לכתך אחרי במדבר"
המשב"ק של הרב הגיע לארץ וסיפר מעט מההנהגות של הרב בדרך ממרוקו לדרום אפריקה. הם נחתו במצרים לתחנת ביניים, בגבול הרב אמר למצריים בדרך הלצה "אני אל-קאעידה אני אל-קאעידה", ואמר שקבלו את הרב במצרים בשמחה ובמאור פנים. ואמר, הרב לוקח את הכל בהשגחה גמורה וממשיך במנהגיו הידועים, תורה בהתמדה, תפילות בדביקות, ולחזק בני אדם בשמחה, לא רואים עליו טיפה של דאגה. וסיפר שהכושי שקיבל אותם בגבול אפריקה, כשראה את הרב עם הטלית והתפילין הוא שר להם שיר יהודי "ימין ה' עושה חיל ימין ה' רוממה", והרב שמח מאוד מזה שאפילו כושי באפריקה שר שירים לה'. וסיפר כשנסע עם הרב ברכב עד שהגיעו למחוז חפצו הוא שם לרב דיסק "אמונה ובטחון" שהרב בעצמו מדבר על הנושא שדברנו
שבוע שעבר על פסוק "ואת העורבים צויתי לכלכלך", שהכל מושגח מזמן בריאת העולם מי הם האנשים שיעזרו לאדם בכל מהלכי חייו. והרב אמר, נכון, אתה רואה, פה עזרו לנו כאן, פה עזרו לנו כאן והכל בהשגחה. יום שני נר שישי של חנוכה הרב התקשר לארץ וביקש להגיד תיקון הכללי להצלחתו, ובישיבת שובו בנים בעיר העתיקה אמרו עליו בצוותא, כי הרב רוצה לעבור לעוד מקום בתוך אפריקה עיר שנמצא בדרום מדבר סהרה, ושם הרב אמר יהיה מקום לכולם ושכולם יבואו אליו.
רבינו אומר (ליק"מ קכ"ג) "העיקר והיסוד שהכל תלוי בו, לקשר עצמו להצדיק שבדור", ובלשון ר' שמואל הורוויץ זצ"ל "הוא שורש כל השורשים אשר אין למעלה מזה, ואין לשער גודל זאת הזכיה שהוא למעלה מכל הזכיות, ועיקר גדולת האדם היא רק כפי שזכה להתקרב ולהתקשר לצדיק האמת, וגם עיקר הגאולה הוא ע"י ההתקרבות לצדיקים כמובא בספר המדות, וכמו שאמר הרה"צ הק' רבי שלמה מקרלין זצוק"ל שכדאי לנסוע כמה אלפים פרסאות לצדיק האמת ולבטל תורה ותפילה בהליכה וחזרה בשביל דיבור אמת אחד שישמע מהצדיק, כי משמעות הלשון "מסירות נפש" בשביל הצדיק שלא רק מסירת הגוף מהיגיעות והטרחות של טלטולי הנסיעות והדרכים כדאי בשביל הקירוב להצדיק, אלא אפילו מסירת נפש שהנפש סובלת מביטול תורה ותפילה בעת הנסיעה או המאורעות בנפש שעוברים עליו מחמת הנסיעה, גם כן כדאי בשביל התקרבות להצדיק וכו'" עכ"ל ר' שמואל הורוויץ זצ"ל. כשמגיעים לצדיק נפתחים ניסים בכל מהלך החיים. הרב אמר שמי שמגיע עם ילדיו, שהילדים רואים עבודת ה' תפילה מילה במילה, לימוד תורה בהתמדה, ורואים פני צדיק, זה משפיע להם בכל החיים אפילו אם אחד מהילדים יורד מהפסים הוא יחזור בעתיד בחזרה כי האור נשאר איתו לתמיד, כמו שראינו כאלה שירדו וחזרו שוב להיות עובדי ה' אמתיים יותר מבתחילה. ומובא בעירובין (דף יג:) "אמר רבי האי דמחדדנא מחבראי דחזיתיה לרבי מאיר מאחוריה ואילו חזיתיה מקמיה הוה מחדדנא טפי דכתיב והיו עיניך ראות את מוריך (פירוש – אמר רבי האי מה שאני מחודד וחריף בלימודי יותר מחבריי משום שזכיתי לראות את רבי מאיר מאחוריו, ואילו הייתי רואה את פניו הייתי מחודד עוד יותר) אם כן ראינו שאפילו בראיית אחורי צדיק משפיע על האדם קדושה וטהרה וזוכה לחכמה בתורה וליראת שמים וכל שכן אם רואים פניו ממש. וכתוב בספר "שם הגדולים" לחיד"א (מערכת מ' אות ק"נ) שאביו של הרמב"ם לקח אותו בגיל 7 לנשק את ידיו של האר"י מיג"ש, והרמב"ם אמר על עצמו שלא זכה למה שזכה אלא בזכות אותה נשיקה שנשקו וברכו והאציל עליו מחכמתו. ורבינו היה תמיד מכיר טובה לר' חיים מקראסני בזה שלקח אותו בגיל 5 לראות את "התולדות", ר' יעקב יוסף מפולנא זצ"ל, ואמר שזה השפיע עליו במהלך כל חייו.
עוד סיפור מדהים שסיפרו מיוהנסבורג, מארחו של הרב ראה את הרב יוצא מהבית באמצע הלילה אז הוא הלך אחריו ושאל את הרב לאן אתה הולך? הרב הצביע ליער הסמוך להתבודד, ואמר לרב זה מקום שאפילו ביום מפחדים להיכנס לשם בגלל נחשים מסוכנים שנמצאים שם, אמר לו הרב לא צריך לפחד לא יינזק. הם נכנסו לעובי היער להתבודד ובא ממולם פיל גדול ופחד מאוד המארח ושוב אמר לו הרב לא לפחד, לא יינזק, וכן היה. ורבינו אומר מי שהולך להתבודד אין לו מה לפחד, כי שלוחי מצווה אינם ניזוקים וכל שכן מצווה כזאת להתבודד ולדבר עם ה'. הרב ישראל מאיר ברנר שליט"א, משפיע גדול בברסלב, סיפר כשהיה ילד הוא פחד ללכת לבד בלילה להתבודד בגלל כלבים שנובחים שם בשדה. הרב הלך איתו כל לילה והחזיק לו את היד עד שהפחד ירד. והרב ברנר סיפר שכל זכות ההתבודדות שהיה לו מאז, הכל בזכות הרב שהוציא אותו מהפחדים.
ה' זיכה אותנו בס"ד בזכות הכיסופים לארבעה שיעורים עם הרב דרך הטלפון. שיעור האחרון היה במוצ"ש חנוכה בישיבת שובו בנים בעיר העתיקה, היה שיעור שעה ולאחר מכן סרט ממוצ"ש חנוכה שנה שעברה בכנס עם הרב בחולון ושם רואים את הרב משוחח יחד עם הרב מוגרבי, שהרב אמר עליו "הצדיק של חולון". כששמע הרב מוגרבי שהרב הגיע לחולון אמר שהוא מכיר את הרב מקדמן דינן, ואמר שלמד אצל הרב כמה פעמים, התפנה מעסקיו לזכות גם הוא להיות יחד עם הרב בכנס. הרב כיבד אותו והשיב אותו לידו ושוחחו יחד.
זוג שהרב עשה להם את השידוך במרוקו תכננו לעשות חתונה בחנוכה עם הרב במרוקו, הכלה פגשה את הרבנית ברלנד תליט"א, ובעקבות שהרב החליף יעד ליוהנסבורג שאלה אותה הרבנית איפה יעשו את החתונה, אמרה לה הכלה אנו מתעכבים כדי שהרב יקדש. שאלה אותה הרבנית אם זה מהצד שלך או מהצד של החתן, אמרה שנינו ביחד החלטנו, אמרה לה הרבנית אם יש כאלה כיסופים לרב שזוג צעיר אינם מוכנים להתחתן בלי שהצדיק יקדש אותם אז וודאי משיח צריך כבר להגיע.
והרב אמר בשיעור האחרון במוצ"ש חנוכה שהגיע זמן שאפשר כבר לבקש באמת "משיח נאוו" (משיח עכשיו), וחזר על זה כמה פעמים וכנראה אלו הם המשך של בחינת הקולות שכתוב בגמרא בשישי קולות (רש"י – קולות שמשיח בא), שאנחנו נמצאים עכשיו בשנה השישית של השמיטה, כמו שפרשנו
בעלונים קודמים. וגם הבחינה של קולות של מלחמה מתגבר כל יום כמו שכתוב שם "ובשביעי מלחמה", לא היה זמן מבריאת העולם שכל העולם היו בכזו סכנת הכחדה כמו היום שיש ביד המחבלים כלי נשק שנקרא אטום שיש בכוחו להחריב כל העולם בשניות בודדות. כתוב במדרש (ילקוט שמעוני ישעיהו ס) "אמר רבי יצחק: שנה שמלך המשיח נגלה בו כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה, מלך פרס [איראן] מתגרה במלך הערבי [ערב הסעודית] והולך מלך הערבי לאדום [ארה''ב] ליטול עצה מהם. וחוזר מלך פרס ומחריב את כל העולם. וכל אומות העולם [הנשארים] מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם ויאחוז אותם צירים כצירי יולדה. וישראל מתרעשים ומתבהלים, ואומרים להיכן נבוא ונלך? ואומרים להיכן נבוא ונלך? ואומר להם [הקב''ה], בני אל תתייראו, כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם. מפני מה אתם מתייראים, הגיע זמן גאולתכם!" ועכשיו אנחנו רואים איך שדברי המדרש ממש מתקיימים מול עינינו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה, נשיא איראן התגרה בנשיא ערב הסעודית, וביום רביעי שעבר נשיא ערב הסעודית הלך לארה"ב לקבל עצה מהם בעניין איום האטום מהאיראנים, ואובמה אמר שכל שבוע הם יתייעצו יחד עם יועצי הסנאט של ארה''ב עד שיגיעו להחלטה, וכנראה כל כוונת אובמה הוא לעכב אותם כדי ליתן לאיראן עוד זמן לייצר עוד חומר לפצצות גרעיניות. כי עכשיו אומרים שיש להם חומר מספיק ל7 פצצות, וממהרים לעשות עוד. והרב אמר עכשיו בשיעור שעוד חודשיים הם כבר ייצרו את פצצת האטום. ובאחד משיחותיו אמר, ערביים הם בעיתיים, אם יהיה להם אטום הם לא יוכלו להתאפק הם ירצו לזרוק אותו. בשיעורים האחרונים הרב אמר "כשהם יזרקו עלינו אטום הכל יתהפך לאין סוף סוכריות" (היינו שיצא מזה רק ישועות כמובא במדרש הנ"ל). ואם הרב קיבל על עצמו כאלה ביזיונות וכאלה גליות וודאי זה יספיק להציל אותנו מאטום כמובא בתורה ר"ס, וכמו שהסברנו בהרחבה
בעלונים קודמים וכמובא בספר הכתב מבין האילנות על הביזיונות והיסורים שמקבלים הצדיקים עליהם לפני הגאולה. והגמ' אומרת (סנהדרין צח.) "אין לך סימן יותר מגולה מזה [שמשיח בא]", כשתלמידי חכמים שכתוב עליהם "שלום רב לאוהבי תורתך", לא יהיה להם שלום. כמו שכולם רואים היום בכל החוגים, הליטאים, החסידים הספרדים, וכו' צדיקים גמורים כולאים בכלא, ונתקפו זקני גדולי ישראל במכות רצח, גם ישיבות וכוללים הם לקראת סגירה עקב קיצוצים, ולוקחים בכוח בחורי ישיבות מהגמרות לגייס אותם לצבא, וכו' וכו'. וכל זה ביחד עם האיום הנורא משונאי ישראל שמקיפים אותנו מכל צד, ורבינו בתורה סז' מחבר שתי העניינים האלה יחד, היינו הקטיגוריא בתלמידי חכמים והמלחמות שיש בעולם שתיהם ביחד יהיו בהתחלת מלוך מלך המשיח כמו שמסביר ר' נחמן מטשערין שם ביקרא דשבתא וזה לשונו, "ואז כשחוזר הכבוד אל המביני מדע אזי בתחלת ממשלתם נעשה מחלוקת וכו' וכשמתחברים השונאים אזי יונקים הרבה ויונקים במהרה כל המותרות ונופלין וכו'. ואולי שזה סוד חבלי משיח ומלחמת גוג ומגוג כי אז בימות המשיח יוחזר הכבוד בשלימות אל המביני מדע ועל כן יתעורר אז קודם ביאת המשיח מחלוקת גדול על התלמידי חכמים בחינת דור שבן דוד בא קטיגוריא בתלמידי חכמים (כתובות קי"ב:) ופירש רש"י הרבה מסטינים ומלמדי חובה יעמדו עליהם וזה עיקר חבלי משיח (כמבואר ברש"י שבת דף קי"ח) וכן מלחמת גוג ומגוג שיתעורר אז שיתקבצו כל הגויים להילחם על ישראל ובאמת יהיה זאת לטובת ישראל כי יפלו אז הגויים מפלה גמורה באין סומך" עכ"ל ע"ש בתורה.
וכתוב על אחרית הימים (דניאל יב, א) "ובעת ההיא יעמוד מיכאל השר הגדול העומד על בני עמך והייתה עת צרה אשר לא נהייתה מהיות גוי עד העת ההיא ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר". מה זה העת צרה הגדולה הזאת? רש"י אומר "והייתה עת צרה - קטיגוריא בתלמידי חכמים בזוזי ובזוזי דבזוזי כמו שאמרו רבותינו בפ' אחרון של כתובות". היינו הקטיגוריא בתלמידי חכמים והביזיונות שהם מקבלים זהו עצם העת צרה הגדולה שיהיה בזמן ביאת משיח. ומה זה "בעת ההיא ימלט עמך"? במרוקו הרב הקריא את המדרש על זה (שה"ש רבה ב' כב) שאומר שיברחו עם משיח למדבר כמו שכתוב (הושע ב, טז) "לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר", והמצודות דוד אומר שם (בדניאל) שלא כל העם יברחו רק הצדיקים ויראי ה' כמו שכתוב "כל הנמצא כתוב בספר", ולפי רבינו במעשה ממטר רק הפשוטים יצמדו למלך וילכו אחריו כי החשובים ואנשי שם יותר חשוב להם להגן על כבודם מלהגן על המלך. והרב אמר במרוקו שיש ועדה מיוחדת בשמים שמחליטים מי יגיע לכאן ומי לא, ובוודאי ע"י מסירות נפש כל אחד יכול לזכות. ומשמע במדרש שהבריחה הזאת למדבר יהיה אחרי שמשיח כבר התחיל להיגלות, כי ההתגלות של משיח יהיה בהדרגה, כמו שהרב הזכיר כמה פעמים באחרונה מהזוהר, שבהתחלה משיח יתגלה בגליל, ואחר כך באזור קבר רחל וכו'. ושמענו פירוש נפלא על מה שהגמרא אומרת על התגלות מלך המשיח (סנהדרין צח) "זכו עם ענני שמיא, לא זכו עני רוכב על חמור", שאם אנחנו זוכים הוא יתגלה כמלאך ה' בענני שמים, ואם לא זוכים ח"ו הוא יתגלה כעני רוכב על חמור, הפירוש הוא שהכל לפי האדם, אם אדם זוכה ומזכך את עצמו הוא יראה את משיח כמלאך ה' בענני שמים, ואדם אחר שלא טיהר את עצמו והוא עדיין מלא תאוות וחומריות הוא יראה את משיח כעני [מדעת] ורוכב על חמור היינו מלא חומריות כמוהו ח"ו, כי "זכה נעשה סם חיים לא זכה נעשה סם מוות" ורבינו אומר (תורה לא) שזה גם מדובר על ההסתכלות שלנו על הצדיק, וכמה שהצדיק הוא יותר זך ויותר נקי כך יש לו יותר את הכוח של "צדיקים ילכו בם ורשעים יכשלו בם", והכל לפי עיני המקבל. כי עצם ההתגלות של הצדיק "עם ענני שמיא" למי שזוכה, הוא הסתרתו "כעני רוכב על חמור" למי שאינו זוכה. ואחרי שיבזו אותו כשיתגלה להם כעני רוכב על חמור כמו שהרמב"ן אומר (כתבי הרמב"ן על פרק הנה עבדי ישכיל), הוא יברח למדבר עם תלמידיו. והמדבר הכי גדול בעולם הוא מדבר סהרה שהוא יותר מ- 9 מיליון קמ"ר, פי 700 מכל ארץ ישראל, מרוקו נמצא בגבולו בצד צפון-מערב, זימבבואה בגבולו בדרום, ומאלי נמצא רובו בתוך המדבר ממש.
חלק מתלמידי הרב הוותיקים באו אלינו ואמרו למה אתם בכל עלון מדברים על משיח ועל סימני גאולה, אנחנו מכירים את הרב כבר יותר מ-40 שנה וזה אף פעם לא היה הדרך שלו, הרב כל הזמן התרחק מדברים כאלה ואמר אתם רוצים משיח תלמדו תורה. אז אמרנו שעצם זה שהרב לא דיבר על זה בכל השנים ועכשיו פתאום הוא מתחיל לדבר על זה בכל שיעור, זה רק מחזק את העניין שבאמת זמן הגאולה הגיע. והרב בעצמו ראה את כל העלונים של כנישתא חדא, שמח מאוד מזה ואמר שהגיע זמן לפרסם דברים כאלו. הרב יהודה ברכה שליט"א, ראש כולל חוות דעת, כשאמרו לו את זה אמר אין בזה עניין של "טיפח רוחם של מחשבי קיצים", ואמר שהגר"א והמלבים כתבו שכשיהיה מאוד קרוב לקץ יהיה מותר להגיד זאת ולהכין את כולם, כי מרוב הצרות והיסורים שעוברים היום על כל אחד ואחד הדבר היחיד שיכול לחזק אותם זה להגיד להם, "תחזיקו מעמד, עוד קצת אנחנו נגאלים". כמו שהגאון ר' חצקל לווינשטיין זצ"ל היה מחזק את תלמידיו כל הזמן, תראו כל הצרות שעם ישראל עוברים כעת, אין ספק שזה סימני הגאולה וחייבים להתכונן לגאולה ולהאמין שכבר הגיע זמנה. ואמר שזה נכלל במה שהרמב"ם אומר שמי שאינו מחכה לביאת משיח הוא כופר בכל התורה כולה, כי בכל מקרה שקורה בעולם צריכים להאמין שזה סימן של הגאולה (עיין אור יחזקאל חלק ג' דף שח, עיין אור יחזקאל חלק ז' דף שטו), כמו שמספרים הרבה על החפץ חיים, ובפרט היום שהדברים בולטים ופשוטים כל כך שלא צריך לזה הרבה אמונה רק להסתכל על מה שקורה בעולם בעין האמת לפי דברי חז"ל. ובכל הדורות של עם ישראל תלמידים היו אומרים על רבם שאם משיח מגיע בדור הזה אז בוודאי זה הוא, כמו שכתוב בספר פרי צדיק (דברים יג) וז"ל "בכל דור יש נפש אחד שראוי להיות משיח אם יהיה הדור זכאי. וכמו שמצינו שנחלקו בגמרא (סנהדרין צ"ח ע"ב) דבי ר' שילא אמרו שילה שמו וכו', והיינו שכל אחד אמרו על רבם שהוא הנפש שראוי להיות משיח אם יהיה הדור זכאי וראוי לכך" עכ"ל. ובשו"ת חתם סופר (חלק ו תשובה צח) כתוב "ומיום שחרב בית המקדש מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו", ובספר בניהו בן יהוידע (סנהדרין צח:) "אם ימצא בדור צדיק מזרע דוד המלך ע"ה וסובל יסורין קשים, זו הוכחה שיש בו ניצוץ משיח, ואינו צריך להיות מזרע דוד ממש", וברמב"ם הלכות מלכים (פרק יא), "ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח", וכן ר' חיים ויטל אמר על האר"י ז"ל שהוא משיח, והאור החיים הקדוש אמר זאת על עצמו (ראה דברים טז:ז), וגם ר' שכנא רבו של הרמ"א אמר את זה על עצמו, וכן ר' נתן אמר את זה על רבינו כמובא בחכמה ותבונה (ב:יב) ורבינו חיזק אותו בזה ואמר זה מה שר' נחמן אומר בגמרא "אנא הוא", וכן בכל דור ודור מאז שנחרב בית המקדש כלל ישראל היו מחפשים את המשיח של הדור, ורק בדור שלנו התקיים מאמרי חז"ל (סנהדרין צז) "אין בן-דוד בא עד שיתייאשו מן הגאולה" ו"אין בן דוד בא אלא בהיסח הדעת", שלא רק שהפסקנו לחפש את משיח אלא המצאנו הלכות חדשות שאסור להתעסק בשום דבר הקשור למשיח, עשינו בזה איסור גמור אפילו לדבר על זה וכל שכן לעשות איזה מעשה כמו רבי עקיבא שהכריז ברחוב אחרי בר כוזיבא, וכל מי שמרבה לדבר על זה מיד פוסלים אותו ומדביקים לו את התואר "משיחיסט" ובזה הם מחלישים דעת כולם ומונעים אותם מלחפש את האמת. וכשיגיעו למעלה אחרי 120 שנה ודבר ראשון שישאלו אותם "ציפית לישועה?" התשובה "לא רציתי ח"ו להיות משיחיסט" לא יעזור להם אז. כי אין איסור לרצות את משיח כל היום, אדרבא אומרים "כי לישועתך קווינו כל היום", כי אסור להסיח דעת מזה אפילו לרגע אחת כמו שר' חצקל אומר שם ע"ש. אבל ברוך ה' התקיים בימינו כל סימני הגאולה ואפילו זה בעצמו ש- "אין בן-דוד בא עד שיתייאשו מן הגאולה", אז עוד מה שיכול לעכב את ביאתו. כמו שהגר"ח קנייבסקי אמר (מובא בספר ידון משה חלק י' תשובה ט) שהגענו למצב שאפילו כשאומרים ג' פעמים ביום "את צמח דוד עבדיך מהרה תצמיח" אין אנחנו חושבים מה שאומרים ואנחנו נשארים בהיסח דעת מוחלטת מן הגאולה.
השבוע נכנסו כמה תלמידי הרב להתברך אצל רבי דוד אבוחצירא שליט"א בנהריה, במהלך השיחה עמו סיפרו לו החסידים שהם תלמידים של הרב אליעזר ברלנד והם היו במרוקו בחגים, רבי דוד התפעל ואמר אשריכם זכיתם!! תיסעו אליו גם ליוהנסבורג, תיסעו לצדיק אליעזר שזה ר"ת עין לא ראתה אלוקים זולתך, וכשמו כן הוא. ואז שאל רבי דוד מה שם אמו של הרב ואמר "אתפלל עליו". עוד סיפר לנו אחד ששמע מרבי דוד אבוחצירא שבכל מדינה שהרב ברלנד הולך הוא מוריד אורות חדשים לגמרי. וידוע שכל העניין של הגלויות הוא כדי לאסוף הניצוצות הקדושים שהתפזרו בכל העולם ובכל אומה, וכשהרב עזב את מרוקו אמר, "אספנו את כל הניצוצות של הגרגשים".
מוצ"ש חנוכה חמישה מתלמידי הרב היו במירון ופגשו את הרב יצחק דוד גרוסמן שליט"א ממגדל העמק, אמרו לו לברך את הרב, אמר להם בואו נתפלל ביחד, נגשו ביחד לציון הרשב"י ואמרו תהילים על הרב עד דמעות ממש. לאחר מכן אמר להם, הרב ברלנד חסר לנו מאוד בארץ, יש לכם רב שהוא קודש קודשים, ואני מדי פעם משוחח עמו בטלפון, ויש לי סיפורים שאסור לי לגלות אותם עד כמה אני יודע שהוא גדול.
הרבה בקשו מאתנו לכתוב בעלון את שיעורים האחרונים של הרב. אז התחלנו עם השיעור הראשון שהרב מסר דרך הטלפון מאפריקה יב' כסלו, ובעז"ה כל שבוע נכתוב עוד קצת מהשיעורים (השמטנו חלק מהדיבורים שלא היו ברורים).
שיעור של הרב יב' כסלו (חלק א')
(תמלול עם עיבוד חופשי)
בגמרא שקלים דף יד למדנו על הבת של חסיד אחד, על הכלה שנפלה לתוך הנהר והנהר שטף אותה כמה קילומטרים עד שבא רבי פנחס בן יאיר, מלאך בדמות רבי פנחס בן יאיר, והציל אותה. אותו דבר קרה לרבי נחוניא בן הקנה, רבי נחוניא חופר שיחין, כתוב בגמרא יבמות דף כא ע"ב ובבא קמא דף נ ע"א שגם כן הבת שנפלה לבור הגדול, הלכו לרבי חנינא בן דוסא אמרו מה יהיה עם הבת הזאת? אמר אל תדאגו היא הייתה בת צדיקה שבחיים לא חשבה שום מחשבה רעה כמו בת יפתח שבחיים לא היה לה שום מחשבה רעה, אז כתוב באבודרהם יצאה בת קול ואמר "אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה" כי כשאדם אומר פרשת העקידה באה בת קול ואומר "אל תשלח ידך אל הנער", וכן אצל הבת של רבי נחוניא חופר שיחין אמר בבבא קמא ירד מלאך שזה היה אברהם אבינו שבכבודו ובעצמו ירד להציל אותה כמו שכתוב, "וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם" למה כתוב פעמיים וירא אלא כתוב שאברהם אבינו יורד בכבודו ובעצמו וכל מי שנהרג על קידוש ה' כמו חנניה מישאל ועזריה "שלושה אנשים הנצבים עליו" כל מי שסרקו את בשרו במסרקות של ברזל, אז אברהם אבינו יורד בכבודו ובעצמו משמי מרומים ויורד עם האיל של העקידה, כי כל מי שמוסר את נפשו על קידוש ה' הוא מקיים מחדש את מצוות העקידה, הוא מקיים אותה בכל דור ודור ובכל יום ויום, יש את שני הכבשים התמימים שמקריבים בכל יום כי בכל יום נמצאים שני צדיקים כמו הרב עובדיה יוסף שהוא צדיק הדור, ובזכותו זכינו שהוא הגן עלינו בכל מלחמות ישראל שהוא הגן עלינו מכל הרשעים מכל האויבים את כל השני מיליארד שונאים שמקיפים אותנו וזכותו עמדה עלינו בכל השנים האלה, במשך 87 שנה עמדה לנו זכותו. זה מה שכתוב פעמיים "וירא" אצל אברהם אבינו [כי בכל דור הוא יורד מחדש עם האיל של העקידה להציל אותנו בדמות הצדיקים שמוסרים את נפשם למען עם ישראל]. כי בכל פסוק יש אין סוף קושיות, אין פסוק שאין בו אין סוף קושיות (כאן הרב הביא כמה דוגמאות של פסוקים עם הרבה קושיות), [רש"י אומר] כי גדול תפילת צדיק בן רשע מצדיק בן צדיק, רבקה גלתה את ה' לבד, מסביר בספר אמונת משה (מהרבי מאלקסנדר הסבא של הנוכחי), מדוע תפילת צדיק בן רשע גדולה מצדיק בן צדיק, כי יש לו יותר לב נשבר, יצחק הרגיש שהוא אפס אפסים כנגד רבקה שהיא אחות לבן בת בתואל מפדן ארם, אנשים רשעים, אחיה היה רשע מרושע שרצה לרצוח את אליעזר פעמיים. [וכתוב אצל אליעזר] "והוא עמד על הגמלים", כי ברגע שהוא ראה אותו עם חרב שלופה מיד התרומם באוויר "על הגמלים" והוא ירד עם הגמלים, כי הגמלים התעופפו יחד איתו, כי הצדיק הוא זך וטהור ואז הגמלים עפו איתו כי הגמלים הזדככו בזכות הצדיק כמו החמור של פנחס בן יאיר שלא רצה לאכול דבר שלא מעושר אפילו שהיה דמאי אפילו שההלכה היא שלא צריך לעשר בדמאי הוא היה מחמיר על עצמו. אז אפילו אם אנחנו כחמורים שנהיה כמו החמור של ר' פנחס בן יאיר. כי הצדיק שהוא זך וטהור אז הכל זך אפילו חמורים זכים אפילו הגמלים זכים, וכן כתוב בפרשת ויגש (מג:יח) "ולקחת אותנו לעבדים ואת חמורינו", עכשיו רוצים לקחת אותם למאסר עולם, אולי יעלו אותם לגרדום, אז מה אכפת להם מהחמורים? אבל כל החמורים היו קדושים כקדושת החמור של פנחס בן יאיר, כי הצדיקים האלה שהם קדושים הם יכולים לעוף למעלה עם הגוף, אפילו אחרי מיתתם הם חיים וקיימים כמו רבינו הקדוש שאפילו אחרי מיתתו הוא חי וקיים, כמו שכתוב בספר החסידים (תתשכ"ט) זה מובא בדף קג בכתובות שרבי יהודה הנשיא היה נוהג לבוא עם הגוף ועם בגדי החמודות שלו הבגדים הכי מפוארים בכל ליל שבת הוא היה מופיע ועושה קידוש והוא היה מוציא את כולם בקידוש שלו, וככה זה היה שלוש שנים, וזה היה יכול להיות בלי סוף, כי הצדיק חי עד אין סוף, מליארדים מיליונים של שנים, עד אין סוף, הוא עושה טובות עד אין סוף, הוא מכפר את העוונות עד אין סוף, הוא מחליף את הגוף לכל אלה שבאים אליו, שכל מי שזכה להיות בר"ה באומן צריך להאמין באמונה שלמה שהגוף שלו התחלף, הוא כבר קיבל גוף חדש לגמרי בלי שום תאוות בלי שום יצרים רעים, בלי שום מחשבות רעות, ולכן כתוב בגמרא ב"ק בדף נ ע"א שהבת של נחוניא חופר שיחין ניצלה אבל הבן לא ניצל כי הבנות תמיד נקיות מכל מחשבות רעות, ולכן הבנות יוצאות מחוללות בכרמים ביום הכיפורים, היום הכי קדוש והנורא יוצאת כל בנות ישראל משש בבוקר עד שש בלילה מחוללות בכרמים, חייבים לחולל ללא הפסק, כי מסביר האר"י הקדוש בשער הכוונות (עכשיו הרב נכנס להסביר את כוונות האר"י ז"ל ליום כיפור, על עלית המלכות דרגה דרגה מתפילת כל נדרי עד כתר דמוסף, ועדיין ז"א אין לו שום עליה כי בז"א מתחיל עלייתו רק במנחה) ולכן כל התפילות עולות רק ע"י תפילות הנשים ומסביר "שמן ששון" בשער הכוונות שכל התפילות של יום הכיפורים עולות רק ע"י הנשים ולכן הנשים יוצאות ומחוללות בכרמים, ולכן ניצלו שתי הבנות (בגמרות הנ"ל), וזה הסוד מה שהגמרא שם ממשיכה בשקלים דף יד ע"ב שהתנא קמא אומר שיש ארבע חותמות, בן עזאי אומר חמש, כי בן עזאי היה נקי מכל חטא בעולם כי בן עזאי לא היה לו שום חטא (חלק לא ברור) אביי אומר בבכורות "הרי אני כבן עזאי בשוקי טבריא", כי טבריה זה המקום ששמה הנביאים תתגלה, כתוב ברמב"ם סנהדרין י"ד שבטבריה הסנהדרין עלולה להתגלות, שמה בגליל, וזה מה שכתוב בדף יז [בזוהר] בשמות שמשיח יתגלה בגליל, כי משיח דבר ראשון יתגלה בגליל ששם הציון של רשב"י ומשם הוא יגלה בקבר רחל ומשם הוא יעלה להר נבו יחד עם כל האבות הקדושים, ושמה יראו איילה וזה יהיה ג' סיון וילכו אחרי האיילה והיא תגיע לפתחו של המערה של משה ויראו את משה רבינו שפניו מאירות יותר מהשמש כי תפוח עקבו של אדם הראשון היה מכהה גלגל חמה והפנים של חוה היו מאירות מש"ע רבוא נהורין, הפנים של אדם רק ק"נ נהורין [שזה] שני שליש, ולכן כל מי שזכה להיות באומן כל מי שזוכה להיות אצל צדיקים אמיתיים שכבר גופם התחלף לגמרי, שאפילו הגוף הוא בדרגת יחידה, והנשמה יחידה דיחידה, שהם לא רואים שום דבר חוץ מה' יתברך, מרגע לידתם עד רגע פטירתם הם לא רואים שום דבר חוץ מה' יתברך, שכבר זכו ליחידה דיחידה כמו שאמר רבינו "אני זכיתי ליחידה דיחידה" שזה סוד החותם הראשון שכל מי שבא בלילה הראשון לאומן, לצדיקים אמיתיים, אז מתחלף כל הגוף שלו הוא יוצא מכל התאוות, כל היצרים, כל המחשבות הרעות, הוא רק רואה את ה' פנים אל פנים בכל שניה ודקה, שזה מה [שיהיה] בחנוכה שזה יהיה החותם החמישי, התנא קמא מדבר על הארבע חותמות שנעשים במשך 22 יום הראשונים של השנה, שהחותם הראשון היה בערב ר"ה שבו נחתמים הצדיקים האמיתיים שכבר הגוף שלהם בדרגת יחידה שהחליפו את הגוף לגמרי כמו חנוך, כמו ר' יהודה הנשיא, כמו שאומר בספר החסידים שכל הצדיקים האמיתיים כבר בחייהם מחליפים את הגוף לגמרי, והגוף זוכה לדרגת יחידה שהם רק רואים את ה' יתברך וחוץ מה' הם לא רואים שום דבר, שזה החנוכה שרבינו מביא בהלכות מתנה ה סעיף סא "ותתפלל חנה על ה'" שחנה ראתה רק את ה', שחנה מיום שנולדה עד היום אחרון בגיל 130 רק רצתה את ה' היא לא רצתה שום דבר אחר, לכן היא זכתה לחבר את התפילה הכי נוראה, שאותה התפללו בכל בית ראשון שהיא נקבעה בתפילת שמונה עשרה "כי אתה קדוש כי אין בלתיך" כי ידעה שאין חוץ מה', חנה התפללה על ה', היא רצתה ילד כבר מגיל 130, היא רצתה ילד רק בשביל ה' לא בשביל עצמה, שיחזיר את עם ישראל בתשובה...
מיכל לא הבינה איך דוד מכרכר בכל עוז כי שאול בחיים לא היה שום מחשבה רעה והיא הייתה ביתו של שאול וגדלה איתו שנים מרובות ובחיים לא ראתה עקב האגודל, הם היו כל כך צנועים הבגדים כיסו את כל האצבעות של הידיים והרגליים. ופתאום דוד שהוא מכרכר בכל עוז פתאום רואים איזה אצבע אז היא נבהלה מה זה הבעל שלקחתי? היא צועקת "פריצס פריצס מה קורה כאן?! מה קורה כאן?! מה עשית לי?!" אז [דוד] אמר לה "שבחר לי מאביך, ה' אוהב את הריקודים, ה' אוהב את השירים, לכרכר בכל עוז, לכן ה' בחר בי מאביך, ולכן זכיתי להיות רגל רביעי במרכבה", כי ע"י שירים וריקודים אדם נהפך לרגל רביעי במרכבה, כמה שאדם יותר שר יותר רוקד אז כך הוא יותר נכלל ברגל רביעי שבמרכבה, ולכן דוד המלך שהוא נקרא "יפה עיניים", "הסבי עינייך מנגדי, שהם הרהיבוני" שה' רואה את דוד המלך מתבטלים כל הגזירות, שאדם אומר פרק אחד בתהילים מבטלים כל הגזירות, "הסבי עינייך מנגדי" הזוהר אומר בדף פג דוד המלך העיניים שלך יריות בחיצים יורים בלב, אהבה של ה' בדוד, אהבה של ה' ברבינו, מבטל את כל הדינים מן העולם, מבטל את כל הצמצומים, מבטל את כל המחשבות רעות, ה' רואה את דוד המלך, דוד יפה עיניים רועה בשושנים (חלק לא ברור)... חזקיה המלך שהגיע סנחריב עם שתי מיליארד שש מאות מליון [חיילים], והקיפו את ירושלים (כל זה הרב אומר בצעקות נוראות) (חלק לא ברור) אומרים כל שני וחמישי, התפילה הכי נוראה מכל התפילות, צריכים להגיד את זה היום, התפילה שחיבר חזקיה המלך, נגיד את זה כולם ביחד, "ה' אלקי ישראל שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך. הבט משמים וראה כי היינו לעג וקלס בגוים. נחשבנו כצאן לטבח יובל. להרוג ולאבד ולמכה ולחרפה, ובכל זאת שמך לא שכחנו. נא אל תשכחנו. ה' אלקי ישראל שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך. כולם ביחד! זרים אומרים אין תוחלת ותקוה. חון אום לשמך מקוה. טהור. ישועתנו קרבה. יגענו ולא הונח לנו. רחמיך יכבשו את כעסך מעלינו, אנא שוב מחרונך ורחם סגולה אשר בחרת. ה' אלקי ישראל שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך. חוסה ה' עלינו ברחמיך ואל תתננו בידי אכזרים. למה יאמרו הגוים איה נא אלקיהם. למענך עשה עמנו חסד ואל תאחר. אנא שוב מחרונך ורחם סגולה אשר בחרת. ה' אלקי ישראל שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך. קולנו תשמע ותחון. כולם ביחד! ואל תטשנו ביד אויבינו למחות את שמנו. זכר אשר נשבעת לאבותינו ככוכבי השמים ארבה את זרעכם. ועתה נשארנו מעט מהרבה. ובכל זאת שמך לא שכחנו. נא אל תשכחנו. ה' אלקי ישראל שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך. עזרנו אלקי ישענו על דבר כבוד שמך. והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך. ה' אלקי ישראל. שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך" (כל זה הרב אמר בשאגות ובכיות), שני מיליארד!!! כל העולם זה שבע מיליארד! שני מיליארד חיילים מכל העולם מכל המדינות, מאפריקה, מאירופה, כל העולם! אומרת הגמרא בסנהדרין זה [סנחריב] כבש את כל המדינות, הלכו מהלך של שלושה ימים, וכאן הם נמצאים במרחק של שבע דקות הליכה, רבונו של עולם! זה כבש כל המדינות שבעולם, שני מיליארד שש מאות מליון, אז אמר סנחריב "כולם תלכו לישון", אמרו לו נשאר 5 דקות לכבוש את ירושלים אם נאבד את 5 הדקות האלה אז מה יגידו כל העולם אמר סנחריב רבותי היום אני הקובע, רק אני, כולם תלכו לישון ומחר כל אחד ירוק יריקה אחד ונטביע את ירושלים ברוק, שני מיליארד שש מאות מליון יורקים אז נטביע את ירושלים ברוק ואז יצא בכל העולם ויכתבו את זה בהיסטוריה שכבשו ירושלים ברוק. ואז אמר חזקיהו המלך "אני הולך לישון!!!" מה פירוש אני הולך לישון? אני יקיים להם ליל סדר, כל עם ישראל יעלה לירושלים ויקיימו ליל הסדר ואז "יצא מלאך ה' הכה במחנה אשור" שני מיליארד ושש מאות מיליון חיילים, ואז התגייר כל כוש וכל מצרים, כל העולם ממש התגייר, כל העולם רצה להתגייר באותו דקה באותה שניה כל העולם ממש התגייר כולם קיבלו עליהם דת ישראל לומר "חי ה' צבקות", ואז קבלו עליהם כל מצרים לצעוק רק לה' רק להתפלל לה' רק לראות את ה'... חזקיה הראה לכולם את שם ע"ב... הקימו מצבה לה' הקימו מקדש לה' כמו בית המקדש... אז כשמגיע חנוכה מתחדשים כל הניסים וכל הנפלאות שהיו לעם ישראל בכל הדורות, כי שואלים קושיא אדירה, מה הגדולה של חנוכה? מה קרה בחנוכה? כי נר דלק 8 ימים? אצל שרה אמנו הנר דלק כל החיים, רבקע רחל ולאה הנר דלק כל החיים, הגמרא אומרת אמר רבי חנינה אני הדלקתי מנורה שדלקה שנה שלמה, לא רק 8 ימים, [וזה היה] בזמן בית שני, כי אם אדם מדליק המנורה בלב טהור, רק ירצה לעבוד את ה' עם מחשבות נקיות אז זה ידלוק שנה שלמה, אז מה היה הנס של חנוכה? אלא הנס של חנוכה היה שהייתה משפחה אחת, רק משפחה אחת, ברסלביים, מכל עם ישראל שהיא שמרה על טהרה, שנהפך לפך שמן זך, אם אדם מחנך את הילדים שלו לפך שמן זית זך שיהיו נקיים מכל מחשבות רעות, אם ילד רואה שאבא ואמא בשלום באהבה באחוה ברעות, אז הילדים גדלים בלי מחשבות רעות בלי שום מחשבות זרות הם רוצים להיות כמו אמא שלהם כמו אבא שלהם "כמוני ממש" כמו שרבינו אמר "כמוני ממש" רוצים שהגוף יתחלף להם שיהיה להם את הגוף של חוה שהיה לה את הש"ע רבוא נהורין, הם רוצים שיהיה להם את הגוף של אדם הראשון שהאיר בק"נ רבוא נהורין, את הגוף של רבי יהודה הנשיא שהיה בא כל ערב שבת עושה קידוש עם בגדי החמודות, הוא וכל החסידים, כל הצדיקים יבואו עם הגוף, זה לא רק הרב'ה אלא כל החסידים, כי הצדיקים הם יותר גדולים במיתתם מאשר בחייהם והם יכולים לחדש את כל הגופות, וזה הסוד שחנוך תופר מנעלים "של נעליך מעל רגליך", הוא ידע להפשיט את הנעליים, כי מה פירוש חנוך תופר מנעלים כי לא היה לו נעליים? וכי הוא היה סנד לר כפשוטו? אלא כל הצדיקים תופרים נעליים לשכינה, כל הצדיקים רוצים להיות נעליים לשכינה, להיות כמט"ט סנד"ל שהם נעלי השכינה, שאדם יוצא מהמקווה כתוב בעץ חיים ושם נעליים, אז נעל ימין שהוא יכוון שזה מלאך מט"ט, ונעל שמאל זה מלאך סנד"ל, כמו שכתוב בפרשת ויצא שהביא את הדודאים, אם הדודאים הם כמו כלניות אז צריך לקטוף לה גם כאלה כלניות ואז תשלח אחד מהמשרתים להביא עוד כלניות, אלא אומר הזוהר דודאים זה "המלאך הגואל אותי מכל רע הוא יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק", הדודאים הם מלאך מט"ט סנד"ל, הם הכרובים הם הנעליים של השכינה, שכתוב שהצדיקים היו תופר מנעלים, שהיו תופרים נעליים לעקביים של לאה (לא ברור), בלעם ובלק ראו שמשה רבינו כבר תפר את הנעליים שזה בית המקדש, זה המשכן, המשכן זה הנעליים של השכינה, המשכן זה הבחינה של לאה, אהל זה אותיות לאה, אהל מועד זה גמטריא אליהו הנביא, כי אליהו הנביא הוא מלאך סנד"ל כי הוא היה הסנדל של השכינה, הוא היה הנעליים של השכינה (לא ברור), אז אליהו הנביא שהיה הסנדלר של השכינה, הוא הנעליים של השכינה הוא מחיה את המתים (לא ברור) גמ' שבת (לא ברור) גופם לא נרקב כי לא היה בו שום קנאה, אם אדם נקי משום קנאה הוא לא היה נרקב לעולם, (לא ברור) אני זוכה להיות תופר מנעלים, אני זוכה שהכתר של רחל נהיים הנעליים של לאה, הוא זוכה שהעקביים של לאה נכנסים לכתר של רחל ואז יבנה בית המקדש, "אז נבהלו אלופי אדום. אילי מואב יאחזמו רעד. נמגו כל ישבי כנען. מקדש ה' כוננו ידך." (לא ברור) המקדש ה' כוננו ידך זה הידיים של אריך אנפין, כי חוה מקבל את האורות שלה מאריך אנפין, מקבל את האורות שלה מש"ע נהורות של אריך אנפין, וזה מה שזוכים ביום הכיפורים, לקבל את האורות ישר מאריך אנפין ועל ידי זה בנות ישראל מחוללות בכרמים, כי אומר הירושלמי ביומא בזמן בית ראשון וגם בתחילת בית שני שכל אחד היה תולה בחלון את הבגדים האדומים ועד הבוקר היה כולה מלבין, ואז בנות ישראל יוצאת לחולל בכרמים, ובן עזאי אומר שהוא נקה את הגוף לגמרי, "הרי אני כבן עזאי בשוקי טבריא"...
אבא אומנא היה מקיז דם שהחליף את הגוף לגמרי הוציא את כל הדם, אז כל יום יצא בת קול ואמר לו, "שלום עליך רבי אומנא". הצדיקים שהם בחינת לאה, שהגוף מתחלף לגמרי שאין להם גוף בכלל שהגוף נהיה בדרגת יחידה...
אחרי סוכות שמתחברים לולב ואתרוג הדס וערבה, אז כל עם ישראל נחתמים לחיים טובים ולשלום, ואז מגיע הקפות שניות, שעולים לעתיק יומין ומכניעים עוג מלך הבשן שיונק משם, ע"י השירים ומחולות של שמחת תורה שרוקדים 24 שעות בלי הפסק ע"י זה לא נשאר שום עוון וכל הגופות נחלפים שזה הסוד של שתי הבנות של נחוניא חובר שיחין ואותה כלה שנפלה בתוך הנהר, ועל זה שהיא נפלה בתוך הנהר שזה הנחל נובע מכל חכמה, זה הנהר המטהר מכל הכתמים, כי אדם שנופל לתוך הנהר, הנהר המטהר מכל הכתמים, הוא נוסע לאומן, הוא יוצא מכל הכתמים, הגוף מתחלף לגמרי, שזה סוד החותם הרביעי בשמחת תורה...
ועכשיו מגיעים לחנוכה החותם החמישי, חותם בתוך חותם, הצדיקים יורדים למטה מעשרה טפחים, שהם נפלו לתוך הארץ, הם בתוך הארץ ממש, דווקא הצדיקים האלה (לא ברור), זה סוד בן עזאי שהגוף שלו כבר זך וטהור לגמרי, שבן עזאי זוכה לחותם החמישי, כי בחנוכה נחלפים כל הגופות כמו חנה (חנה כו) שהחליפה כל הגוף, הקשת של חנה, קשת הברית, כמו שכתוב בשער הפסוקים שחנה זכתה לבחינה של הקשת שהייתה נקיה כל ימי חייה מכל מחשבה רעה, מכל הרהור רע, אז זכתה חנה להביא נשמת שמואל שהוא שקול כמשה ואהרון, כתוב בגמרא בברכות היא רצתה בן ששקול כמשה ואהרון, "ותתפלל חנה על ה'" על ה', אומר ר' נתן היא רצתה לעלות לעתיק, לאדם קדמון כמו דבורה הנביאה... "ובני ישראל יוצאים ביד רמה" לאדם קדמון, "מה תצעק אלי בעתיקה תליא מילתא" כולם עלו לעתיקה אמרו "זה א-לי ואנוהו", אפילו מעוברים במעי אמם צעקו "זה א-לי ואנוהו"... בחנוכה יורדים למטה מעשרה טפחים, הצדיקים האלה שהם כבר למטה מעשרה טפחים, כעפר הארץ ממש, עד שתכלה רגל מן השוק, שאין שום רגל, אין שום אחיזה ברגליים... האלף לך שלמה, שבנה בית המקדש, האלף לך שלמה החריב את כל הקליפות, לא נשאר שום קליפות בעולם, כמו משה רבינו כשהוא בנה את המשכן לא נשאר שום קליפות כל הנחשים נהפכו לחומות... (המשך שבוע הבא בעז"ה) שבת שלום לכולם – כנישתא חדא
