"גַּם אֶת הָאֲרִי גַּם הַדּוֹב הִכָּה עַבְדֶּךָ" (שמואל א יז,לו)
כמה אנשים חזרו מזימבבואה
וסיפרו לנו סיפורים נפלאים ביותר. הרב נמצא שם במלון יוקרתי עם וילות נפרדות שנמצאות בתוך מתחם גדול שכולו נמצא בתוך הג'ונגל. אנשים עשירים באים לשם מכל העולם לחוות לכמה ימים את הג'ונגל האפריקאי, מתוך חצר המלון רואים כל מיני חיות שמסתובבות באופן חופשי בחוץ. קופים, ג'ירפות, זברות, פילים וכו', בתוך הג'ונגל נמצאות גם חיות טורפות: אריות, נמרים, תנינים וצבועים. כל הזמן שומעים את השאגות והרעשים מהג'ונגל ובפרט בלילות. כמובן שכל המתחם מוקף בגדר חשמלית ובתוך המלון ישנו צוות של אנשי בטחון במשך 24 שעות ביום. למי שרוצה יש טיולים מאורגנים לתוך הג'ונגל בג'יפים מוגנים עם מדריכים חמושים, ומהג'יפ אפשר לראות את נפלאות הבריאה. אפילו המקומיים והמדריכים שמכירים את הג'ונגל אף פעם לא נכנסים לתוכו בלי ג'יפ ובלי נשק. זו ממש חוויה גדולה למי שבא לשם לטייל. אבל למי שבא רק לעבוד את
ה' זה דבר אחר לגמרי. מספרים שהרב נמצא שם בשיא החיוּת ובשיא השמחה, כל היום הוא מתבודד בג'ונגל ואף התבטא ואמר "חיכיתי 76 שנה ליום הזה שאני אוכל להתבודד כל הזמן ביערות ובג'ונגלים כאלה כמו דוד המלך שכל החיים היה מתבודד במדבריות שר ומנגן לה' יתברך". ואמר "איזה נס שזרקו אותנו ממרוקו והגענו למקום הזה", והוסיף בלשון רבינו (שיחות הר"ן ש"ז) "דֶּער אֵייבֶּערְשְׁטֶער פִירְט הַיינְט שֶׁענֶיר און שֶׁענֶיר דִיא וֶועלְט (העולם רק נהיה יותר ויותר יפה כמקודם)".
סיפר לנו אחד שכל הזמן הוא רק ראה ניסים ונפלאות מסביב הרב.
בדרך לשם הוא התבלבל קצת בדרך וגמר את כל הכסף שלו רק על הנסיעה. ולא נשאר לו כסף כדי לשלם לנהג המונית שלקח אותו לבית המלון של הרב, והוא גם לא הודיע לאף אחד שהוא מגיע, ובדרך נס איך שהוא הגיע לבית המלון של הרב הוא רואה את הרב יוצא מפתח המלון עם מאה דולר ביד והרב ניגש ישר לנהג לשלם לו על הנסיעה בלי להגיד מילה! אחר כך הרב אמר לנהג לקחת את האברך הזה עם אחד מהנכדים של הרב שהיה שם, לקחת אותם לבית מלון מסוים והרב הסביר לנהג בדיוק איך להגיע לשם, ואמר לקחת אותם להוריד את המזוודות ולהחזיר אותם מיד. לא היו להם מזוודות רק תיק אחד קטן אבל ידעו שאם הרב אומר לעשות משהו לא שואלים שאלות. הם נסעו לבית המלון המסויים שהיה במרחק של כעשרים קילומטרים ובדרך עברו הרבה בתי מלון אחרים והם לא הבינו למה הרב שלח אותם דווקא למלון הזה. אבל כשהגיעו למקום ונכנסו פנימה פתאום הם רואים שני אברכים מהישיבה וכולם היו בהלם כשראו אחד את השני באמצע אפריקה כי אף אחד לא ידע שהשני נמצא. וכשספרו להם שהרב שלח אותם לכאן הם שמחו מאוד והודו לה' על הנס הגלוי. וכך סיפר לנו אחד מהם: "זה פשוט היה נס ענק, אנחנו הגענו ביום חמישי בצהריים לזימבבואה עברנו דרך המלון של הרב לא ראינו את הרב אז המשכנו למלון שהזמנו אותו מראש, המקום הכי זול שמצאנו. כשהגענו לשם ראינו שזה לא בית מלון אלא צימר קטן מוזנח מאוד, מסריח, ומלא כושים שנראו מסוכנים. החום היה בלתי נסבל והיינו בלי מזגן. אנחנו ניסינו להתארגן, היינו קצת בדיכאון שנחתנו למקום כזה ועוד לא זכינו לראות את הרב ולא ידענו אם בכלל נזכה לראות אותו ומה יהיה עם שבת. רק ישבנו שם ופתאום אנחנו רואים שני אברכים שהכרנו מהישיבה שהגיעו אלינו באמצע הג'ונגל, חשבתי שזה היה חלום הם נראו כמו שני מלאכים. לא הייתי חושב במיליון שנה שיגיעו לכאן אנשים שאנחנו מכירים, לא סיפרנו לאף אחד שאנחנו מגיעים, וכשהם אמרו לנו "הרב שלח אותנו לכאן", אי אפשר לתאר את מה שהרגשנו זה היה נס ממש וכל כך שימח אותנו, זו היתה דרישת שלום מהרב, כאילו הרב אומר לנו 'אני רואה אתכם ויודע שאתם כאן', אי אפשר להסביר את זה אחרת, ראינו איך שהרב שומר עלינו ודואג לנו" עכ"ל. הרב פעם אמר במרוקו, "ברגע שאדם חושב עלי באותו רגע אני חושב עליו", וזה מה שהשניים האלה זכו לראות בעיניהם. אז הם הניחו שם את התיק הקטן שלהם כמו שהרב ציוה והשניים שנשארו בצימר הרגישו 'אנחנו לא לבד הרב איתנו'. כשחזרו לבית המלון של הרב הנהג שהיה בהתרגשות גדולה מהניסים הגדולים שהוא ראה החזיר לרב את כל הכסף, אמר "אתה צדיק גדול אני לא רוצה לקחת ממך כסף, זה זכות שלי לשרת אותך", הרב התווכח איתו עד שבסוף הוא לקח את הכסף. ואז הוא יצא מהרכב חיבק את הרב ביקש ברכות וצילם את עצמו עם הרב, ואמר שהוא רוצה להישאר עם הרב. הרב בירך אותו ואמר לו להתחיל לשמור שבת. שני האברכים התפלאו מזה כי האדם לא נראה יהודי בכלל וגם לא אמר שהוא יהודי אבל כנראה הרב רואה משהו בתוכו. פעם הרב אמר בשיעור שכל מי שגרים באזורים האלה באפריקה הם בחזקת יהודים כי כל עשרת השבטים התפזרו לאזורים האלה ובמשך כל הדורות הם התחתנו רק בין עמם. וזה אתה יכול לראות באלה שמכבדים מאוד את היהודים שיש להם נשמה יהודית, וכבר סיפרנו בעלון 23 שאיך שהרב הגיע לאפריקה הכושי שקיבל אותם בשדי תעופה שר "ימין ה' עושה חיל, ימין ה' רוממה". יש גם סיפור ידוע על האור החיים הקדוש כשקיבל על עצמו גלות ונדד ממקום למקום וכשהגיע לאזור הזה גילה את עשרת השבטים. הרב נתן לשני האברכים האלה מקום לישון במלון שלו, ולאחד מהם אמר להישאר אתו בחדר.
האברך הזה סיפר שהוא התפלל שחרית עם הרב בחצר של המלון
ובאה אליהם קבוצה של זברות מהצד השני של הגדר, וכששאל את הרב עליהם הרב אמר "הם באו להשלים מנין, תראה איך הם כבר עטופים בטליתות" (יש להם פסים שחורים ולבנים כמו טלית), ובסיום התפילה הם נעלמו לתוך היער. וכן הוא ראה כל פעם שהרב התפלל שם. מסופר הרבה בשבחי האריז"ל איך שהנשמות המגולגלות בחיות ושצריכות תיקון באות לצדיק הדור, ואפילו צדיקים שחסר להם איזה תיקון קטן מבקשים בשמיים לרדת עוד פעם אפילו בדמות חיה כדי לקבל תיקון ע"י צדיק גדול. באחד השיעורים האחרונים הרב אמר שכל מי שמגיע לצדיק הוא נהיה זך וטהור ואפילו החמורים והגמלים כשמגיעים לצדיק נהפכים להיות זכים וטהורים, ע"כ. וצריך לזה זכות גדולה להגיע לצדיק אפילו בדמות חיה כמו שמסופר שם מהאריז"ל שהיו נשמות שחיכו מאות שנים בתוך חיות בר עד שזכו להגיע לצדיק ולקבל תיקון. ה'ישמח משה' מסאטמר זצ"ל היה מתפאר על עצמו שבאחד הגלגולים הוא זכה להיות אחת מהכבשים של יעקב אבינו, הוא היה תמיד עם הצדיק. והרב אמר פעם שהחיות יודעות מי זה צדיק הדור אבל בני האדם צריכים לעבוד על זה.
אברך אחד סיפר לנו
שכשהוא התחתן לפני כמה שנים הוא הגיע לרב ושאל אותו אם ללבוש שחור בשבת או את הקפטן "הזברות", הרב אמר לו ללבוש את הזברות כי יגיע זמן שאנחנו נהיה הרבה עם זברות.
יש עוד סיפור על צדיק מדורנו שתיקן נשמות מגולגלות בחיות.
הרב אריה קפלן זצ"ל סיפור שהוא היה פעם בשיעור של הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג זצ"ל בניו יורק ובאמצע השיעור נכנס חתול וניגש קרוב לאדמו"ר ועמד שם כאילו הוא מקשיב לשיעור, לאחר כמה דקות האדמו"ר פנה לחתול ואמר, "עכשיו אתה יכול ללכת" ומיד הסתובב החתול ויצא, ע"כ. והרב קפלן הסביר שהחתול היה גלגול והיה צריך לשמוע איזה דברי תורה מפי צדיק והאדמו"ר נתן לו בדיוק התיקון ובסיום התיקון אמר לו ללכת. בנו האדמו"ר הנוכחי מצאנז נתניה שליט"א, ידוע כמי שמכבד מאוד את מורנו הרב וכשהרב היה מגיע לנתניה הוא היה שולח את גבאיו לדאוג לרב בכל דבר, לחמם את המקוה בשבילו ולהביא לו את כל מה שהוא צריך. בכל חתונה הוא שולח שליח להזמין את הרב והרב מגיע. בחתונה האחרונה, לפני שהרב עזב את הארץ, הוא ראה שיהיה קשה להביא את הרב. אז הוא שלח את שני הבנים שלו ביחד עם אחד החתנים ועוד אחד מחשובי הקהילה להזמין את הרב אישית. כשהגיעו אליו הרב נתן להם ארבעים וחמש דקות שיעור פרטי. הם שמרו לרב מקום בחתונה ליד האדמו"ר אך בסוף הרב לא הגיע. בכנס של דרשו שהיה ביד אליהו האדמו"ר קם ניגש לרב ודיבר איתו כמה דקות. ובכנס שהיה בבנייני האומה שהיה ממש לפני שהרב עזב את הארץ ראו איך שאדמו"ר כל הזמן הסתכל על הרב.
עכשיו נחזור לג'ונגל.
הרב מבקש כל פעם מהשומרים במלון לפתוח לו את השער כדי שהוא ייכנס לג'ונגל להתבודד. כל ניסיונותיהם של אנשי הביטחון, של הגבאים של הרב, ושל בני משפחתו לשכנע את הרב לא ללכת או להישאר קרוב למלון עולים בתוהו והרב נכנס עמוק עמוק לתוך הג'ונגל עד שהוא נעלם מהעין וחוזר אחרי שלוש-ארבע שעות כאילו לא קרה כלום. כשכל צוות המלון רואים דברים כאלה בכל יום, זה משפיע עליהם והם מכבדים מאוד את הרב ואומרים "זה לא בן אדם, זה מלאך". ולהבדיל, גם הרב שמואל שפירא זצ"ל כשראה את עבודת הרב ביום כיפור והימים אחריו אמר על הרב "לית דין בר איניש".
לילה אחד
הרב מעיר את האברך שאיתו בחדר ואומר לו לבוא איתו להתבודד בג'ונגל אך האברך הזה כבר הכיר את הג'ונגל מטיולי ג'יפים שהוא עשה באזור וראה שם את האריות ולכן אמר לרב שהוא מפחד כי הוא לא צדיק שראוי לשמירה יתירה מלמעלה, אז הרב אמר לו "אבל אתה איתי", וכששמע את השאגות והנהמות מהג'ונגל הוא לא היה יכול להביא את עצמו ללכת עם הרב. וכשהרב לקח אותו בבוקר לטבול בנהר הסמוך הוא פחד מהתנינים, והרב אמ
ר לו אין מה לפחד, וכשהרב יצא מהנהר הוא ראה היפופוטם יוצא. וזה ידוע שהחיה שהורגת הכי הרבה אנשים באפריקה היא ההיפופוטם. אחד גם אמר שהוא ראה תנינים באותו נהר שהרב טובל בו תדיר.
בשיעור שנמסר דרך הטלפון לאנשי ביתר
זו לא הפעם הראשונה.
כבר ידוע על סיפורים שהרב פוגש חיות מסוכנות. לפני כעשר שנים סיפר לנו אחד שפעם כשהוא היה עם הרב והרבנית בהרים בצפון ניו יורק, מקום שיש שם דובים מסוכנים, אז הם היו צריכים לעבור דרך היער בלילה כדי להגיע לרכב, האיש הנ"ל אמר להם "זה מקום מסוכן יש כאן דובים" אז הרבנית אמרה לו "אל תדאג כשבעלי רואה דוב הוא מדבר איתו והדוב בורח". הוא לא ידע איך לקבל את הדברים המעניינים האלו. אחר כך הוא סיפר לחבר שנמצא הרבה עם הרב בניו יורק מה שהרבנית אמרה. החבר ענה לו, "כן זה נכון, ראיתי את זה בעיניים שלי. הלכתי עם הרב שם והתקרב אלינו דוב בגובה של אדם, פחדתי. אז הרב ניגש אליו לחש משהו באוזנו והדוב הסתובב והלך". עיין בספר שיח שרפי קודש (ג-קצט) סיפור על ר' שמעון שמש רבינו שפגש דוב בהתבודדות והרג אותו עם סכין. אנ"ש היו אומרים שאם הוא לא היה הולך עם סכין היה גובר על הדוב בידיים וגם היה ניצל מהערבים המוזכרים שם בהמשך.
הגיעה אלינו הקלטה
שהרב דיבר לציבור במרוקו לפני החופה של נכדו. הרב דיבר על הגמרא בבבא מציעה (דף ק"ו ע"א) ששואלת הגמרא על רועה ששמר על הכבשים של בעל הבית ובא זאב ואריה וטרפו אותם אומרת הגמ' שהוא פטור כי אין אנחנו אומרים שאם בעל הבית היה שם היה מציל אותם, אז שואלת הגמ' אולי בעל הבית יגיד אם אני הייתי שם היה מקיים בי הפסוק "גם את הארי גם את הדוב הכה עבדך", ע"כ. וזה לשון הרב, "כתוב (שם בגמרא) הסיפור שהבעל הבית הלך לחתונה ובינתיים טרפו לו את כל הכבשים, אז [הרועה] אומר לו "אדון, אני יכול ללחם עם נמרים? אני יכול ללחם עם אריות?" אמר [הבעל הבית] "כן, הנה דוד המלך נלחם עם ארבעה אריות ושלושה דובים, אז אחד עליכם, סך הכל הגיע רק אריה אחד, פה יש המון אריות מסביב, אבל רק אריה אחד הגיע", אמר [הרועה] "אני יכול להיות כמו דוד המלך? אני יכול ללחם עם אריה?" אומר לו הבעל הבית "כן אני ברסלב ואני עושה כל יום התבודדות שעה ואני מתפלל שהרועים שלי יוכלו להילחם עם אריות, זה חלק מההתבודדות שלי שאם יבואו אריות - פה [במרוקו] אנחנו ליד מדבר סהרה יש מלא אריות - פתאום אם יבוא איזה אריה מהמדבר, שהרועים תהיו גבורים ותילחמו". אומר התוספות שאדם יכול ללחום גם עם אריה, אם יש לו אמונה ובטחון יש לו כוח ללחום עם אריה. אז הרועה לא היה ברסלב, אז הוא עשה צחוק מהבעל הבית שלו, אומר לו "אם אתה כזה בעל תפילה, אתה כזה ברסלב, אתה מאמין ברבי נחמן, אתה מתפלל כל יום בהתבודדות שהרועי צאן שלך יילחמו עם אריות אז למה אתה לא מתפלל שיהיו לך כבשים ועיזים כמו רבי חנינא בן דוסא שהכבשים והעיזים נלחמו עם האריות והדובים" (אז הרב סיפר את הסיפור של רי חנינא בן דוסא) אז [הבעל הבית] עונה לו "כמו רבי חנינא בן דוסא אני לא יכול להיות, כמו דוד אני עוד יכול להיות" כי בכל דור הצדיקים הם פי שניים, בכל דור הצדיקים רק מכפילים את עצמם כי כמה שהצדיקים הם [בתקופה] יותר מאוחרת מתעברים בהם יותר צדיקים, כל הצדיקים, אברהם, יצחק, יעקב, דוד, ורבי חנינא בן דוסא מתעבר בהם, ולכן מי שזוכה להתקרב לרבינו הקדוש אז רבינו הקדוש הכל פי שניים, כל דבר זה פי שניים, כל תנועה שעושים וכל לימוד שלומדים הלימוד הוא פי שניים לעומק..." עד כאן לשון הרב.
ידוע הסיפור על האור החיים הקדוש
שהורידו אותו לגוב האריות והוא לא פחד ולא ניזק כלל ולתמיהת המלך הוא הסביר שאין לאריות שום כוח נגד אדם שלא חטא מימיו. ואין שום פלא שהרב גם לא מפחד מאריות ומתבודד כל יום מול אריות בלי פחד, כי כל צדיק מקבל כוח פי שניים מהצדיק הקודם (עיין בעלונים הקודמים שהארכנו על עניין "פי שניים מכוח רבו" ע"פ ליק"מ תורה ס"ו, שאין זה ח"ו פוגע בכבוד הצדיקים הקודמים, אדרבא זה מראה על עוצם כוחם שהם מכפילים את עצמם כל פעם מחדש בהתעברות בצדיקים האחרונים). רק הפלא הוא שהצדיק דורש מכל תלמידיו מכל רועיו להאמין שמכוח תפילותיו גם הם יכולים לנצח אריות, כמובא לעיל. ומובא בספר שיח שרפי קודש וז"ל "פַּעַם אָמַר רַבֵּנוּ כְּמִתְאוֹנֵן: אַף שֶׁהִנְּכֶם אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים אֲבָל לא לָזאת הִתְכַּוַּונְתִּי, הִתְכַּוַּונְתִּי שֶׁיִּהְיוּ לִי אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ שֶׁיִּשְׁאֲגוּ לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֵילוֹת שְׁלֵמִים כְּחַיּוֹת בַּיַּעַר", ומובא שם ששנים אחרי פטירת רבינו "מוהרנ"ת אָמַר: 'נִמְצָאִים אֶצְלִי כָּאֵלּוּ תַּלְמִידִים עוֹבְדֵי ה' שֶׁאֵצֶל רַבֵּנוּ לא הָיָה', כִּי הָיוּ לוֹ [למוהרנ"ת] תַּלְמִידִים עוֹבְדֵי ה' כָּאֵלּוּ, שֶׁהָיוּ שׁוֹהִים לֵילוֹת שְׁלֵימִים חוּץ לָעִיר וְשׁוֹאֲגִים בִּתְפִלָּתָם כַּאֲרָיוֹת, כִּרְצוֹן רַבֵּנוּ". רואים מכאן את העניין של פי שניים שמוהרנ"ת העניק לתלמידיו את כוח רבינו יותר מרבינו עצמו, וכן בכל דור התלמידים מכפילים את כוח רבם לפי שניים וממשיכים את זה לתלמידיהם. הרב אמר לכמה אנשים לקרוא את הספר "דניאל בגוב האריות" כסגולה להתרפאות ממחלות קשות כי עצם האמונה שאדם מאמין שיש צדיק כזה שיכול לשבת באמצע גוב האריות בלי להינזק נותן לאדם כוח גם הוא לעלות מעל הכוחות הטבעיים שלו ולראות ניסים.
הרב מדבר שם הרבה על דוד המלך ועל שירה וניגון
והרב בעצמו כל הזמן שר ומנגן שם. סיפרו כשלקחו את הרב לראות את מפלי ויקטוריה הוא שר כל הדרך "ידיד נפש אב הרחמן", וכשהגיע לשם ישב עם בני משפחתו ושר איתם כמה שעות ארוכות, היה ממש טעם גן עדן. הרב אמר, "דוד המלך, כמה שרדפו אותו הוא היה יותר שר יותר מנגן, כל כולו נהפך להיות ניגון לה', כל הבריאה נהיתה ניגון. אדם צריך לזכות לזה לראות את המנגינה בכל דבר, בכל הבריאה, זה הכוח של דוד המלך שחיבר ספר תהילים שכולו שירים לה' וזה הכוח של משיח בן דוד להפוך את הכול לשיר וניגון". עיין במעשה מבעל תפילה (סיפורי מעשיות מעשה יב) שהיה עוסק כל הזמן בשירות ותשבחות לה' ועל ידי זה הוא תיקן את כל העולם. ועיין ליקו"מ תורה ס"ד שע"י הניגון של הצדיק הוא מוציא את כל האפיקורסים מהחלל הפנוי ומתקן את צימצום הבריאה, ומראה שאפילו בחלל הפנוי יש אלוקות, וזהו תיקון העולם ע"ש. גם רבינו אמר "הָעוֹלָם לֹא טָעֲמוּ אוֹתִי כְּלוּם עֲדַיִן. אִלּוּ הָיוּ שׁוֹמְעִין רַק תּוֹרָה אַחַת שֶׁאֲנִי אוֹמֵר עִם הַנִּגּוּן וְהָרִקּוּד שֶׁלָּהּ, הָיוּ כֻּלָּם בְּטֵלִים בְּבִטּוּל גָּמוּר. הַיְנוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֲפִלּוּ חַיּוֹת וַעֲשָֹבִים וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, הַכֹּל הָיוּ מִתְבַּטְּלִין בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ מִגֹּדֶל עֹצֶם הַתַּעֲנוּג הַמֻּפְלָא וְהַמֻּפְלָג מְאֹד מְאֹד" (עיי"ש הכול בחיי מוהר"ן ש"מ עם ההשמטות).
ויש כאן דברים שאסור לנו לגלות אותם.
ועוד אמר הרב שם
"מה שכתוב 'כל הדר בחוץ לארץ כמי שאין לו אלוק' זה רק למי שהולך ברצונו, אבל מי שהולך בעל כורחו, אז אדרבא כל מקום זה ארץ ישראל כל מקום זה ירושלים, כאן זה ארץ ישראל! כאן זה ירושלים!". אבל אנחנו מתפללים שהרב יבוא לארץ ישראל ולירושלים ממש, להיות אתנו כימי קדם. הרב אמר שבעז"ה עד פסח הוא יחזור לארץ. ולאחד בארץ התקשר אליו ואמר "אם תלך לכותל ותתפלל חזק אז בעז"ה תוך 24 שעות אני אחזור לארץ".
הבאנו באחד מהעלונים הקודמים
שהודפס כשהרב היה עדיין במרוקו, את מאמר חז"ל "מי גר אתך בעניותך" שהחכמה הוא להיות עם הצדיק בזמן שהוא נבזה ונשפל בעיני הבריות. ועכשיו שמורנו הרב שליט"א גם קיבל על עצמו גלות ממרוקו הפסוק מאיר לנו עוד יותר, כי "מי גר אתך בעניותך" הוא ראשי תיבות "אליעזר ברלנד גרוש מרוקו" (עיין ליקו"מ רכ"ח ודו"ק).
עוד חלק מהשיעור שנמסר בכ"ג טבת תשע"ד (המשך מעלון הקודם)
"...אם אדם זוכה לראות את ה' פנים אל פנים כמו דניאל שראה את ה' פנים אל פנים. [אחרי שזרקו אותו לתוך גוב האריות המלך סגר את הגוב עם אבן גדולה כי] אז המלך אמר אני יודע שאתה לא תנוצח, רק אני מפחד שמא יבוא איש ויירה עליך חץ אז שואל ר' נתן מה החילוק? אם הוא יודע שהוא ינצח את האריות אז למה שלא ינצח את החץ? אומר ר' נתן בהלכות מילה הלכה ה' שיש חילוק עצום בין חץ לאריות, האריות אין להם בחירה אז בן אדם יכול לנצח אותם, אבל לאדם שיש לו בחירה הוא בעל בחירה אז צריך זכות מאוד גדולה, אז שואל ר' נתן למה צריכים זכות מאוד גדולה ממה נפשך אם הוא כזה צדיק שהוא יכול לנצח אריות שהוא יהיה כזה צדיק שיינצל מבעלי בחירה מאי נפקא מינה? אז המלך דריוש התפלל הוא ידע להתפלל היה ברסלבר יצא לשדה צעק לה' אז באה אבן, אומר רש"י מאיפה באה אבן? אין אבנים בבבל בבל זה הכל אבק, כשבאו הטנקים טבעו באבק, אומר [רש"י] האבן באה מארץ ישראל עפה באוויר במשקל אלף איש. אבל הקושיא נשאר קושיא אם הוא לא מפחד מאריות למה הוא צריך לפחד מבעל בחירה? אז מסביר ר' נתן דבר נורא שאדם מול אריה הוא הולך ביער בג'ונגל רואה אריה, צועק "שמע ישראל" אבל כשרואה בן אדם אז הוא מתבלבל, מהאריה הוא לא מתבלבל, אדם צריך לדעת שאפילו אם אתה תראה אריה ביער, הלכת להתבודד, תצעק "שמע ישראל" תעמוד אל תברח. אתה תברח הוא ירדוף אחריך, תעמוד מולו פנים אל פנים תראה איך שהוא מתחיל לברוח הוא יקבל פחד מהשמע ישראל שלך, יש שם 1464 אריות וכל האריות מלחכות כפות רגליו אומר במזמור ח' "כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו... וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי" זה האריות שלחכו כפות רגליו של דניאל, הוא גם רכב עליהם, כל הלילה היה לו 1464 אריות אז השתעשע איתם, רכב עליהם, דהר עליהם, זה היה אצטדיון לא היה סתם גוב אריות. אז הצדיק הוא לא מפחד משום דבר בעולם "אין עוד מלבדו" [הצדיק] שהוא בחינת משה רבינו כי כל צדיק בכל דור הוא בבחינת משה רבינו, וכמו שמשה רבינו לא פחד מהסייף וצווארו נהפך לשיש אומר ר' נתן בהלכות מילה הלכה ה' זה לא סיפור מלפני 3300 שנה זה סיפור שכל אחד יכול לפעול את זה שיבואו לחתוך לו את צווארו וזה ייהפך לשיש, כל אחד, שבתוך האמונה והוא לא מתבלבל הצוואר ייהפך לשיש, אדם יכול להגיע לכאלה מדרגות..."
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
לכל קוראי העלון השם עליהם יחיו!
אנו זקוקים לעזרתכם: ככל שיגדלו התרומות כן יתפרסם העלון יותר ויותר ויתקדש שם שמים ברבים. העלון נדפס השבוע ב-10,000 עותקים. הגענו בס"ד לאילת, אלעד, אשדוד, באר שבע, בית שמש, ביתר, בני ברק, בת ים, חדרה, חולון, חיפה, טבריה, ירוחם, ירושלים, כפר סבא, כרמיאל, מודיעין, מושב בן זכאי, נהריה, נתיבות, נתניה, עפולה, פרדס כץ, פתח תקוה, צפת, קרית אונו, ראש העין, ראשון לציון, רחובות, רכסים, רמת גן, תל אביב, ותקוע. אנחנו לא יכולים בלעדיכם!
כתוב בספר המידות (אות צדיק סימן ס"ט) "מי שאוהב את הצדיק צריך לדאוג שלא יצא עליו שם רע", וכתוב "כל השומע בזיון תלמיד חכם ואינו מוחה עתיד ליתן את הדין". העלון הזה מציל חיים! מגיעים אלינו סיפורים כל יום מיהודים תמימים שהתבלבלו מכל הדיבורים הרעים וכשקראו את העלון שבה נפשם. וגם הרבה שלא התבלבלו ולא הכירו את הרב מתחזקים מאוד מהעלון וזה נותן להם אור וכוח בעבודת ה'. רבינו אומר "דע שסיפורי מעשיות מצדיקים, היינו ממה שארע להם, הוא דבר גדול מאוד, ועל ידי זה נטהר מחשבתו, וגם ניצול מצרות" (ליקו"מ רל"ד) ו"על ידי ספורים מצדיקים נתעורר ונתלהב הלב בהתעוררות גדול להשם יתברך בחשק נמרץ מאוד" (שם רמ"ח), ו"על ידי סיפורי מעשיות של צדיקים ממשיכין אורו של משיח בעולם, ודוחה הרבה חושך וצרות מן העולם" (ספר המדות). אשה אחת מתל אביב שעדיין לא דתייה סיפרה שהיא אף פעם לא קוראת עלונים אבל את העליון הזה היא חייבת לקבל כל פעם ולחלק לחברות כי זה מביא אור קדוש לכל מי שקורא אותו. חסיד אחד מחסידות מפורסמת אמר שזה עלון שמחזיר גם את החרדים בתשובה! בחורי ישיבה מישיבות של כל החוגים אומרים שכולם מחכים כל השבוע עד ש"כנישתא חדא" מגיע. העלון הזה גם עולה על שולחנם של גדולי הדור. כולם רעבים! כולם צמאים! על ימים אלו כתוב "הנה ימים באים נאום ה' והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה'" (עמוס ח). ר' נתן כתב בצוואתו שעיקר הצדקה תהיה לעזור בהפצת דעת הצדיק בעולם עד שנתקיים "יפוצו מעיינותיך חוצה". וע"י זה יתקיים בנו מקרא שכתוב "ובקשו את ה' א-לוקיכם ואת דוד מלכם", ונזכה להיות יחד עם מורנו הרב שליט"א בירושלים עיר הקודש עם בנין בית המקדש במהרה בימינו אמן! שבת שלום לכולם - כנישתא חדא
הזכרנו קצת בעלונים הקודמים על החברותא שהיתה למורנו הרב שליט"א עם הסטייפלר זצ"ל, ואיך שהסטייפלר כיבד אותו ואף קם לפניו וכו'. הרבה שואלים, אם הרב היה קודם ליטאי ולומד בפוניבז' אז איך הוא הגיע לברסלב? שבת בזימבבואה הרב סיפר את סיפור התקרבותו לברסלב לבני משפחתו. לא היינו שם ולא שמענו בדיוק מה הרב אמר אבל כבר פרסמו את סדר האירועים בכתבה על הרב בעיתון "משפחה", וקצת שמענו משיעורים של הרב בשנים קודמים. עוד לפני כששים שנה כשהרב היה בחור בישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים כבר היה מוכר לרבים כגאון ומתמיד גדול בתורה. היה לומד עשרים שעות ליום ללא הפסק. פעם כשהוא היה בגיל שבע עשרה ראש הישיבה הגר"א מישקובסקי זצ"ל אמר לו, "אתה חייב לצאת אל השדות, להתבודד", אמר "לך בכל יום שעתיים אל השדה [להשתחרר]". הרב עוד לא שמע על חסידות ברסלב ולא ידע מה זה התבודדות בתורת רבי נחמן, אבל כדי לקיים את צוויו של הראש ישיבה הוא הלך כל יום והתבודד בשדות שמסביב לכפר חסידים. והוא הרגיש כזו נעימות בהתבודדות שבמקום לנסוע הלוך חזור מביתו בחיפה לישיבה באוטובוס, וכדי לשמור את העיניים, הוא היה הולך ברגל שעתיים לכל צד. בזמנו כל הדרך היתה רק שדות ופרדסים. אבל כל כולו היה מונח בתורה הקדושה. שם בכפר חסידים הרב התקרב מאוד למשגיח ר' אליהו לופיאן זצ"ל, וכשהיה בחור בן עשרים המשגיח אמר לו "ממך ייצא ראש ישיבה גדול". 
וכשהרב התארס לרבנית תהילה תליט"א הוא עבר לבני ברק לכולל פוניבז', שם הוא למד עם גדולי התורה של הדור הקודם, ר' בן ציון במברגר זצ"ל, ר' יחזקאל לוינשטיין זצ"ל ור' חיים פרידלנדר זצ"ל, והיה יושן בבית של ר' חיים. הרב היה כל כך שקוע בלימודו שלא עניין אותו שום דבר אחר. הרב שמואל הלר, מרבני חיפה, זוכר שאמרו לרב בפורים: "צא לריקודים". והרב אמר: "אני לא מסוגל לעזוב את הגמרא". רצו לשפוך עליו מים - אך לא הצליח לסגור את הגמרא.
לאחר החתונה הרב והרבנית התגוררו בבני ברק והרב למד בישיבת וואלוז'ין. שם בבני ברק הרב נצמד לגאון הצדיק הרב יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל (מכונה "הסטייפלר"), ולמד אתו מדי יום שעה חברותא במשך כמה שנים. כשהרב עוד היה בכפר חסידים היה כותב לסטייפלר הרבה שאלות בהלכה ולאחר מכן המשיך לשאול על כל דבר עד שנאספו לו מחברות שלמות של שו"תים מהסטייפלר. פעם מהפעמים כשהרב למד עם הסטייפלר הרב אמר לו שהוא כוסף לגלות את פנימיות התפילה. אז הסטייפלר אמר לו "לך תתפלל עם החסידים". אז ליל פורים אחד הרב הלך מחסידות לחסידות בבני ברק לחפש מקום שעובדים את ה' באמת עד שהגיע לישיבת ברסלב, וכשנכנס לשם ראה שהכל שקט אין כמעט אף אחד, הוא פגש את המשגיח הרב נחמן רוזנטל שליט"א ושאל אותו למה כאן שקט? אין כאן פורים? אמר לו הרב רוזנטל, כאן כולם הולכים לישון קמים בחצות והולכים לשדה להכין את הפורים לצעוק 'הצילני מקליפת המן עמלק וזכני לקדושת מרדכי ואסתר', כי איך אפשר לבזבז ליל קדוש כזה בהוללות ושכרות שכתוב בו כל הפושט יד [בתפילה] נותנים לו. הרב התרשם מאוד מהתשובה ומאז התקרב מאוד לברסלב.
במגזין "ניצוצות" שיצא לרגל עשרה בטבת מובא סיפור מדהים. הרב נחמן רוזנטל שהיה משגיח בישיבת ברסלב ב"ב בזמן הקמת הישיבה לפני 50 שנה, מספר בראיון למגזין שיום אחד הגיע יהודי לסטייפלר ובפיו בקשה שהרב יברך את זוגתו שצריכה ישועה דחופה, אמר לו הסטייפלר תפנה לשכן שלי הרב אליעזר ברלנד ותבקש ממנו ברכה, הלך היהודי לביתו של מורנו הרב שליט"א אך הוא היה באותו זמן בהתבודדות בשדה. "תשאיר את הפתק ואת שמך ואני אמסור לו" אמרה לו הרבנית. לאחר מספר ימים חזר אותו יהודי לבית הרב עם מעטפה ובה סכום כסף גדול מאוד מאוד ונתן אותה לרב כמחווה על הישועה שאשתו נושעה. הרב סירב לקחת את הכסף אבל האיש התווכח אתו והתחנן אליו והשאיר שם את המעטפה, הרב נמלך ברבנית והחליט לצאת ברחוב "הכסף הזה לא שייך לי!! עכשיו אצא לרחוב והראש ישיבה הראשון שבו אפגוש אתן לו את המעטפה", יצא הרב מביתו ומיד פגש באקראי את ראש ישיבת ברסלב ר' שמעון ברגשטיין זצ"ל, ובשמחה נתן לו את המעטפה. ומוסיף הרב רוזנטל שמאוחר יותר סיפר לו ר' שמעון ברגשטיין זה הכסף שהניע את החזקת הישיבה.
לאחרונה אחד מתלמידי הרב פגש את הרב בנימין פינקל שליט"א ראש ישיבת מיר בירושלים ושאל אותו על הרב. אמר הרב פינקל, "הרב ברלנד מכניס עמל בתורה לחסידות, אני מתפלל עליו שהוא יחזור לארץ".
