כנישתא חדא - האתר הרשמי - מהנעשה בעולמו של הרב אליעזר ברלנד שליט"א Rav Eliezer Berland Shlit"a

כנישתא חדא - האתר הרשמי מהנעשה בעולמו של הרב אליעזר ברלנד שליט"א - דיווחים שוטפים 24 שעות, חדשות, תמונות, וידאו, שיעורים, שידורים חיים, סיפורים, ועוד

יום שישי, 22 בנובמבר 2013

עלון צמאה נפשי - פרשת וישב - מס' 73

להורדה לחץ כאן

יוסף הצדיק נמכר לעבד, אחיו הצדיקים מכרו אותו לעבד, יהודה מכר אותו לעבד, ראובן, שמעון, כולם מכרו אותו לעבד. דוקא הצדיקים מכרו אותו לעבד! 
שמעון דחף אותו לבור, לוי הצדיק שיתף פעולה עם שמעון, זה היה דבר נורא ואיום. יוסף היה אז בסכנה נוראה ליפול מהאמונה, הוא היה אז בכזו סכנה 
נוראה, שלא אברהם ולא יצחק ולא יעקב היו בסכנה כזאת, כי אברהם, זרקו אותו פעם אחת לכבשן האש ונעשה לו נס ומאז עשו את אברהם אבינו למלך. 
)עמק המלך( אבל יוסף הצדיק ניתק מן ההורים, ניתק מן הכל!ומי מוכר אותו? האחים הצדיקים מוכרים אותו! מילא אם תרח היה מוכר אותו,אם נמרוד היה 
מוכר אותו - מה לו ולרשעים האלה, אבל כשיהודה מכר אותו, כשהצדיקים מכרו אותו, זה היה כזה דבר נורא, שהוא יכל ליפול מהאמונה ואף על פי כן יוסף 
הצדיק לא הפסיק את השמחה שלו, את הריקודים שלו, את השירים שלו, הוא לא הפסיק שניה אחת! גם בבית הסוהר הוא היה שמח שר ורוקד! 13 שנה הוא 
רקד ושר בלי הפסק! כי דוקא אז שהוא היה במצב הכי קשה, עיקר עבודת ה‘ היתה צריכה להיות בשמחה וריקודים. אומר הזוהר עי‘‘ז הוא הוריד אור גדול 
בעולם. כי כמה שהאדם יותר שפל, יותר בתוך הבור, יותר בעומק האדמה ושם הוא שר שמח ומנגן, הוא מוריד את האורות הכי גדולים.
”וַ יְ הִ י אִ ישׁ מַ צְ לִ יחַ ” אומר המדרש רבה ”גֶּבֶ ר קָ פוֹ ז“ איש מקפיץ כלומר צהל ושמח ולב טוב מדלג על ההרים – תרגום מקפז“ )מתנות כהונה(,יוסף תמיד היה 
צהל ושמח! תמיד קופץ וצהל ושמח ” גֶּבֶ ר קָ פוֹ ז ” הוא תמיד קפץ ושמח! אפילו שהיה לבדו, גרשו אותו מהבית, מכרו אותו לערבים, הוא כל הזמן היה 
נרדף, 22 שנה הוא היה בלי אמא, בלי אבא, בלי אחים ואחיות, הוא היה במצרים הוא לא ראה נפש חיה! זרקו אותו לבית הסוהר העלילו עליו עלילת דם, 
בכל זאת יוסף רוקד שמח וצוהל וממשיך לעבוד את ה‘, שום דבר לא יכול להפיל אותו, אי אפשר לתאר לאיזה עולמות, לאיזה מדרגות הגיע יוסף, הוא 
זכה להיות יוסף הצדיק משבעת הרועים.
אומרת הגמרא )תענית כא‘ א( פעם אחת היו צריכים לשלוח דורון לקיסר, אמרו עם מי נשלח את הדורון? נשלח את הדורון עם נחום איש גמזו הוא מלומד 
בניסים! נחום איש גמזו הגיע עם הדורון עם ארגז היהלומים לאיזה אכסניה והלך לישון, תוך כדי שהוא ישן, גנבו לו את היהלומים ומלאו את הארגז בעפר, 
נחום איש גמזו אומר ”גם זו לטובה“ ולוקח את הארגז עם העפר לקיסר. מה היה אדם אחר עושה? אפילו אדם הכי צדיק בעולם מה הוא היה עושה? היה 
אומר - גם זו לטובה עושה ריקוד שעה אחת וחוזר הביתה, נחום איש גמזו היה צריך לחזור הביתה ולהגיד ליהודים, תעשו מגבית חדשה, תאספו עוד 
הפעם יהלומים לקיסר, תשלחו אדם יותר מיומן ממני, אני אדם חלש חלשלוש, מה אני יכול לעשות... אנחנו קוראים את הגמרא הזאת כל יום יומים 
ובכלל לא שמים לב למה שקורא כאן, קוראים את זה כאילו זה דבר טבעי, לקחו אדם עם יהלומים, ושמו לו חול! והוא הולך עם החול לקיסר! מה אתה 
משוגע? יתלו אותך יהרגו אותך! אתה עושה צחוק מהקיסר! אתה מביא לקיסר חול! לפחות תשפוך את החול, תשים כמה ירקות בפנים כמה תפוחים אבל 
לא חול! אבל נחום איש גמזו אומר מה פתאום לחזור! מה פתאום לסגת! זה הכל השגחה מה‘! אין גנבים, אין שום דבר, לא היו גנבים ולא נבראו! זה הכל 
סתם דמיונות, ה‘ החליף את הכל! אין כלום חוץ מה‘, ה‘ בעצמו הביא את היהלומים וה‘ בעצמו החליף אותם בעפר! זה הכל השגחה, זה הכל לטובה. הוא 
חשב - אם ה‘ שם לי עפר במקום יהלומים, סימן שהעפר הזה שוה יותר מיהלומים! הוא לא התבלבל הוא לא נפל בדעתו, להיפך הוא חשב- כנראה שה‘ 
רוצה לתת לי משהו יותר טוב! לקחו לי יהלומים, ושמו לי חול, מי יודע איזה ניסים ונפלאות יהיה לי עכשיו. אדם צריך לדעת כל בעיה שיש לו, כל איזה 
הפסד, זה רק מביא לפלאי פלאות, הוא רק צריך להחזיק באמונה ולדעת שהכל לטובה. וכשנחום איש גמזו הגיע לקיסר, הקיסר ראה שהביאו לו ארגז עם 
חול, הקיסר אמר - היהודים האלה מרדו בי! עשו ממני צחוק! מיד הוא עשה גזירה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים. נחום איש גמזו התחיל לצחוק, 
התפקע מצחוק, הוא חשב - הקיסר אמר להרוג להשמיד ולאבד את כל היהודים - הוא מחליט?! מי הוא בכלל! הוא לא קיים! אין גנבים, אין כלום חוץ 
מה‘ יתברך, אם אין גנבים, אז גם אין קיסר! סתם שטויות! הקיסר הוא כמו קסטה שמדברת, אין כלום חוץ מה‘, אין כלום אפס זולתו, אין שום דבר, גם זו 
לטובה! מיד הופיע אליהו הנביא בתור שר ואמר - אולי זה העפר של אברהם אבינו, שזרק עפר ונהיה חרבות, זרק קש ונהיה חיצים! ניסו וראו שזה באמת 
העפר של אברהם אבינו. וכשהקיסר שלח את נחום איש גמזו חזרה הביתה, הוא שלח אותו עם ארגזים מלאים ביהלומים. יוצא שהעפר היה שווה יותר 
מהיהלומים! כי אם הוא היה מביא את היהלומים לקיסר, הוא היה מקבל בקושי מכתב תודה, בקושי פיסת נייר, כי הקיסר מקבל כל יום ארגזי יהלומים 
במתנה! זה הכל הפוך ממה שאדם חושב! אדם חושב שהיהלומים שווים, והעפר לא שווה, בסוף יוצא שהיהלומים לא שווים כלום, והעפר שווה יהלומים. 
מה שה‘ נותן לך, מה שה‘ מחליף לך, תדע זה יהלומים.
אם אדם מאמין שהכל מה‘, וכל מה שקורה לו בחיים זה הכל לטובה, הוא לא צריך להתרגש משום בעיה, הוא לא צריך להגיב בכעס, הוא לא צריך 
להתייחס. קרה לי איזה משהו, זה לטובה זה כפרת עוונות, להיפך עי‘‘ז יקרה לי נס עוד יותר גדול. הרבי לימד אותנו שה‘ יתברך מנהיג את העולם יותר 
יפה ויותר יפה, אז ממילא כל מה שקורה לאדם זה רק כדי יותר להטיב לו, ה‘ מחפש לאדם את הכי טוב! כל מה שקורה לאדם כל רגע כל שניה, זה אך ורק 
כדי להטיב לו יותר ויותר, אדם חשב שהטובה שלו זה ללכת עם ארגז יהלומים, ה‘ החליט שהטובה שלו זה ללכת עם ארגז עפר, אם החליפו לך יהלומים 
בעפר, אם קבלת איזה תקלה, סימן שהעפר הזה, התקלה הזאת שוה יותר מיהלומים, כי ה‘ החליף את זה! וה‘ מחליף תמיד רק דבר פחות שווה בדבר יותר 
שווה! ה‘ לא מחליף דבר שווה בפחות שווה אהה? אני לא מבין? מי אני ומה אני שאני אבין, אין לי שום שכל, ואין לי דעת, אם ה‘ החליף עפר ביהלומים 
סימן שהעפר שווה יותר מהיהלומים.
כל העבודה של האדם זה להגיד על כל דבר גם זו לטובה, כל דבר שקורה לו הוא צריך להתגבר לשמוח לשיר ולרקוד. הרבי אומר בספר המידות, מי 
ששמח תמיד מצליח, כמו יוסף הצדיק שנאמר עליו איש מצליח ”גֶּבֶ ר קָ פוֹ ז” מה זה איש מצליח? זה אחד ששמח ורוקד לה‘ בכל מצב.
אדם כל שניה יש לו תקלה, כל שניה יש לו תקרית בחיים, כל שניה יש לו בעיה חדשה בחיים, וכל דבר שקורה הוא צריך להגיד גם זו לטובה ולהמשיך 
לשמוח ולרקוד, זה כזה נסיון עצום! הוא צריך כזו אמונה! עד כדי כך שרבי עקיבא היה צריך 22 שנה ללמוד מרבו, נחום איש גמזו את האמונה הזאת! 
אבל אדם חייב לומר - מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי. על כל דבר שקורה הוא צריך מסירות נפש לשמוח, לשיר, לרקוד להגיד הכל לטובה, אפילו 
בשיא האכזבות, בשיא היאושים הוא צריך לשיר ולשמוח, להיפך! על כל סטירה, להגיד עוד שירה, עוד הודאה, עוד תודה, הוא צריך לשיר ולשבח את 
ה‘ בשיא האכזבות ובשיא המרירויות, כי ה‘ עושה רק יותר טוב! אם אדם אומר על כל דבר גם זו לטובה והוא מבין, שהעפר הזה הוא לטובה, אז הוא יצא 
מכל הייסורים שבעולם, יהיה לו ניסים! יהיה לו ניסים ונפלאות! ע‘‘י שהוא אומר על העפר על התקלה, גם זו לטובה! הוא מושך כח לעפר! הוא מושך כח 
לתקלה עצמה! שע‘‘י העפר הזה התקלה הזאת דייקא יתרחש לו ניסים! מלבד שה‘ עשה את הבעיה הזאת וזה כבר בעצמו טובה גדולה! ברגע שאדם מבין 
שזה לטובה, ומתגבר לשיר, לרקוד, ולשמוח, הוא נותן כח שמהדבר הזה דייקא יהיה לו ניסים.
יהודי זה מלשון הודיה, הוא תמיד מודה, הוא תמיד שר, מה שה‘ עושה זה טוב, ה‘ אתנו תמיד, ה‘ הולך אתנו, ה‘ לא יעזוב אותנו אף פעם! אף רגע! יהודי 
לא מאבד את האמונה אף רגע אף שניה, הוא רוקד שר ושמח בכל מצב בחיים וככה ניצול מכל הצרות .
***********
”רבונו של עולם 
זכני לכל המעלות 
הרמות שזכו 
להם הצדיקים 
והצדקניות בזכות 
שמחתם העצומה 
בך, שמחה שלא 
הייתה לה קץ 
וגבול. זכני להיות 
כיוסף הצדיק 
שנאמר עליו ”איש 
מצליח“, כי היה 
תמיד צוהל ושמח, 
מקפץ ומרקד אף 
בבית הסוהר, אף 
בבור שאול שלא 
ראה קרן אור, כי 
אתה היית לו אור 
עולם, על כי לא 
הסיח דעת ממך 
מעולם ולא ראה 
דבר זולתך.

אין תגובות:

פרסום תגובה