלת ממחלה כרונית לא פשוטה", ממשיך יחיא את סיפורו הלא שיגרתי. "אחרי שגברה מנת ייסוריי החלטתי ליצור קשר עם הרב שליט"א שבאותו העת התגורר בבית"ר. כבר בתחילת יצירת הקשר ההתרחשות הייתה פלאית וכאשר התחלתי לומר לרב שליט"א את שמי, הרב סיים את השם מעצמו, למרות שכביכול לא הכיר אותי קודם ושלא היה ידוע לו מי המדבר עמו. כוונתי בשיחה עם הרב הייתה אך ורק בכדי לעורר רחמים לגבי מצבה של אשתי שתחי'. 'אל תדאג היא תהיה בריאה', הפטיר הרב שליט"א לעומתי. 'אני אלך בשתיים בלילה לבית החולים בעהי"ת ואברך את החולה'. ואכן הייתה הקלה גדולה במצבה וכשאשתי השתחררה הלכנו יחד להודות לרב. באותו מעמד הרב שליט"א אמר עמנו 'קריאת שמע' ושנינו חשנו אור גדול שמאיר את נשמתנו".
עבור אנשים המכירים במקצת את פועלו של הרב שליט"א, סיפור זה עדיין נשמע שיגרתי בסביבתו. אולם, מכאן והלאה, אפילו אלו ששמעו הרבה סיפורים מופתעים מדרכו המיוחדת של הרב. "מצבה של אשתי התדרדר מאוד, לכן התקשרתי לרב בכדי לבקש שיפעל עבורנו ישועות ושיערוך עבור משפחתנו פדיון נפש. הרב דיבר עמי שלש דקות שהיו עבורי כגן עדן עלי אדמות, אך, לפתע פנה אלי הרב תוך שהוא שואל אותי עם אני יודע מה העצה בברסלב. ומבלי להמתין לתשובה המשיך ואמר: 'העצה בברסלב היא ללמוד שמונה שעות ולרקוד שמונה שעות'. בתחילה לא הבנתי את כוונתו של הרב, הם נראו לי גבוהים, והרב שהבין זאת אמר לי מיד 'טוב, עכשיו נשיר אתך ותרקוד'.
באותה העת הייתי בעבודתי, ולמרות זאת, שרתי ורקדתי עם הרב במשך עשרים דקות נוספות כשברקע אני שומע את כל האנשים שהיו עם הרב שרים יחד עמנו. בהזדמנות זאת אני רוצה להודות לגבאי של הרב, שממש טרח והשתדל עבורי ליצור קשר עם הרב שליט"א ששהה באותו הזמן בהולנד. וכן לרב רחמים ברכה שקישר אותי לצוות הגבאים המסור". מוסיף יחיא קהלני במאמר מוסגר.
"כמעט מיד אח"כ השגנו מטפלת מעולה בדרך של השגחה פרטית, שהטיבה את מצבה בצורה דרסטית. וזה כשלעצמו החזיר לנו את השמחה לחיים, אך, יחד עם זאת, התרחש לנו נס נוסף עליו כמעט ולא חשבנו. לפתע מתקשר אליי העו"ד שלי ומספר לי על התרחשות 'מוזרה' שקראה עמו. כך הוא מספר: 'העו"ד של חברת מירס יצר עמי קשר ובקש ממני עזרה בנושא מסוים. אמרתי לו שאין בעיה, אך בתמורה אני צריך עזרה גם כן. הוא הסכים וכך הגענו מיד להסדר בתביעה שלך. אתה יודע' ? שואל אותי העו"ד. 'יחד אתך זכו גם הרבה אחרים לפתרון מהיר לבעייתם'.
"הדבר היה שלושה ימים לפני ר"ה", ממשיך קהלני את סיפורו כאילו לא די. "בעקבות הסרת המגבלות זכיתי לטוס לקיבוץ הקדוש באומן כשבדרך פוקדים אותי ניסים זה אחר זה. סייעתא דשמיא גדולה בהשגת הכרטיס בהתראה כה קצרה ועוד רבים אחרים בדרך לצדיק"...
(לקוטי מוהר"ן רס עין שם) הַשֵּׁם הוּא הַנֶּפֶשׁ
הַשֵּׁם הוּא הַנֶּפֶשׁ, ''נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ'' (בְּרֵאשִׁית ב). כִּי יֵשׁ עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת שֶׁ מָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ ה' בִּשְׁבִיל יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיך הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, כַּיָּדוּעַ שֶׁעִקַּר הַיִּחוּד עַל יְדֵי מְסִירַת נֶפֶשׁ וְהֵם רָאוּ בְּאוֹתָן הַדּוֹרוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן וְלַעֲשׂוֹת יִחוּדִים לְמַעְלָה כִּי אִם עַל יְדֵי נִשְׁמוֹתֵיהֶם עַל כֵּן מָסְרוּ נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם כִּי כְּשֶׁהַנְּפָשׁוֹת עוֹלוֹת לְמַעְלָה עַל יְדֵי מְסִירַת נֶפֶשׁ אֲזַי הֵם חוֹזְרִים לְהַשְּׁכִינָה, כִּי מִשָּׁם יָצְאוּ כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל מַמָּשׁ שֶׁהֵם חֶלְקֵי הַשְּׁכִינָה מַמָּשׁ בִּבְחִינַת ''הָעֲמֻסִּים מִנִּי בֶטֶן'' (יְשַׁעְיָה מ''ו) וּכְשֶׁהֵם חוֹזְרִים לְהַשְּׁכִינָה אֲזַי הַשְּׁכִינָה מִתְפָּאֶרֶת חֲזִי בַּמָּה בְּרָא קָאָתֵינָא לְגַבָּך (זהַר וַיִּקְרָא י''ג) וַאֲזַי מִתְעוֹרֵר הִשְׁתּוֹקְקוּת עֶלְיוֹן וְנַעֲשֶׂה יִחוּד כַּיָּדוּעַ. וְלִפְעָמִים בָּא לְצרֶך זֶה הֲרִיגָה, חַס וְשָׁלוֹם שֶׁנֶּהֱרָגִין, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמָּה וְכַמָּה נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה יִחוּד עַל יְדֵי נַפְשׁוֹתֵיהֶם הָעוֹלוֹת לְמַעְלָה כִּי לִפְעָמִים צְרִיכִין אֶל הַיִּחוּד הַרְבֵּה נְפָשׁוֹת מְאד, חַס וְשָׁלוֹם עַל כֵּן בָּא הֲרִיגָה, חַס וְשָׁלוֹם וְכֵן עַל יְדֵי אֲבֵדַת הַשֵּׁם, הַיְנוּ הַמְפֻרְסָם דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ אֶחָד שֶׁהוּא מְפֻרְסָם וְאֵינוֹ מְפֻרְסָם דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מְפֻרְסָם בְּפִי כּל וְהַכּל מְדַבְּרִים מִמֶּנּוּ וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ מְפֻרְסָם, כִּי אֵינוֹ חָשׁוּב כְּלָל וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ בָּזֶה, רַק שֶׁאִבֵּד אֶת הַמְפֻרְסָם דְּהַיְנוּ אֲבֵדַת הַשֵּׁם שֶׁהִיא הַנֶּפֶשׁ דְּהַיְנוּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְצוֹנוֹ שֶׁלּא יִהְיֶה מְפֻרְסָם אַף עַל פִּי כֵן אִבֵּד אוֹתוֹ, אֲבָל יֵשׁ אֶחָד שֶׁעוֹשֶׂה זאת בִּרְצוֹנוֹ וּבְדַעְתּוֹ שֶׁמּוֹסֵר אֶת נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם וּמֵחֲמַת זֶה אַף עַלפ ִּי שֶׁהוּא מְפֻרְסָם אַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ מְפֻרְסָם כְּלָל כִּי אַדְּרַבָּא הוּא לְהֵפֶך, כִּי הַכּל דּוֹבְרִים עָלָיו, וּבוֹדִים עָלָיו כְּזָבִים שֶׁלּא עָלָה עַל דַּעְתּוֹ וְיֵשׁ לוֹ שְׁפִיכוּת דָּמִים מַמָּשׁ מִזֶּה וְעוֹשֶׂה זֶה בְּכַוָּנָה, כִּי הוּא בְּחִינַת מְסִירַת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ כִּי הַשֵּׁם הוּא הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ''ל, וְגַם יֵשׁ לוֹ שְׁפִיכוּת דָּמִים מִזֶּה כַּנַּ''ל וְהוּא מַצִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל בָּזֶה מִמַּה שֶּׁהָיָה רָאוּי לָבוֹא עֲלֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם, בִּשְׁבִיל הַיִּחוּד כַּנַּ''ל.
כאב הגב הנורא
"אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם" (בראשית מא ט), מתחיל נ' את סיפורו כשעל פניו נסוך חיוך נבוך. "לפני מספר שנים תקפו אותי כאבי גב חזקים. בתחילה קיוויתי שאולי רק נתפס לי הגב ותיכף יחלוף הכאב, אך לצערי הלך הסבל ונמשך". נ', הוא אברך מן המנין בישיבתו הקדושה של הרב שליט"א וכשהוא מספר את סיפורו ניכר שהוא פורק מעליו חוב ישן. "לאחר שניסיתי כל מיני טיפולים ביתיים והתחוור לי ששום דבר לא מועיל פניתי לרופא אורטופד מומחה. לאחר בדיקה מדוקדקת, לצערי איתר הרופא 'פריצת דיסק' בגבי ואף הראה לי אותה על מסך המחשב שלו". לא נאריך יותר מידי, אך נציין כי מאותו היום עבר נ' טיפולים שונים ומייגעים בכדי לנסות ולהפחית את רמת הכאב שהייתה בלתי נסבלת, מאחר שלא רצה לעבור ניתוח.
"היה זה ביום החלאקה של בני. כמנהג החסידים נכנסנו אחר כבוד למעונו של הרב שליט"א ששהה באותו זמן בעיר בית"ר, בכדי לזכות שהרב הצדיק יגזור לבננו את השיער. ואכן זכינו והטקס המרגש עבר כמתוכנן, ואז, ממש רגע לפני שאנו יוצאים החוצה אמרתי למורנו הרב שליט"א, כבדרך אגב, כי לפני בערך שנה עמדתי בתפילת העמידה זמן ממושך ולפתע תקפו אותי כאבים עזים שממאנים להפסיק עד היום. אמנם, התביישתי מכך שאני שמחשיב עצמי כתלמיד של הרב ועוד ששומע על כל כך הרבה ניסים ונפלאות שמתרחשים בסביבתו של הרב, ועם כל זאת לא פניתי עד עתה לרב שליט"א. אך, עזרתי אומץ בעצמי, אחרי הכל עדיף להודות בטעותי מאשר להמשיך ולטעות הלאה".
מהתבוננות בפניו של נ', ניכר שקשה לו לשתף אותנו בסיפורו ושהשיחה עבורו היא מעין וידוי וסגירת מעגל. כך הוא ממשיך. "מיד כשסיפרתי לרב על כאבי לבש פרצופו ארשת של חמלה. הרב נטל כוס עם מעט מים והזה לתוכה מספר טיפות מתוך בקבוקון קטן שהיה עימו. הוא אמר לי לברך ולשתות וכן נתן לי אותו תוך שהוא מורה לי להמשיך ולקחת ממנו למשך שלשה שבועות נוספים.
ממעונו הקדוש של הרב שליט"א יצאתי עם הרגשה של שמחה גדולה ואכן במשך היום יומיים הבאים הקפדתי ליטול את הטיפות כדבריו של הרב. אך, לצערי גם פעולה פשוטה זו לא עברה עלי בקלות. באותו הזמן למדתי בישיבה חברותא עם אחד האברכים החשובים וכשסיפרתי לו על פגישתי עם הרב שליט"א התחזקנו ביחד בכוחו של הצדיק. התבוננו יחד בדרך שהרב מסתיר בה את גדולתו ומלביש אותה בדברים פעוטים כטיפות טיבעיות. עוד הוספנו, כי רבינו הקדוש מביא בליקוטי מוהר"ן (תו' נז) כי מכל דיבור של הקב"ה נברא מלאך(חגיגה יד), וכל מלאך ממונה על משהוא אחר בבריאה, אפילו על אילנות ועשבים. וזה המלאך מקבל חיותו מהדיבור, היינו מהתורה, ואז משפיע זאת לעשבים. נמצא כי מי שפוגם באמונת חכמים ופורץ גדר אזי אין רפואה למכתו, משום שלמלאך אין כח לקבל או להשפיע, ומימלא העשב שבו תלויה רפואתו אין לו כח לרפאת. באותו הרגע נכנסה חכמה לליבי וחשבתי בדעתי הרי אני מאמין שהרב שליט"א פועל את הרפואה והוא בכלל לא זקוק לשום דבר גשמי, אם כך בוודאי שהרב יכול לרפא אותי גם מבלי הטיפות, וכך עשיתי דין לעצמי והפסקתי ליטול את הטיפות. ממש כמו החכם במעשה 'מחכם ותם' שבסיפורי מעשיות". מוסיף נ' בסרקסטיות על עצמו.
"הזמן עבר והכאבים נמשכו, עד שבאחד הימים שאלה אותי רעייתי שתחי', שראתה כי אני ממשיך לסבול, אם אני לוקח את הטיפות. עניתי לה כפי "חוכמתי המרובה...", והיא כמובן גערה בי שאפסיק עם החוכמות ואעשה בפשיטות כמו שהרב אמר. אבל, עברו כבר השלשה שבועות, המשכתי להתחכם, והיא כבר ממש כעסה תוך שהיא ממטירה לעברי, תמשיך מיד. מאותו רגע קיבלתי על עצמי לקחת את הטיפות במשך שלשה שבועות, בפשיטות ובדיוק כמו שהרב אמר וראו איזה פלא, לא עבר אפילו שבוע והכאב עבר כלא היה".
"למעשה מהמשך אותה התורה (לק"מ שם) מובן בדיוק הפוף 'מהשגתי' הראשונה," מסיים נ' את מה שהתברר לו. "כמו לשון רבינו ממש: 'כי הדברים שלא נכתבו בתורה נמסרו לחכמים, ואנחנו מצוים לשמע מהם, ויש מי שמזלזל דבריהם ואין מאמין דבריהם, מחמת שנראה לו שמדאוריתא אינו כן, וע"י זה נחלה במכה שאין לו רפואה ו..."
האברך נ' מוסיף פרט מענין לפני שהוא מסכם את סיפורו המרתק. "כעבור זמן הגעתי לבדיקה אצל הד"ר המומחה שנקבעה לי עוד בזמן שסבלתי מכאבים עזים. הד"ר ערך שוב צילומים רק שהפעם לא נמצאה 'פריצת הדיסק'. אני לא הופתעתי מכך, הרי הרגשתי שינוי ניכר בבריאותי, אולם עבור פרסום הנס נכנסתי עם הד"ר לשיחה ושאלתי אותו לדעתו בדבר הסיבה לדבר. הרי העלמות 'פריצת דיסק' אינה דבר של מה בכך. הד"ר חשב לרגע וכשולף מהכובע אמר שיכול להיות שהדיסק חזר מאיליו. אני חייכתי אליו ואמרתי נחרצות, 'לבד..?! בוודאי שלא, היו פה ניסים של הי"ת ושליחו הנאמן הרב אליעזר ברלנד שליט"א'".
זוהר לך לך
אָמַר רַבִּי אַבָּא, כָּל כָּךְ לָמָּה הִזְדַּמֵּן לְאַבְרָהָם וּלְמַה הִצְטָרֵךְ (היינו הייסורים בירידה למצרים וכו')? אֶלָּא כְּדֵי לְגַדֵּל אֶת שְׁמָם שֶׁל אַבְרָהָם וְשָׂרָה בָּעוֹלָם, שֶׁאֲפִלּוּ בְּמִצְרַיִם שֶׁהֵם מְכַשְּׁפֵי הָעוֹלָם, וְלֹא יָכוֹל הָיָה אָדָם לְהִנָּצֵל מֵהֶם, הִתְגַּדֵּל אַבְרָהָם וְהִתְעַלָּה לְמַעְלָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם. לְאֵיזֶה מָקוֹם? הַנֶּגְבָּה (שדווקא מהירידה התגדל שמו) (זהר לך לך פג – מתורגם)
תצוה – "והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע" סיפור מפי הרב
צריך להיזהר שלא לזרוק בחורים [מהישיבות] בלי שבוכים לפני זה נהרות של דמעות. כמו הסיפור של אפטר רוב אוהב ישראל (הרב אברהם יהושוע השיל מאפטא) עם נתן צבי השווער של ר' נתן. אפטר רוב היה מגיד גדול ואחראי על כמה עיירות, והדרך באותם ימים הייתה שהמגיד היה גם האחראי על כשרות השחיטה. באחד הימים הוא הגיע לאיזו עיירה בכדי לבדוק בה את הכשרות, וכשהגיע לשוחט ביקש ממנו את הסכין שלו כדי שיוכל לבודקו. עיון קצר הספיק לו בשביל לגלות כי הסכין פגום. לכן החליט לתת לשוחט לבדוק את הסכין בעצמו. השוחט בדק ואמר שהסכין כשר. הרב אפטר לא הבין מה קרה, הרי הוא ראה שהסכין פסול, אולי השוחט לא שם לב? למחרת אחרי שהוא בדק שוב את החלף(סכין חדה וחלקה מפגימות) וראה שהוא פגום ביקש את השוחט שיבדוק את החלף ולהפתעתו שוב הוא אומר שהוא כשר. אפטר רוב לא ידע מה לעשות, משום שע"פ ההלכה הוא צריך לפטר את השוחט, אבל מצד שני יש לו משפחה עם שנים עשר ילדים ואם יפטר אותו לא תהיה לו פרנסה ולא יהיה להם מה לאכול. זה לא כמו היום שאם מפטרים מישהו הוא מוצא עבודה יותר טובה. לכן, החליט שמחר יערוך לו בדיקה אחרונה ואם יכשל בה יפטר אותו.
כל אותו הלילה הרב אפטר לא הפסיק לבכות על זה שמחר הוא הולך לפטר את השוחט תוך שהוריד נהרות של דמעות. ובבוקר כשבא לבדוק את החלף גילה שהסכין כשר. הרב אפטר שהופתע בשלישית שאל אותו מה קרה? הרי בדקתי אתמול את הסכין וראיתי שהוא פגום ועכשיו אני רואה שהוא כשר. ענה לו השוחט: בשביל להגיד דעה על החלף שלי צריך לבכות לילה שלם. כי אותו שוחט היה צדיק נסתר מל"ו צדיקים נסתרים ואחרי שראה שהרב אפטר בכה לילה שלם בשביל לדעת מה לעשות בסכין שלו, גילה לו. כך, כל משגיח לפני שהוא רוצה לזרוק בחור צריך להיזהר שלא לקבור את הנשמה שלו. הוא צריך לצעוק ולבכות שלא יטעה במה שהוא עושה.
המשגיח לא צריך להרגיש שהוא יותר טוב מהבחורים, אלא שהוא סה"כ מורה בכיתה. אפילו שהוא חכם הוא צריך להרגיש שכאשר הבחורים יגדלו הם יעקפו אותו. וזה מה שמשה חשב. "והאיש משה ענו מאוד מכל האדם על פני האדמה"( במדבר יב ג). שחשב בליבו שכל מה שלמד שמונים שנה צריך להעביר לעם ישראל בשנה אחת...
לפני שישים שנה ישראל ליפל היה בחור בישיבת 'עץ חיים' וחבר באצ"ל. היה זה בזמן שכל הבחורים הלכו לאצ"ל בכדי להילחם בבריטים. באצ"ל להבדיל מההגנה לא היו עושים פעולות בשבת, אך, באחת השבתות ביקשו ממנו שישתתף באיזו פעולה. הוא דחה זאת מיד ואמר שהוא שומר תורה ומצוות. אבל, הם לא ויתרו ואמרו לו: מכוון שאתה חבר בארגון ועוד שהפעולה היא לא מלחמתית וללא יריות, אלא, משהו פשוט הקשור לאיזה שלט שכתוב בו – 'אלאה הבריטים אלאה הספר הלבן', אתה חייב להצטרף. לקשור את השלט ליפל לא רצה, כי זה איסור מן התורה, לכן הוחלט שהוא יעצור את התנועה ברחוב אגריפס בכדי שיוכלו לתלות את השלט הגדול. וכך ליפל נעמד עם השטריימל שלו באמצע הכביש ועצר את התנועה. והאנשים שראו זאת החלו לצעוק יולדת יולדת, כי הבינו שאם חרדי עם שטריימל עוצר את התנועה זה בטח בשביל להביא איזו יולדת.
הפעולה עברה, אבל נהיה מזה רעש גדול מאוד. כולם דיברו על זה שבחור עצר את הכביש בשבת בשביל שאצ"ל ייוכלו להניח שלט גדול. המשגיח שלו בישיבת 'עץ חיים' היה ר' אריה לוין. מה יעשה משגיח למקרה כזה חמור?! ישראל ליפל נכנס לחדר המשגיח בחיל ורעדה, אך המשגיח אמר לו רק שלוש מילים: "סאיז נישט" (שזה לא), כשהוא מתכוון לומר לו שהדרך הזו לא שייכת אלינו. רק שלוש מילים זה היה ר' אריה לוין כזו עדינות היתה לו.
יום שני, 15 בפברואר 2016
יום חמישי, 11 בפברואר 2016
יום רביעי, 3 בפברואר 2016
יום שלישי, 2 בפברואר 2016
יום חמישי, 28 בינואר 2016
כיכר השבת: שנתיים לאחר גירושו מהמדינה: זימבבואה התנצלה בפני הרב אליעזר ברלנד; "הבצורת בגללו"
שנתיים לאחר שנעצר וגורש ממנה, שלחה זימבבואה משלחת מיוחדת אל הרב אליעזר ברלנד: "מאז הגירוש יש בצורת קשה מאוד במדינה" אמרה אחיינתו של שליט זימבבואה לרב. צפו בתיעוד (עולם)
המשך לכתבה http://www.kikar.co.il/191635.html
הירשם ל-
רשומות (Atom)